שילה   משכן

(ראה גם: הסטוריה-בית ראשון-שופטים, משכן)

 

ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אהל מועד, והארץ נכבשה לפניהם. (יהושע יח א)

ויאמרו הנה חג ה' בשילו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה. (שופטים כא יט)

ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח לה' צב-אות בשילה, ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים לה'. (שמואל א א ג)

ונתתי את הבית הזה בשילה ואת העיר הזאת אתן לקללה לכל גויי הארץ. (ירמיה כו ו)

ויטש משכן שילו, אהל שכן באדם, ויתן לשבי עזו, ותפארתו ביד צר. (תהלים עח ס)

ספרי:

אל המנוחה ואל הנחלה, נחלה זו שילה, מנוחה זו ירושלים... (ראה סו)

תלמוד בבלי:

א"ר יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה, מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים, גלוי עריות דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד, ואף על גב דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה... בזיון קדשים דכתיב גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי... (יומא ט א)

אין בין שילה לירושלים, אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה, וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים. קדושת שילה יש אחריה היתר (במות), וקדושת ירושלים אין אחריה היתר. (מגילה ט ב)

אמר רב הונא אמר רב מזבח של שילה של אבנים היה, דתניא ר"א בן יעקב אומר מה תלמוד לומר אבנים אבנים אבנים שלש פעמים, אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון ובית עולמים... הוא דאמר כרבי נתן, דתניא רבי נתן אומר מזבח של שילה של נחושת היה חלול ומלא אבנים. (זבחים סא ב)

באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה, קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. (שם קיב ב)

מנא הני מילי, א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כתוב אחד אומר ותביאהו בית ה' שילה, וכתוב אחד אומר ויטש משכן שילה אהל שכן באדם, וכתיב וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, הא כיצד, לא היתה שם תקרה אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה... תנו רבנן ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים שנה חסר אחת, ימי אהל מועד שבגלגל ארבע עשרה, ז' שכבשו וז' שחלקו, ימי אהל מועד שבנוב וגבעון חמשים ושבע, נשתיירו לשילה ג' מאות ושבעים חסר אחת... ותנא כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב... (שם קיח א וב, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

...כתוב אחד אומר ויטוש משכן שילה, כתוב אחד אומר ותביאהו בית ה' שילה, הא כיצד, בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה, א"ר זעירה ובלבד י' טפחים כבנין הבית, והוא כשם שהיה אהל מועד נטוי כך אהל שבשילה נטוי... רבי שמעון בן מיישא בעי קומי רבי לעזר מהו הרואה, שילה או שילה ומשכן שילה, א"ל שילה ומשכן שילה... (מגילה יז א)

מדרש רבה:

א"ר ראובן מהו עלי שור, אמר הקב"ה עלי לשלם שכר אותה העין, כיצד, שנו רבותינו שהיו אוכלים במקדש קדשים קלים תוך החומה לפנים מחומת ירושלים, אבל בשילה שהיה חלק יוסף אוכלין אותן בכל הרואה, הוי עלי שור, כמד"ת (איוב ז') לא תשורני עין רואי. (במדבר יד יח)

מדרש שמואל:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וגו', א"ר סימן ולא שילה היא המצפתה ולא המצפתה היא שילה אלא כמין אסקופה יוצא מתוך תחומו של יהודה לתוך תחומו של בנימין ועליה בית המקדש בנוי. (פרשה יג)

אבן עזרא:

עד כי יבא שילה - ...ויש מי שפירש אותו על עיר שילה, ויפרש "יבוא" כמו ובא השמש, או עד כי יבא קץ שילה, כי כן כתוב ויטוש משכן שילה ואחר כן ויבחר בדוד עבדו. (בראשית מט י)

רמב"ן:

על כן שם העיר באר שבע - ...והבאר הזאת להם תרמוז על משכן שילה, ופלשתים סתמוהו בהלקח הארון, וחזר וחפרו בו כי כן השיבו הארון עם הדורון לאלקים. (בראשית כו לג)

רלב"ג:

ויעלו בית אל - ששם הארון לשאול באורים ותומים, ונראה שקראו לשילה בית אל. (שופטים כ יח)

שם משמואל:

ולפי האמור יש ליתן טעם על שילה שהיתה בית של אבנים למטה ויריעות מלמעלה, כי שילה היא בחלקו של יוסף, ויש לומר שהיא בזכותו של יוסף, וידוע בכתבי האריז"ל שנתעברה בו נשמת יצחק, יצחק הוא קץ חי, והרי הוא מדתו של יוסף כידוע. עוד זה ידוע שיוסף הוא וא"ו זעירא והוא מילוי של יעקב שהוא וא"ו, אם כן היה ביוסף ענין יצחק וענין יעקב, על כן שילה שהיתה בזכותו היה בה ענין משכן שהוא היריעות וקצת ענין בית המקדש שהא בית של אבנים למטה. (אחרי תרע"ג)

להבין למה לא נמצא בשבת קרבן חטאת... ומוסף של שבת הוא כנגד יוסף, כמבואר בכתבי האריז"ל, ובשילה שהיא בחלקו של יוסף היו קדשים קלים ומעשר שני נאכלין בכל הרואה, שאין צריך חומה להפסיק מפני החיצונים, שלא יינקו מהקדושה, כמו שהיה הענין בחומות ירושלים, כי בכל מקום שיכולין לראות את שילה לא היתה מציאות שיבואו שם חיצונים, כי מחמת קדושת שילה שבחלקו של יוסף היו החיצונים יראים להתקרב... (פינחס תע"ר)

והענין הוא, דהנה במשכן היו קרשים ויריעות מלמעלה שכולן מדבר הצומח ומדבר החי, היו קרשים מצומח, ויריעות שמצמר הן דבר הבא מן החי, רק חלק שש שבו שהוא מצומח, ורק האדנים שהם מתכות הם דומם. משכן שילה היה בית של אבנים למטה ויריעות מלמעלה, הרי שהיו הכתלים שהם דוגמת הקרשים שבמדבר גם כן נעשים מדבר הדומם כאבנים, רק היריעות נשארו כמו שהיו במדבר מבעל חי. ובית עולמים היו גם התקרות מצומח ואמה מעזיבה מדומם, הרי שבכל ג' המקדשות משכן שבמדבר, ושילה ובית העולמים, בכל אחת היתה השראת השכינה במקום היותר חמרי. והנה תכלית המכוון במקדש היה כדי שתהיה השראת שכינה למטה. ובזה יובן היאך הקדושה משתלשלת ויורדת... עד בית העולמים שהיו עוד יותר דוממים ונתקדשו כל חלקי הדוממים... (ראה תע"ר)

ודוגמא דידהו בעולם הן שילה וירושלים, כי שילה בחלקו של יוסף, ויוסף הוא ראש של ישראל, ויעקב כל מה שלמד משם ועבר מסר לו, ותורה מתיחסת למוח ושכל כנ"ל... על כן שילה שבחלקו של יוסף היא בחינת הראש שבעולם, וירושלים היא בחלקו של בנימין ויהודה היא בחינת הלב... (שם תרע"ה)