(ראה גם: אמר, דבר, תפלה)
ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק באלקי ישראל, כי מראה שאין אלקים ואינו נמצא שם, ואינו מפחד ממנו ונוהג בזיון בתקון העליון של מעלה... (תרומה צב)
יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו. (ברכות כו ב)
א"ר ישמעאל בן אלישע שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים... א"ר אסי אין מסיחין על כוס של ברכה (משאחזו עד שיברך). (שם נא א וב)
...שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה. (עירובין נד ב)
אמר רבא שח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר ודברת בם, בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגיעים לא יוכל איש לדבר. (יומא יט ב)
אמר ר' עקיבא סח לי ר' ישמעאל בן לוגא... (שם לח א)
דאגה בלב איש ישחנה, רבי אמי ורבי אסי, חד אמר ישחנה מדעתו, וחד אמר ישיחנה לאחרים. (שם עה א)
תניא א"ר שמעון משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים... כי דאמר רב אחא בר אדא ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד, שנאמר ועלהו לא יבול. (סוכה כא ב)
...ולא שחתי שיחת חולין... אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין... שלא הניח מקרא ומשנה גמרא... שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים... (שם כח א)
א"ל הכי א"ר יוחנן אין משיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. (תענית ה ב)
רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא, שמעיה לינוקא דהוה קא קרי כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו, אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו. מאי מה שיחו, אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה... (חגיגה ה ב)
א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר הקטפים מלוח על שיח ושרש רתמים לחמם. (שם יב ב)
...היכי משכחת לה, במסיח לפי תומו. כי ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיואי מאן איכא בי חיואי, שכיב חיואי... (יבמות קכא ב)
ואל תרבה שיחה עם האשה, שסופך לבא לידי ניאוף. (נדרים כ א)
...והא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני, הני מילי במילתא דלא שייכי בה, אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שיקרייהו. (גיטין כח ב)
עשרה קבים שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים. (קידושין מט ב)
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה דקאמרה מואב, אמר לו הקב"ה למשה אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה הוא דלא הא אנגריא עביד בהו, צעירה דקאמרה בן עמי, א"ל הקב"ה למשה וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כלל. (בבא קמא לח ב)
...אמר לו שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם... (בבא בתרא קטו ב)
מאי ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, אמר רבי חמא ברבי חנינא מלמד שהיו אונסין את עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה... (סנהדרין צג ב)
והאיכא סנחריב שסיחתו ריב, דבר אחר שסח וניחר דברים כלפי מעלה. א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא, מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל, שנאמר עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם... (שם צד א)
היכן שורי, אמר לו איני יודע מה אתה סח... (שבועות מט ב)
...ואל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו, מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם. (אבות א ה)
ר' דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית, ויין של צהרים ושיחת הילדים... מוציאין את האדם מן העולם. (שם ג י)
א"ר בירי כמה כירכורי כירכורים הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות, ויאמר לא כי צחקת. (סוטה כט א)
ר' יסא בשם רבי יוחנן נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין (זהו יצא שמה בעיר מקודשת)... (גיטין נד א)
וכל שיח השדה, כל האילנות כאלו משיחין אלו עם אלו, כל האילנות כאילו משיחין עם בריות... וכל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ, עבדת ארעא, לא עבדת... (בראשית יג ב)
ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה א-ל ראי, ר' יהודה בר סימון ורבי יוחנן בשם ראב"ש מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת (שרה), ואף היא על ידי עילה. רבי אבא בשם ר' בירי כמה כרכורים כרכר בשביל לשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת... (שם מה יד)
א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא.. (שם ס יא)
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, אין שיחה אלא תפלה, שנאמר (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, וכן הוא אומר (שם נ"ה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו'. (שם שם יד)
ושבתי בשלום אל בית אבי, ר' יהושע דסכנין בשר ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים, אמר הקב"ה אתה אמרת והיה לי לאלקים, חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה... (שם ע ו)
דבר אחר שומע תפלה וגו', אתה מוצא בשר ודם אינו יכול לשמוע שיחת שנים כא', אבל הקב"ה אינו כן, אלא הכל מתפללין לפניו והוא שומע ומקבל תפלתן. (שמות כא ד)
