(ראה גם: בריאה, רקיע)
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א א)
ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי כן. ויקרא אלקים לרקיע שמים, ויהי ערב ויהי בקר יום שני. (שם שם ז)
כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. (ישעיה סה יז)
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה', כן יעמוד זרעכם ושמכם. (שם סו כב)
וכל כל דבר ודבר של חכמה נעשים רקיעים עומדים ביקום שלם לפני עתיק יומין, והוא קורא אותם שמים חדשים, (כלומר) שמים מחחדשים שהם סתומים של סודות החכמה העליונה. וכל שאר דברי תורה המתחדשים, (שאינם מבחינת חכמה עליונה), עומדים לפני הקב"ה, ועולים ונעשים ארצות החיים, ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת, ונתחדש ונעשה הכל ארץ חדשה (מכח) דבר ההוא שנתחדש בתורה...
ועל זה כתוב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני וגו', עשיתי לא כתוב אלא עושה, (לשון הוה, משום) שעושה תמיד, (שמים וארץ חדשים), מאלו החידושים והסודות של התורה, ועל זה כתוב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ, השמים לא כתוב אלא שמים, (שאינו סובב על השמים ממש, אלא על שמים המחודשים שנעשו מדברי תורה). (הקדמה סד, ועיין שם עוד)
השמים השולטים שם אינם כאלו (השמים שלנו), ואין הארץ מולידה בכח, זרע וקציר כאלו (שלנו), ואין (הזרעים) חוזרים לצמוח, אלא בכמה שנים וזמנים, והם (שנאמר עליהם) א-להיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא העליונה הנקראת תבל, שלא ישלטו בה ולא ישוטטו בה, ולא יהיו גורמים לבני אדם להטמא ממקרה לילה, ועל כן יאבדו מארעא ומן תחות שמים שנעשו בהשם אל"ה... (שם קנט, ועיין שם עוד)
דבר אחר כן משחת מאיש מראהו, כמו שאתה אומר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, כי מיום שנחרב בית המקדש לא עמדו השמים, שהם ז"א, באור שלהם, וסוד הדבר, הברכות אינן שורות אלא במקום שנמצא דכר ונוקבא, ובארוה... (וישב סו)
פתח ר' אבא ואמר, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, במקרא הזה יש להסתכל בו, כי כך היה צריך לומר השמים לה' והארץ נתן לבני אדם, מהו השמים שמים. אלא כאן יש להסתכל משום שיש שמים ויש שמים, שיש שמים למטה (בעולם עשיה), וארץ למטה משמים, ויש שמים למעלה, (בעולם אצילות) וארץ למטה משמים. וכל המדרגות העליונות ותחתונות כולם כעין זה נמשכים אלו מאלו, (וכל מה שיש למעלה יש למטה ודומים זה לזה כמו חותם והנחתם ממנו, שכל מה שיש בחותם יש בנחתם ממנו, וכל אחד למטה מקבל מבחינה שכנגדו למעלה).
השמים למטה (בעולם עשיה), הן עשר יריעות, (דהיינו עשר ספירות), כמו שאמר נוטה שמים כיריעה, ועשה אותם הקב"ה ואת מחנות (המלאכים) שבהם, להנהיג ארץ התחתונה (דעשיה, ורקיע) התשיעי, (שהוא חכמה) מנהיג התחתונים, ומסבבם כמחרוזת אבנים טובות, (המסבבות הצואר, כלומר שאין דבר נעשה בתחתונים זולת על ידו, בסוד הכתוב כולם בחכמה עשית, רקיע) העשירי הוא עיקר (כל הרקיעים, להיותו ספירת כתר, שהוא שורש ועיקר לכל ט' ספירות תחתונות).
ובכל (הרקיעים) יש מחנות ממונים עד רקיע השביעי, (שהוא חסד, אבל בג"ר דרקיעים אין ממונים. מרקיע) השביעי והלאה, (שהם ג"ר כח"ב), יש אור המתפשט למטה מן הכסא העליון, (שהוא מלכות דאצילות), ומאיר (לרקיע) העשירי (שהוא כתר דעשיה, ורקיע) העשירי מאותו האור שקבל, הוא נותן (לרקיע) התשיעי (שהוא חכמה), ורקיע התשיעי מאיר לשמיני ולמטה...
