(ראה גם: כסיל, פתי)
ולמדנו, וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, מן הסכלות ממש באה תועלת לחכמה, כי אם לא היה נמצאת שטות בעולם, לא היה נודעת חכמה ודבריה, ולמדנו חוב הוא על האדם שלמד חכמה שילמוד מעט מן שטות ולדעת אותה, משום שבאה תועלת לחכמה בשבילה, כמו שיש תועלת אל האור מן החשך, שלולא החושך לא היה נודע האור ולא בא לעולם תועלת ממנה.
למדנו, שיש יתרון לחכמה, חכמה סתם, (שכולל הן חכמה עליונה והן חכמה שבעולם הזה), כי אמר ר' שמעון לר' אבא, תא חזי סוד הדבר, החכמה שלמעלה אינה מאירה ואינה מוארת, אלא בשביל שטות שנתעורר ממקום אחר, ולולא (שטות) הזו, לא היה האור והגאות הגדולה והיתרה, ולא היה נראה תועלת החכמה, ומשום השטות האירה (החכמה) יותר ומאירים לה יותר, זה שאמר שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם, (בין למעלה בין למטה), מן הסכלות סתם, כי כך הוא למטה אם לא היתה נמצאת שטות בעולם לא היתה נמצאת החכמה בעולם.
והיינו שרב המנונא סבא, כשלמדו ממנו החברים סודות החכמה היה מסדר לפניהם פרקים של דברי שטות, כדי שתבא תועלת לחכמה בשבילם, זה שאמר יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט, משום (שהסכלות) היא תקון החכמה, ויקר החכמה ועל כן כתוב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות...
כיתרון האור מן החושך, כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך, תקון הלבן מה הוא, שחור, כי לולא השחור לא היה מושג הלבן... (תזריע קא, ועיין שם עוד)
אלא בספר החכמה של שלמה המלך אמר כך, ג' סימנים הם, סימן לעבירה הוא ירקון, סימן לשטות הוא (שמרבה) דברים, סימן שאינו יודע כלום הוא שמשבח את עצמו מכריע כל השאר, כי שוטה הוא (חשוד) על כל העבירות, והכל יש בו. (בלק קסג)
דבר אחר אין שוטה נפגע. (שבת יג ב)
אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו, אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים. (שם קד ב)
...א"ל אבין שטיא מתני שטותא לבניה... מתיב רב יוסף חמשה נהרגין בשבת... וכלב שוטה בכל מקום... (שם קכא ב)
רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא, אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד, אמר ליה גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה, היה לך לומר באיזה ללוד. (עירובין נג ב)
...והניח מי שיש בו דעת להניח, יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת להניח. תנן התם הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן... (יומא מג א)
מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו, ור' מתיא בן חרש מתיר... תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה, פיו פתוח ורירו נוטף ואזניו סרוחות וזנבו מונח על ירכותיו ומהלך בצידי דרכים, ויש אומרים אף נובח ואין קולו נשמע, ממאי הוי, רב אמר נשים כשפניות משחקות בו, ושמואל אמר רוח רעה שורה עליו, מאי בינייהו, איכא בינייהו למקטליה בדבר הנזרק... (יומא פג א וב)
והתניא עתים חלים עתים שוטה כשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו, כשהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו... (ראש השנה כח א)
אמר רבא שלחה ליה בר אהוריריה דאבא אבא לקבל אלפי חמרא שתי ולא רוי, וההוא גברא אשתטי בחמריה. (מגילה יב ב)
הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן... (חגיגה ב א)
ושוטה וקטן פטורין אף מן השמחה, הואיל ופטורין מכל מצות האמורות בתורה. (שם ג א)
תנו רבנן איזהו שוטה, היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו, איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן בבת אחת, ר' יוחנן אמר אפילו באחת מהן. היכי דמי, אי דעביד להו דרך שטות אפילו בחדא נמי, אי דלא עביד להו דרך שטות אפילו כולהו נמי לא, לעולם דקא עביד להו דרך שטות, והלן בבית הקברות אימור כדי שתשרה עליו רוח טומאה הוא דקא עביד, והיוצא יחידי בלילה אימור גנדריפס אחדיה (חולי או שנתחמם גופו)... אמר רב פפא אי שמיע ליה לרב הונא הא דתניא אי זהו שוטה זה המאבד כל מה שנותנים לו הוה הדר ביה... (שם ג ב)
