שועה

(ראה גם: אנקה, זעקה, צעקה)

זהר:

צעקה ושועה במה הם נבדלים, א"ר יצחק אין לך שועה אלא בתפלה, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה... (הרי ששועה פירושו דיבורי תפלה), צעקה פירושו שצועק ואינו אומר כלום, (דהיינו בלי דיבורים). אמר ר' יהודה הלכך גדולה צעקה מכולן, שצעקה הוא בלב, זה שאמר צעק לבם אל ה', וזו קרובה להקב"ה יותר מתפלה ואנחה, שכתוב כי אם צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. (שמות שנד, ועיין שם עוד)

ילקוט שמעוני:

הנה קול שועת בת עמי, א"ר יוחנן הלשון הזה משמש שלש לשונות, שועה זעקה נאקה, שועה הנה קול שועת בת עמי, זעקה ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, נאקה וישמע אלקים את נאקתם. ר' הונא בשם רבי יוסי לשון פרפור הוא זה, ונפש חללים תשועה. (ירמיה פרק ח, רעט)

הכתב והקבלה:

ונצעק - ...כי יש הבדל בין שועה לצעקה, שועה יונח על מי שקורא לעזרה בפרטות, ומבקש מזולתו שיעזרהו, מפרסם בקשת הישועה ומעלים הצער, או שעושה אותו רק טפל בסגנון בקשתו, וצעקה נופל על מי שמפרסם צערו ומעלים בקשת הישועה, כעני הצועק ומפרסם שלא אכל לחם זמן רב, ומודיע רק צערו... לכן הביא ממה שנאמר ויזעקו ותעל שועתם, שהוזכר עם הזעקה לשון שועה, שזה יורה זעקה עם בקשת הישועה. (דברים כו ז)

רש"ר הירש:

שועתם - שוע בדומה לשעה להסיב פנים אל מישהו, שוע לקרוא לאדם שיפנה אלינו. (שמות ב כד)