(ראה גם: זקן)
בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה... (אבות ה כא)
רבי יצחק פתח (תהלים ע"א) וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבני, א"ר אחא לא היא זקנה ולא היא שיבה, אלא שאם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה, ממי אתה למד מאברהם, על ידי שכתוב בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, זה לזקנה, ואברהם זקן. (בראשית נט ד)
בשיבה טובה, א"ר לוי שלשה הם שנאמר בהם שיבה, אברהם ושוה לו, דוד ושוה לו, גדעון ולא שוה לו, למה (שופטים ח') ויעש אותו גדעון לאפוד לע"ז. (שם סב ו)
מופת שלישי שמיום שנבראו שמים וארץ לא זרקה שיבה בבני אדם עד שבא אברהם אבינו ובו נזרקה שיבה ותמהו, שלא ראו כמוהו מיום שנברא העולם. ומנין שנזרקה בו שיבה, שנאמר (בראשית כ"ד) ואברהם זקן בא בימים. ר' לויטס איש יבנה אומר השיבה הדר וכבוד לזקנים, שנאמר (משלי כ') תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. (פרק נב)
שיבה משורש "שיב", קרוב אל שגב, להשיג מטרה נעלה, ומכאן הוראת שיבה, גיל מופלג של ישיש. באיוב (מ"א כ"ד) נאמר "יחשב תהום לשיבה", שטף הקצף שבעיקבות לויתן נמשל שם לשיבה, ומכאן ששיבה מציין גם את ראשו המלבין של הישיש... ההלכה אומרת ששיבה הוא המופלג בשנים (קידושין ל"ב ב'), ואילו זקן הוא המופלג בחכמה ובהשגים רוחניים... (ויקרא יט לב)
...ובכל אדם בן שבעים לשיבה, שאז יש לו התדבקות בשרש שלמעלה... (חיי שרה תרמ"ה)