דבר שטיא זבין נכסי, אתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין, ואתו בי תרי ואמרו כשהוא שוטה זבין, ואמר רב אשי אוקי תרי לבהדי תרי וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא. (יבמות לא א)
והתנן נתחרשה יוציא נשתטית לא יוציא, נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית... (שם קי ב)
אמר רמי בר חמא מאי שנא חרש וחרשת דתקינו להו רבנן נשואין ומאי שנא שוטה ושוטה דלא תקינו להו רבנן נשואין, דתניא שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום. חרש וחרשת דקיימא תקנתא דרבנן תקינו להו רבנן נשואין, שוטה ושוטה דלא קיימא תקנתא דרבנן, דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, לא תקינו רבנן נשואין. (שם קיב ב)
בעא רב אשי מאי טעמא דר' אלעזר, מיפשט פשיטא ליה דחרש דעתא קלישתא הוא ומיהו מספקא ליה אי דעתא צילותא אי לאו דעתא צילותא, ולעולם חדא דעתא הוא, או דילמא פשיטא ליה דדעתיה קלישתא ולא דעתא צילותא הוא, והכא היינו טעמא כיון דעתים חלים ועתים שוטה, למאי נפקא מינה, להוציא אשתו בגט, אי אמרת חדא דעתא הוא, כקדושין כך גירושין, ואי אמרת עתים חלים ועתים שוטה קדושי מצי מקדש, גרושי לא מצי מגרש, תיקו.
נשתטית וכו', א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה, ומה טעם אמרו אינה מגורשת, שלא ינהגו בה מנהג הפקר. היכי דמי, אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר, אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת, והא אמר דבי רבי ינאי ונתן בידה, מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה, ותני דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת, לא צריכא דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה, דבר תורה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה, ואמור רבנן לא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר. אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידיה נשתטית לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית, מאי שנא הכא דקתני עולמית ומאי שנא התם דלא קתני עולמית, אלא שמע מינה הא דאורייתא הא דרבנן. (שם קיג א)
רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, א"ר זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה אפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא... א"ר זירא אהניה לי שוטיתיה לסבא, ואמרי לה שטותיה לסבא. (כתובות יז א)
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא מי שנשתטה בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו ובניו ובנותיו ודבר אחר... (שם מח א)
אלא מעתה יביא אדם חטאת חלב על חבירו, שכן אדם מביא על אשתו שוטה כר' יהודה... אשתו שוטה היכי דמי, אי דאכלה כשהיא שוטה לאו בת קרבן היא, ואי דאכלה כשהיא פקחת ונשתטית הא א"ר ירמיה אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה פסול, הואיל ונדחה ידחה. (נדרים לו א)
ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב. (סוטה ג א)
הוא היה אומר חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מבלי עולם. (שם כ א)
היכי דמי חסיד שוטה, כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה. (שם כא ב)
כי מטא (שלמה) גבי סנהדרין אמרו רבנן מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך, מאי האי (אינו נדבק לומר דבר אחד של שטות כל הימים)... (גיטין סח ב)
...ור"ל נמי נדמייה לשוטה, שוטה לא סמיה בידן, האי סמיה (רפואתו) בידן. (שם ע ב)
חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין. (בבא קמא פז א)
מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו, אמר לו טול דינר והעבירני, אין לו אלא שכרו, אלמא אמר ליה משטה אני בך... (שם קטז א)
א"ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים מאי היא, כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא טביומי חתים... (בבא בתרא יב ב)
נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זה לכם... אמר לו שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם... (שם קטו ב)
דההוא תוך זמן דאזיל זבין נכסי, ואתא לקמיה דרבא אמר להו לא עשה ולא כלום, מאן דחזא סבר משום דתוך זמן כלפני זמן, ולא היא, התם שטותא יתירתא חזא ביה דהוה קא משחרר להו לעבדיה. (שם קנה ב)
אין אדם משטה בשעת מיתה. (שם קעה א)
וישב ישראל בשטים, ר"א אומר שטים שמה, רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות. (סנהדרין קו א)
אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת... (ע"ז ג א)
...הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולמו מפני השוטים... אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין... (שם נד ב)
...אמר להן (עקביא בן מהללאל) מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו... (עדיות ה ו)
...והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח. (אבות ד ז)
הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן, וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה. (חולין ב א)
וא"ר שמעון אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן, אמרו לו שטיא הוה ואין מביאין ראיה מן השוטים. (שם מט ב)
אמר רבי מפני שוטה זה דאיכוון לצעוריה לחבריה אנו נאסור כל המקולין. (שם צה א)
...א"ל אל תהי שוטה בחרוזין (דודאי זה סימן). (שם שם ב)
שילח ביד חרש שוטה וקטן, והא לאו בני שליחותא נינהו, א"ר אלעזר עשאום כמעטן של זיתים, (כי נעשית שליחותו על ידם הואיל וניחא ליה בגוייהו מעל). (מעילה כא א)
...כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא אנא אלכסנדרוס מוקדון הייתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא וילפת עצה מן נשיא. (תמיד לב ב)
החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להן פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה... ושנטרפה דעתה היינו שוטה, שנטרפה דעתה מחמת חולי. תנו רבנן כהן שוטה מטבילין אותו ומאכילין אותו תרומה לערב ומשמרין אותו שלא יישן, ישן טמא... אמר להן לדבריכם שוטה אין לו תקנה... (נדה יג ב)
...אמר להן אני מביא לכם ראיה מן התורה ואתם מביאין לי ראיה מן השוטים... (שם ל ב)
ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר אליו שוטה שבעולם הרבה נימין בראתי בראשו של אדם ולכל נימא ונימא בראתי לו גומא בפני עצמה... (שם נב א)
א"ר יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות באו ותקנו את הפקחות. (שם נג ב)
חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, החרש והשוטה והקטן... (תרומות א א)
סימני שוטה, היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו, א"ר הונא והוא שיהא כולהן בו, דלא כן אני אומר היוצא בלילה קיניטרוקוס (אחזו חולי הבא מחמימות הגוף ויוצא למקום האויר)... רבי יוחנן אמר אפילו באחת מהן, אמר רבי אבון מסתברא מה דאמר רבי יוחנן אפילו אחת מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו, אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו... אמר דו הוא קורדייקוס שאמרו חכמים, פעמים שוטה פעמים חלים הרי הוא כפיקח לכל דבר, בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו, ובשעה שהוא חלים הרי הוא כפיקח לכל דבריו. (שם ב א)
א"ר חלקיה בשם רבי סימון אין פודין מעשר שני על פי השוטים (שאין תשובה זו בשוויהון תשובה). (מעשר שני כא ב)
...א"ל רבי עדיין בר פיקה עומד בשטותו, אין ספק טומאה צפה על פני המים אלא שרץ... (נזיר מה א)
אי זהו חסיד שוטה, ראה תינוק מבעבע בנהר אמר לכשאחלוץ תפילי אצילנו, עם כשהוא חולץ תפיליו הוציא זה את נפשו. ראה תאינה בכורה אמר במי שאפגע בו תחילה אתננה לו, (שלא ליהנות ממנה כיון דאלו היה בית המקדש קיים היתה אסורה אף עכשיו לא יהנה ממנה, וזהו חסידות של שטות, שאולי ימצאנו אדם שאסור לו להנהותו... אלא ודאי שעושה כן לרמות בני אדם שיאמרו שהוא חסיד)... (סוטה טז א)
אלא בשעה שנפקדה אמנו שרה... הרבה שוטים נשתפו... (בראשית נג יב)
בא דבר אל פרעה, המשל אומר מן שטיא לית הנייא אלא מן קציא, (מעצי שטים אין הנאה שאינו עושה פרי אלא אם יקצצנו, כן פרעה אין ראוי אלא ללקות)... (שמות ו ו)