ובכל רקיע ורקיע יש ממונה שנתמנה על העולם ועל הארץ, להנהיג את כולם חוץ בארץ ישראל. שאין רקיע מנהיג אותה, ולא כח אחר, אלא הקב"ה בלבדו, וכבר העמידוהו. ואם תאמר איך שורה הרקיע על ארץ ישראל בחנם, והרי טל ומטר יורד עליה מרקיע, כשאר כל ארץ אחרת.
אלא בכל רקיע ורקיע יש ממונים השולטים על העולם, ואותו הממונה השולט על רקיע ההוא נותן מן הכח שיש לו אל רקיע ההוא ורקיע ההוא מקבל מאותו הממונה ונותן למטה לארץ... אבל ארץ הקדושה אינו שולט ברקיע שעליה ממונה אחר ולא כח אחר אלא הקב"ה בלבדו, והוא פוקד את ארץ הקדושה ברקיע ההוא שעליה... (ויקהל רפג, ועיין שם עוד וערך רקיע)
מתחת רקיע זה (דבינה), כל הרקיעים נשתכללו בשם זה שנקראים שמים, ואלו נקראים (בכתוב) השמים, אלו שהשם העליון נקרא בהם, (שהוא הוי"ה שבז"א), אלו שהשם הקדוש (שהוא מלכות) נתעטר בהם, (כי הרקיעים דמלכות מקבלים מרקיעים דז"א), ועל כן כתוב השמים שמים להוי"ה, דהיינו לגניזה זו שברקיע העליון, (שהוא בינה), העומד עליהם... (שם שסג, ועיין שם עוד)
ר' יהודה אמר, הקב"ה (שהוא ז"א) נקרא שמים, ומשום שנקרא שמים, כל אלו הרקיעים, הנכללים בשם הזה, כשמתחברים יחד נקראים שמים. ונקראים שם הקב"ה. מה הם אלו הרקיעים (הנכללים בשמים, ומשיב), שבעה הם כמו שלמדנו, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ובאגדתא דרב המנונא סבא למדנו כך... (האזינו יג)
השגה שניה היא השגת השמים, שהם משיגים השגה, מה שלמטה מהם אין משיגים כמותם, השגה שלישית היא השגת המדרגה התחתונה, אשר מעפר יסודה, והיא השגת בני אדם, מה שאין משיגים שאר הנבראים (שבעולם הזה).
וכנגד ג' מעלות אלו, יש באדם שלש צורות נפשיות, צורה הראשונה היא נפש השכלית, (שהיא כנגד אור האצילות), השניה, היא נפש המדברת, (שהיא כנגד השגת השמים). השלישית, היא הנפש הבהמית המתאוה תאוה, (שהיא כנגד השגת בני אדם), והיא הנפש אשר תמעול מעל... (זהר חדש בראשית שסא, ועיין שם עוד)
א"ר יצחק תא חזי, עשה הקב"ה את הרקיע הזה, ועשה ממנו את השמים שהם ממונים תחת הרקיע, הרקיע הוא למעלה, והשמים הם למטה, ועשה תחת השמים האלו שמים אחרים הנקראים רקיע השמים, שבו ממונים כל הנרות המאירים...
תא חזי בין רקיע הזה שנקרא רקיע השמים, (שהוא יסוד דז"א), עד הרקיע הנטוי על החיות, (שהוא הרקיע שבבינה הנטוי על גח"ת דז"א הנקראים חיות), יש ש"צ רקיעים אחרים, וז' אלפים ות"נ חלקים סומכים על שני נרות אחרים, (שהם ימין ושמאל דז"א),ומאלו הנרות לקח הקב"ה והניח הרקיע הזה של השמים, (שהוא יסוד דז"א), להאיר על הארץ (שהיא המלכות)... (שם תב, ועיין שם עוד)
א"ר יהודה, תא חזי כעין שהוא למעלה, עושה הקב"ה למטה, מה למעלה הם שמים, אף למטה יש שמים, ולמה נקרא שמים, א"ר יהודה (הוא אותיות) אש ומים... (שם תרכה)
ראה עוד ערך רקיע.
