(ראה גם: שבת-כללי)
כשיצא השבת צריכים ישראל שלמטה להתעכב (דהיינו להוסיף מחול על הקודש), כי יום גדול עליון הוא, וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו, (שהוא הנשמה יתרה), משום זה צריך להתעכב ולהראות שאין דוחקים האורח הקדוש (להוציאו), אז פותחים ישראל ואומרים והוא רחום יכפר עון וגו', שהוא תקון יפה בלילה הזה כיון שהדין חוזר למקומו, מה שלא היה נראה בביאת השבת, שהדין היה אז מסתלק ולא נמצא... (ויקהל רמג)
זכור ושמור, זכור מלפניו ושמור מלאחריו, מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקדש, משל לזאב שהוא טורד מלפניו ומלאחריו. (יתרו-בחודש פרשה ז)
...מיבעי ליה לכדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש, יכול יתחיל ויתענה בתשעה, תלמוד לומר בערב, אי בערב יכול משתחשך, תלמוד לומר בתשעה, הא כיצד, מתחיל ומתענה מבעוד יום, מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. ואין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, תלמוד לומר מערב עד ערב, ואין לי אלא יום הכפורים ימים טובים מנין, תלמוד לומר תשבתו, אין לי אלא ימים טובים שבתות מנין, תלמוד לומר שבתכם, הא כיצד, כל מקום שנאמר שבות, מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. (יומא פא ב)
ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, א"ר יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על קדש, ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי. (בראשית ט טז)
ויום השביעי שבת לה' אלקיך, אמר רבי יודן זו שעה שמוסיפים מחול על הקודש, שבו נגמרה מלאכתו של עולם. אמר ר' חנינא פעם אחת משכני רבי ישמעאל אצל פונדקי אחד, ואמר לי כאן התפלל אבא של לילי שבת בערב שבת... (פרשה כג י' דברות תליתאה)
שבת שבתון, בכל מקום שבו שבות מוסיפין מחול על הקודש. (שמות פרק לה, תט)
דבר אחר ושמרו בני ישראל את השבת, שצריך להוסיף מחול על קדש, מושלין אותו משל לארי שהוא עורר מלפניו ומאחוריו כמה מילין, קל וחומר לשבת שהיא הורגת מחלליה בעולם הזה ולעולם הבא. ר' מאיר מושלו משל למה הדבר דומה למי שהוא שומר את הפרדס, אם משמרו מבפנים אינו משתמר, אם משמרו מבחוץ הרי הוא משתמר, כך המצות צריכין אנו לעשות להן שמירה מבחוץ. ויש אומרין משל אחר החרב אין שמירתה אלא תיקה, הבגדים הללו אין שמירתן אלא קפסי, אף שבתות וימים טובים אין שמירתן אלא מן החול. ר' יצחק אומר ומה אם ערי הלוים שאין חייבין עליהן כרת ולא מלקות צריכין מגרש חוצה להן, אלפים אמה לכל רוח, קל וחומר לשבתות וימים טובים שצריכין מגרש לפניהן ולאחריהן. (שמות לא טז)
דבר אחר זכור עד שלא יכנס להוסיף עליו מן החול בתחלתו, שמור משיכנס להוסיף עליו מן החול ביציאתו. (דברים ה יב)
שבתון שבת קדש - הקדים שבתון לשבת ואחר כך קדש, ובפרשת ויקהל הקדים קדש לשבת, "יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'", לומר שמוסיפין מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו, שצריך שביתה קודם שבא עיקר הקדושה ולאחר שיצאה הקדושה... (שמות טז כג)
את שבתותי תשמורו - ...הרי שכתב שמירה אחר השבת, "שמור את יום השבת", הרי שמירה לפניו, שצריך שמירה בין מלפניו בין מלאחריו תוספות מחול על הקודש. (ויקרא כו ב)
ראה עוד שבת-כללי בראשית ב ב.
שבת שבתון - בכל מקום דכתיב שבתון מורה או להקטין את השביתה או להמעיט זמן השביתה, וכאן בא להמעיט מתוספת שבת משום שאין תוספת נוהגת במקום מצוה כמו כאן דמיירי במלאכת המשכן. (שמות לא טו)