שה

(ראה גם: כבש, עז)

מכילתא:

בכלל שה גדי וטלה, שנאמר שה כשבים ושה עזים. (בא פרשה ד)

תלמוד בבלי:

אין פודין לא בעגל ולא בחיה... ורבי אליעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה... דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה, מה להלן פרט לכל השמות הללו, אף כאן פרט לכל השמות הללו... (בכורות יב א, וראה שם עוד)

אבן עזרא:

שה - גם שה יקרא כל אחד משני המינים ששם הצאן כוללם, שה כשבים ושה עזים. (שמות יב ה)

אלשיך:

הסר משם כל שה - יסיר רק את הבינונים הנקראים שה, ולא התישים הגדולים... (בראשית ל לב)

הכתב והקבלה:

כל שה - שם שה כלל לכשבים ולעזים הקטנים כשהם בתוך שנתם, יהיו זכרים או נקבות, לכן מצאנו שה אחד ושה אחת, שה כבשים ושה עזים. (שם)