דבר אחר האזינו השמים, א"ל הקב"ה למשה אמור להם לישראל הסתכלתי בשמים ובארץ שבראתי, לשמשכם, שמא שינו את מידתם, או שמא גלגל חמה אינו עולה אלא מן המזרח ומאיר לכל העולם כולו ולא כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש... (האזינו שו)
אמר רבי אליעזר אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אלמלא נשבעתה להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה, ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך... (ברכות לב א)
ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים... (שם לג ב)
לכל לראש, אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה. (שם נח א)
ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו... (שם שם ב)
אריב"ל כל הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית... דאמר רפרם בר פפא א"ר חסדא מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה, שנאמר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. (שם נט א)
בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר והיוקר הוה... (שבת לב ב)
...אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו... (עירובין יג א)
והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה... רבא אמר לא בשמים היא, לא תמצא במי שמגיס דעתו עליה כשמים... ר' יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח... (שם נה א)
אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי... כי הא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות, מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום. מיתיבי רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום, תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין... מן הארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ה' מאות שנה, ובין רקיע לרקיע מהלך ה' מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע... חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע... (פסחים צד א וב, וראה שם עוד)
ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ולא ירדה שכינה למטה, והכתיב וירד ה' על הר סיני, למעלה מעשרה טפחים... (סוכה ה א, וראה שם עוד)
ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה, שנאמר למטר השמים תשתה מים, אלא מה אני מקיים ואד יעלה מן הארץ, מלמד שהעננים מתגבים ועולים לרקיע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר... (תענית ט ב)
...אמר רקיע רקיע כסי פניך, לא איכסו, אמר כמה עזין פני רקיע, איכסי ואתא מיטרא. (שם כה א)
ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן, הני מילי בדברי תורה, אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא, ולדבר תורה לא אמרן אלא לחדודי אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא. (מגילה ו ב)
ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה. שמים וארץ דכתיב בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ...
תנו רבנן בית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים... וחכמים אומרים זה וזה כאחת נבראו, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו... אמר ר"ל כשנבראו ברא שמים ואחר כך ברא הארץ, וכשנטה נטה הארץ ואחר כך נטה שמים.
מאי שמים, א"ר יוסי בר' חנינא ששם מים. במתניתא תנא אש ומים, מלמד שהביאן הקב"ה וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע.
א"ר יהודה שני רקיעים הן, שנאמר הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים. ר"ל אמר שבעה, ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות. וילון אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית, ומחדש בכל יום מעשה בראשית, שנאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת. רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים, שנאמר ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול וגו'. זבול שבו ירושלים ובית המקדש בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. ומנלן דאיקרי שמים, דכתיב הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך. מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי... ומנלן דאיקרי שמים, שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמים. מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן אש, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב... ומנלן דאיקרי שמים, דכתיב ואתה תשמע השמים מכון שבתך. ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים, צדק ומשפט דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך, צדקה, דכתיב וילבש צדקה כשריון. גנזי חיים, דכתיב כי עמך מקור חיים, וגנזי שלום, דכתיב ויקרא לו ה' שלום, וגנזי ברכה, דכתיב ישא ברכה מאת ה', נשמתן של צדיקים, דכתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך, רוחות ונשמות שעתיד להבראות, דכתיב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים, דכתיב גשם נדבות תניף אלקים נחלתך ונלאה אתה כוננתה.
שם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך א-ל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות, שנאמר סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו, ומנלן דאיקרי שמים, אתיה רכיבה רכיבה, כתיב הכא סולו לרוכב בערבות וכתיב התם רוכב שמים בעזרך. וחשך וענן וערפל מקיפין, שנאמר ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים...
