שמוש חכמים

(ראה גם: למוד, רב, שמש, תלמיד)

תלמוד בבלי:

וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, למד לא נאמר אלא יצק, מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה. (ברכות ז ב)

אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ. (שם מז ב)

שאל רבי ישמעאל את ר"ע כשהיו מהלכין בדרך א"ל אתה ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה... (חגיגה יב א)

אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד, שנאמר למס מרעהו חסד, רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר ויראת ש-די יעזוב. (כתובות צו א)

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי... (שם קג א)

אתמר קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ, ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור, ר' ינאי אומר הרי זה כותי, רב אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש. אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמרי אינשי רטין מגושא ולא ידע מאי אמר, תני תנא ולא ידע מאי אמר. (סוטה כב א)

...והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס. (בבא בתרא קעה ב)

התורה נקנית במ"ח דברים, בשמוש חכמים... (אבות פרק ו)

דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ושימש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, רב זביד אמר זוכה ונוחל שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא... (חולין מד ב)

א"ר יוחנן ולא נהירא ליה לאותו תלמיד ששימש את רבי רבה ור' חייא, והאלקים כל אותן שנים ששימש אותו תלמיד בישיבה אני שמשתי בעמידה, ומאן גבר, הוא גבר בכולא. (חולין נד א)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבי עקיבה כך היתה תחלת תשמישי לפני חכמים, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה וניטפלתי בו כארבעת מיל עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו, וכשבאתי אצל ר' אליעזר ואצל ר' יהושע אמרתי להם את הדבר, אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע מעלין עליך כאילו שפכת דמים, אמרתי אם בשעה שנתכונתי לזכות נתחייבתי, בשעה שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה, באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים, הוא היה אומר דלא שימש חכימיא קטלא חייב. (נזיר לד א)

אבות דרבי נתן:

רבי מאיר אומר אם למדת מרב אחד אל תאמר דיי אלא לך אצל חכם ולמוד תורה, ולא תלך אצל הכל אלא למי שהוא קרוב לך מתחלה, שנאמר (משלי ה') שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך, חובה הוא לאדם שישמש שלשה תלמידי חכמים כגון ר"א ורבי יהושע ור"ע, שנאמר (משלי ח') אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי... (פרק ג)

...ור"ע אומר אף מי שאינו משמש לתלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא. (פרק לו)

ילקוט שמעוני:

ותשלח ותקרא לברק, וכי מה טיבו של ברק אצל דבורה, אלא אמרו ברק שמש את הזקנים כל ימי יהושע וחזר ושמש אחר מיתתו, לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל דבורה, במי הקב"ה מושיע את ישראל בבני אדם שמשכימין ומעריבין לבית הכנסת ולבית המדרש ועוסקין בתורה בכל יום תמיד. וכי מה טיבו של שבט זבולון ונפתלי שבאת תשועה גדולה על ידיהם, אמרו נפתלי שמש את יעקב אבינו, וזבולון שמש את יששכר ונעשה לו אכסניא... (שופטים פרק ה, מב)

...מיד הניח (אלישע) כל אשר לו ורץ אחריו, שנאמר ויעזוב את הבקר, מיד הפקיר כל אשר לו וזרע כל השדה מלח, שנאמר וישב מאחריו וגו', וילמדהו לא נאמר אלא וישרתהו, מכאן אמרו גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה. (מלכים ב פרק ב, רכד)