ראה: שיר-כללי:
זהר תרומה שכו, מדרש רבה שיר יא א ויב, ב יג, רש"י שיר השירים הקדמה, אבן עזרא שיר השירים הקדמה.
...ורק בימי שלמה המלך ע"ה קיימא סיהרא באשלמותא, פירוש ישראל שנמשלו ללבנה, והוא השיג השפע הבא על ידי אתערותא דלתתא גם כן בשלימות גמור, ועל זה חבר שיר השירים שהוא מלא מאתערותא דלתתא והשפע דלעילא, ואמרו ז"ל (ידים פ"ג) שהוא קודש קדשים ולא היה העולם כדאי וכו'. (חלק ב צדקת הצדיק רכו, עמוד קג)
וענין שיר הוא מצד החשק, דלכן נקרא שירי עגבים, וכאשר כלתה נפשו להשי"ת והוא חולת אהבה לו אז נפתח פיו לשורר לפניו, ואין לך שירים מעוררים אהבה של ישראל לאביהם שבשמים והתאחדותם כשיר השירים, ואהבה זו היא היפך אהבת עולם הזה, ולכך הוא קודש קדשים שייך לגמרי להשי"ת ונפרש לגמרי מכל תאות עולם הזה שאין לו שום שייכות להם כלל, וכך היא המדה דאותו לב שטועם מן החושך עד קצה האחרון ומבקש משם את ה' טועם האור עד קצה האחרון, עד שמשיג שאין חושך, וכל חושך לא יחשיך וגו' ולילה כיום יאיר וגו'... (חלק ה רסיסי לילה יז, עמוד יט)