(ראה גם: דור המדבר-פעור)
אמר ר' חסדאי והרי למדנו שנחל שטים הוא מגדל הניאוף של נשים, ואתה אומר שבאונס עמדו שם, וא"ר אושעיא מאי דכתיב ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים, היינו כי באותו זמן עתיד הקב"ה לרפאות את כל העולם ומפני שנחל שטים מרבה ניאוף, יצא מעיין מבית ה' לרפאות אותו הנחל, אם כן הרי לך כי בשביל הניאוף הן באות מעצמן... (רות קמח)
באו וישבו להם בשטים, במקום השטות... (בלק קלא)
ועוד שאלתיו מאי לשון שטים, ואמר לי שטים שמה, כתנאי, ר' אליעזר אומר שטים שמה, רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות. (בכורות ה ב)
ויחל העם לזנות, יש מעיינות שמגדלין גבורים ויש חלשים ויש נאין ויש מכוערין... ומעין שטים של זנות היה והוא משקה לסדום, אתה מוצא שאמרו (בראשית י"ט) איה האנשים אשר באו אליך הוציאם אלינו וגו'. ולפי שנתקלל אותו מעין עתיד הקב"ה לייבשו, שנאמר (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. מימות אברהם לא נפרץ אחד בזנות, כיון שבאו לשטים ושתו מימיו נפרצו בזנות. (במדבר כ כא)