(ראה גם: יין, נזיר, שכור)
מיין ושכר יזיר, והרי יין הוא שכר ושכר הוא יין, אלא שדברה תורה שתי לשונות... ר' אלעזר הקפר אומר יין זה מזוג, שכר זה חי... תלמוד לומר ונסכו יין רביעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר לה', חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, יין זה מזוג שכר זה חי. (נשא כג)
אמר רב נחמן רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא, אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתן טפלא. (שבת פ ב)
מאי כוס עקרין, אמר ר' יוחנן לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא נביא גילא ומתקל זוזא כורכמא רישקא ולישחקינהו בהדי הדדי, לזבה תלתא בחמרא ולא מיעקרא, לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר... (שם קי א, וראה שם עוד)
דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד, שלא לצורך המועד אסור, אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים אף על פי שיש להן ישן מערים ושותה מן החדש. (שם קלט ב)
ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, ולאו מילתא היא, בל תשחית דגופא עדיף. (שם קמ ב)
דתניא אכל בצל והשכים ומת אין אמרין ממה מת... אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא אישתי שיכרא, אבל אישתי שיכרא לית לן בה... (עירובין כט א)
ואלו עוברין בפסח, כותח הבבלי ושכר המדי... (פסחים מב א)
אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא, אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות... לשנה תו איקלע לאתרין לא הוה לן חמרא אייתינא שיכרא, אמר אי הכי חמר מדינה הוא, אבדיל וטעים מידי... אמר להו רב חסדא הכי אמר רב כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו... לוי שדר ליה לר' שיכרא בר תליסר מגני, טעמיה הוה בסים טובא, אמר כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם. בליליא צעריה, אמר מיסרן ומפייס. אמר רב יוסף אדור ברבים דלא אישתי שיכרא. אמר רבא אישתי מי זוריון ולא אישתי שיכרא. ואמר רבא תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא. רב אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא, אמר ליה שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא (התחלת לעשות שכר ולהשתכר בו לכך הוא יפה בעיניך). (פסחים קז א)
אמר רב פפא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. א"ר אמר רב חסדא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. (שם קיג א)
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא, אמר להו סיני אמר הלכה כר' יוסי, אימור דאמר רבי יוסי בחמרא בשיכרא מי אמר, חמרא טעמא מאי, משום דנפיש פסידיה, שיכרא נמי אית בה פסידא. (מועד קטן יב א)
...עבד רב יוסף עובדא כוותיה דרב בשיכרא וכוותיה דשמואל בחמרא, והלכתא כוותיה דשמואל. תנו רבנן אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו... (בבא בתרא צו ב)
ויין ושכר לא שתיתי, יין זה חדש, ושכר זה ישן. (פרשה ב)
ר' אלעזר הקפר אומר יין זה מזוג, שכר זה חי, והתרגום אומר חדת ועתיק. (נשא)
מיין ושכר - מן חמר חדת ועתיק. (במדבר ו ג)
מיין ושכר - כתרגומו, שהיין משכר כשהוא ישן. (שם)
נסך שכר - יין המשכר פרט ליין מגתו. (שם כח ז)
מיין ושכר - על דעת המעתיקים ששכר גדול מהתירוש, ואחרים אמרו שכר ממש כל דבר שישתכר האדם ממנו. (שם ו ג)
נסך שכר - ...לשון רש"י, ואינו נכון שכבר אמרו יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר... אבל שכר להוציא את המזוג שהוא פסול אפילו בדיעבד... (שם כח ז)
מיין ושכר - ...ואף דלשון יין ושכר אל תשת הנאמר בכהנים (ויקרא י') מבואר מלת שכר על שאר משקין המשכרין, (עיין כריתות פרק אמרו לו), וכן פסק הרמב"ם בפרק ה' מביאת מקדש, כהן ששתה משאר משקין המשכרין ועבד עבודה לוקה, מכל מקום הכא בנזיר הקבלה תכריע שאין המובן במלת שכר רק ביוצא מן הגפן, וכן פסק הרמב"ם (פרק ה' מנזיר) שכר של תמרים או של גרוגרת וכיוצא בו מותר לנזיר, ושכר זה שנאסר עליו בתורה הוא השכר של תערובת היין... (שם ו ג)