מעשה באחד שהיה לו דין ובא אצל הדיין וזיכה אותו, ובא ויצא אותו שנזדכה ואמר פלוני השופט אין כמותו בעולם. אחר ימים היה לו דין ובא אצלו וחייבו, יצא מלפניו ואמר אין דיין שוטה הימנו... (שם לא ח)
ריב"ל אמר הדר שטיא לאורח שטותיה, כמד"א כסיל שונה באולתו. (ויקרא טז ט)
עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה... פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו... א"ר לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם... (שם כז יא)
וקרח שפקח היה מה ראה לשטות הזו, אלא עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה עומדת הימנו... (במדבר יח ז)
המורים שוטים, שכן בכרכי הים קורין לשוטים מורים... (שם יט ה)
מעשה באחד שהלך אצל הדיין עם חבירו וזכהו, יצא ומשבח את הדיין אמר אין חכם בעולם כפלוני הדיין והוא מלאך... אמרו לו אתמול מלאך והיום שוטה... (משפטים י)
ילמדנו רבינו השולח ערובו ביד חרש שוטה וקטן מהו שיהא ערובו ערוב, כך שנו רבותינו אין ערובו ערוב, בושה לאדם שהוא משלח שוטה בשליחותו אצל המלך... (כי תשא כה)
שנו רבותינו אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהם רוח שטות, שכן כתיב כי תשטה אשתו, הרי למדנו לאשה, לאיש מנין, שנאמר (משלי ו') נואף אשה חסר לב. (נשא ה)
דבר אחר את הכל עשה יפה בעתו, כל מה שעשה הקב"ה בעולמו יפה עשה, אמר דוד לפני הקב"ה כל מה שעשית יפה, והחכמה יפה מן הכל... אבל השטות שבראת מה הנאה יש לפניך, כשאדם מהלך בשוק ומקרע את בגדיו והתינוקות רצין אחריו והעם משחקין ממנו זה נאה לפניך. אמר לו הקב"ה דוד על השטות אתה קורא תגר, חייך שתצטרך לו... דבר אחר אמר לו הקב"ה דוד על השטות אתה קורא תגר, חייך שתצטער ותתפלל עליה עד שאתננה לך, לא עשה מעט, עד שהלך דוד אצל אכיש... אמר לו הקב"ה דוד אצל אכיש אתה הולך, אתמול הרגת גלית ואחיו של גלית שומר ראשו של אכיש הוא, ועדיין לא נסתפג דמו ואתה הולך אצלו וחרבו בידך... התחיל דוד מבקש ומתפלל ואומר רבונו של עולם ענני בשעה הזו, אמר לו הקב"ה מה את מבקש, אמר לו מאותו השטות שבראת שקראתי עליך תגר... עשה עצמו כשוטה ומשנה עצמו והיה כותב על הדלתות אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים. ובתו של אכיש היתה היא ואמה שוטות, והיו צועקות שתיהן ומשטות מבפנים, ודוד היה צועק ומשטה בחוץ, אמר להם אכיש וכי יודעים אתם בי שחסר משוגעים אני, באותה השעה שמח דוד שיצא לו השטות, ומתוך אותה השמחה עשה לו השירה הזאת. אמר לו הקב"ה דוד טובה היא השטות, הדא הוא דכתיב אברכה את ה' בכל עת, וכן הוא אומר את הכל עשה יפה בעתו... (מזמור לד)
כל דרכי איש זך בעיניו זה השוטה שמחכים עצמו בעיניו ואינו יודע שתוכן רוחות ה'... (פרשה טז)
מתלא אמר, לחכימא ברמיזא, ולשטיא בכורמיזא (באגרוף). (פרשה כב)
...צא ולמד מן השוטה שעובר בשוק כיון שניטל ממנו חכמה ובינה דעה והשכל וכי יכול לפרנס את עצמו אפילו שעה אחת, כך כל בני אדם כשתנטל ממנו דעה הרי הן חשובין כבהמה וחיה ועוף ושאר בריות שברא הקב"ה בעולמו... (פרק יד ושוח"ט קלו)
רבי חנניה סגן הכהנים אומר, כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו... והרהורי שטות. (כ א)
...דברי שטות ודברי תפלות נוחין לקנותם וקשין לאבדם כשק, פעמים שאדם לוקח שק מן השוק בסלע ומשתמש בו והולך ד' או חמש שנים. (כח ה)
השוטה אינו מפר בין אב בין בעל... (נדרים יב יד)
מדיני המצוה מה שאמרו ז"ל שעשרה הן הפסולין לעדות מן התורה, ואלו הן... שוטים... הנכפה בעת כפיתו בכלל שוטה, וגם שלא בעת כפיתו צריך הדיין להתישב בדבר אם דעתו מבולבלת מצד החולי, וכן הפתאים ביותר שאינם מבינין דברים הסותרין זה את זה, וכן אנשים מבוהלים ונחפזים בדעתן ומשתגעין ביותר, כל אלו בכלל שוטים... (משפטים מצוה עה)
שנים הם השוטים, האחד המחליף את דעתו בכל עת, לו הכל בלתי ברור, והוא אומר הן ולאו בהתאם למצב רוחו, הוא השוטה המעורפל ורב הדמיונות. האויל כנגדו שוטה אחר, האדם המוגבל, העומד בדעתו ולא יזוז ממנה, שלא ישוכנע בדבר... (בראשית לז לד)