רבי הוה פשיט קריה וכד הוה מטי להדין פסוקיא הוה בכי, כי הנה יוצר הרים ובורא רוח מגיד לאדם מה שיחו, מהו מגיד לאדם מה שיחו, רב הונא בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים ובורא רוח, ר' הונא בשם ר' יעבץ אמר אוחרי תהו חשך ואפילה, אפילו דברים שאין בו ממש, אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו הן נכתבין על פנקסו של אדם וקוראין לפניו בשעת מיתתו, ומי כותבן עושה שחר עיפה... (ויקרא כו ז)
א"ר זעירא אפילו שיחתן של בני ארץ ישראל תורה, הא כיצד אדם אומר לחבירו זכי בי, או דכי בי זכי גרמך בי... (שם לד ז)
ר' לוי בשם ר' שילא מכפר תמרתא ור' חלבו בשם ר' יוחנן מפני מה נתעקרו אמהות, בשביל שהיה הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן, אמר להם יונתי אומר לכן מפני מה העקרתי אתכן, שהייתי תאוה לשמוע שיחתכן, הדא הוא דכתיב כי קולך ערב ומראיך נאוה. (שיר ב לב)
דבר אחר אל תרבה שיחה עם האשה כיצד, בזמן שאדם בא לבית המדרש ולא היו נוהגין בו כבוד או שערער עם חברו אל ילך ויאמר לאשתו כך וכך ערערתי עם חברי, כך וכך אמר לי, כך וכך אמרתי לו, מפני שבוזה את עצמו, ובוזה את אשתו ובוזה את חברו ואשתו... (פרק ז)
הוא היה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים כשהן קטנים, לא מפני שהן מנאפים, ולא מפני שהן גוזלים אלא שפוסקין מדברי תורה ועוסקים בדברי שיחה. (פרק כו)
רבי חנניה בן יעקב אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו, מתוך דברי שיחה סימן רע לו. (פרק כט)
אמרו עליו על הלל שלא עזב דברי חכמים שלא למדה, אפילו כל הלשונות, אפילו שיחת הרים וגבעות ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות... (פרק טז)
לא תרבה שיחה עם האשה, שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים. (פרק א)
ועלהו לא יבול, שהכל צריכין לשיחתו ולתלמודו, וכל אשר יעשה יצליח, שהכל צריכים לעצתו... (מזמור א)
והולכי על דרך שיחו אלו סנהדרין, שהעולם נשען עליהם, ואינם מדברים שיחה בטלה לעולם... (פרק י)
ישמור אדם את עצמו שלא ירבה שחוק שיחה ותיפלות... ולא עוד אלא שכל המרבה בשחוק ובשיחה ותיפלות מביא חרון אף לעולם, והפירות מתמעטין על ידו, ורעות רבות באות על ידו וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי ישראל נהרגין ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענין... ולא עוד אלא כל המרבה בשחוק ושיחה ותיפלות עליו כתיב (הושע ד') אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו וגו'... ואם היה בתוך המשפחה ובני המשפחה שמחים בו, לבסוף הוא מגלה את כל בני המשפחה, ואם היה בתוך השכונה ובני השכונה שמחים בו, לבסוף הוא מגלה את כל בני השכונה... (פרק יג)
שיחי - בסתר, והקול בגלוי. (תהלים קמב ג)
שיח - לשון קינה, כמו אריד בשיחי. (משלי כג כט)
אל תרבה שיחה עם האשה, מלת שיחה נאמר על הדבור לבטלה שאין בו צורך כלל, וכן אמרו שיחה בטלה, וכן אמרו שיחתן של תלמידי חכמים צריכה תלמוד. והוא אצלי מה שהיה מייחס דוד המלך ע"ה על עצמו תמיד זאת המלה אפילו בדברי תורה, כענין שאמר "עבדך ישיח בחוקיך כל היום היא שיחתי", לומר שהוא חסר הידיעה בעניניו, ושאין עיקר בדבריו רק כשיחה שאינה עיקר. והזהירו שלא ירבה שיחה עם האשה, אבל לדבר עמה בעניני צרכי הבית בזה לא הזהירו, כי אז אינו גורם רעה לעצמו כי המחשבה טרודה בצורך העצה. (אבות א ה)
שיחה בטלה גורמת לידי עבירות גדולות, כי הרי אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים ונענש עונשים גדולים, כנ"ל בענין הליצנות, מכל שכן השח שיחות בטילות בפועל, ולא עוד, אלא שמביא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות, ומספר בגנות חבירו, ואמרו רז"ל השח שיחה בטלה עובר בעשה, שנאמר ודברת בם... (חלק ב שער ה, וראה שם עוד)
לשוח בשדה - היינו להתבודד שם ולשפוך שיחו לפני ה', שהתבאר אצלי כי שיח הם הדבורים המחשביים הנפלטים מן הרעיון בעת המחשב, והונח גם על ההתבודדות והגיון הרעיון של הנפש בעת התפלה. (בראשית כד סג)
אשיחה - על דבר הרגיל אצל האדם ולא הגדה חדשה. (תהלים קמה ה)
ההבדל בין שיח ובין דבור הוא, ששיח מציין הדבור הפנימי הנפלט מן האדם על ידי רגשת הנפש והשתקעות הרעיונים גם מבלי כונה ודעת, שיח הנפש שלא בכונה כמשיח על עצמו, "כל היום היא שיחתי", ובא גם על הדיבור הנפלט מן המצטער והכועס, כמו "אשיחה במר נפשי", שמצד מרירת נפשו יפליט דברים בלי כוונה ודעת. ויבא גם על ספורי דברים באיזה ענין, כמו "שיחו בכל נפלאותיו", ובא גם בדבר של מה בכך וספורי דברים בעלמא, ומזה "מגיד לאדם מה שיחו", לא לבד שידע דבור האדם שמדבר בכוונה, כי גם השיח הנפלט ממנו ברגשת נפשו בלי כונה עד שהאדם בעצמו אינו יודע מהם, הוא מגיד לו. (הכרמל)
אשיחה - שיח מקיף את המחשבות מעת הולדתם עד הוצאתם בפה. (תהלים נה יח)
וכל שיח השדה - הדבור והעסק על אודות השדה שהוא פרנסת העולם... אכן יש בזה המאמר עוד כונה עמוקה, דשיח משמעו תפלה קבועה המכונה עוד עבודה שבלב... קודם שהיה תפלה שהוא שיח השדה כלשון המקרא, "ויצא יצחק לשוח בשדה"... (בראשית ב ה, וראה שם עוד וערך תפלה)
שיחה נקרא מילי דעלמא כמ"ש בסוכה כ"א ובעירובין נ"ד על פסוק על דרך שיחו אלו וכו', אבל דבור הוא דברי תורה, כמ"ש בתענית י' על פסוק הלוך ודבר עיין שם, רק רוצה לומר שלא בכונה גמורה... (חלק ב צדקת הצדיק קפג עמוד סה)