ואמר רב אחא בר יעקב עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות, דכתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך אין לך רשות לדבר... (חגיגה יב א וב)
...והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע. למעלה מהן חיות הקדש, רגלי החיות כנגד כולם, קרסולי החיות כנגד כולן, שוקי החיות כנגד כולן, רכובי החיות כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן, צוארי החיות כנגד כולן, ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן, למעלה מהן כסא כבוד, רגלי כסא הכבוד כנגד כולן, כסא הכבוד כנגד כולן, מלך א-ל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם... (שם יג א)
...השמים ביני ובינך (גלוי וידוע לפניו שאינך נזקק לי כדרך בני אדם ואין איש עד להוכיח בין שנינו), יעשו דרך בקשה... (יבמות קיב א)
דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש א-דני כוננו ידיך. השיב בבלי אחד ור' חייא שמו ויבשת ידיו יצרו, ידו כתיב, והכתיב יצרו, א"ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו, כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. מיתיבי השמים מספרים כבוד א-ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע, הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד, הרקיע, ומאי ניהו, מטר. (כתובות ה א)
דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו', ופליגא דר' אליעזר, דאמר ר' אליעזר גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו'. (נדרים לב א)
דרש רבא ואמרי לה אמר ר' יצחק מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, שמש וירח בזבול מאי בעיין והא ברקיע קביעי, מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו, רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין... (שם לט ב)
וא"ר אלכסדרי א"ר חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה, של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולין לכבותה, וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה. (שם מא א)
...א"ל חס ושלום ומי איכא ספיקא קמי שמיא... (גיטין ו ב)
...אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב... (קידושין מ א)
וא"ר יהושע בן לוי הרואה הספד בחלומו חסו עליו מן השמים ופדאוהו... (בבא קמא נא א)
איתמר נמי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב, בבא לצאת ידי שמים. (שם קיח א)
...חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא, מאי לא בשמים היא, אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות... (בבא מציעא נט ב)
אמר לי תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי, שקלתא לסילתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא, אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחתיתה, אמינא ליה איכא גנבי הכא, אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר, נטר עד למחר הכא ומשכחת לה, (חכה כאן עד למחר ותמצאהו שוב). (בבא בתרא עד)
א"ל אין דבר טמא יורד מן השמים. (סנהדרין נט ב)
...אמרו היכי נעביד, ניבעי פלגא, פלגא מרקיעא לא יהבי... (שם סד א)
תניא אידך כי דבר ה' בזה, זה האומר אין תורה מן השמים, ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה, ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה מגזרה שוה זו... (שם צט א)
אמר רב נחמן חוצפא אפילו כלפי שמיא מהניא, מעיקרא כתיב לא תלך עמהם, ולבסוף כתיב קום לך אתם. (שם קה א)
...אמר להן מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב, אמרו לו ממזרח למערב, תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה, חמה במערב הכל מסתכלין בה, חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה. וחכמים אומרים זה וזה כאחד שוין, שנאמר כגבוה שמים על הארץ וגו' כרחוק מזרח ממערב...
אמר להן שמים נבראו תחלה או הארץ, אמרו שמים נבראו תחלה, שנאמר בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. (תמיד לב א)
תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע, ויש אומרים לאחורי הרי חושך. (שם שם ב)
ואתייא דר' חייא כר' יודה דתני בשם ר' יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום עד שהחמה גודרת ברקיע מהלך חמשים שנה אדם מהלך ארבעת מיל, נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה... ורבנן אמרין כשני אבות הראשונים, כימי השמים על הארץ, וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, אמר רבי בון יהי רקיע בתוך המים, יהי רקיע בתווך.
רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו, רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר ר' יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע היך מה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וגו'. תני בשם ר' יהושע עוביו של רקיע כשתי אצבעיים. מילתיה דר' חנינא פליגא דא"ר אחא בשם ר' חנינא תרקיע עמו שחקים חזקים כראי מוצק, תרקיע מלמד שהן עשויין כטס, יכול שאינן בריאין, תלמוד לומר חזקים, יכול שהן נתרפין, תלמוד לומר כראי מוצק, בכל שעה ושעה נראין מוצקים. ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ר' יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהות רפה, ברך הכא וימתחם כאהל לשבת, וכתיב חזקים. רבי שמעון בן לקיש אמר, בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה, ברם הכא כראי מוצק, בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. (ברכות ד ב)
תני רבי שמעון ב"י לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו. (ראש השנה יב ב)
בר קפרא אמר, (דברים ד') כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום שנבראו אתה דורש ואי אתה דורש לפנים מכאן, (שם) ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן. (בראשית א יג)
...את השמים לרבות חמה ולבנה ומזלות. (שם שם יט)
בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים, אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתיהון דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ, משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפירפורין שלו... ועל דעתיהון דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים, משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים... א"ר יהודה בר אלעאי אף דין קרא מסייע לבית הלל, (תהלים ק"ב) לפנים הארץ יסדת ואחר כך ומעשה ידיך שמים... ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה... א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ, אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה, שנאמר (ישעיה מ"ח) קורא אני אליהם יעמדו יחדיו. א"ר אלעזר ב"ר שמעון אם כדעת אבא למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ, אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה... (שם שם כא)
ר' יהודה ב"ר סימון אמר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא בדברי ה' וכבר שמים נעשו. (שם ג ב)
ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, רבנין אמרין לה בשם ר' חנינא ור' פנחס ור' יעקב ב"ר אבין בשם ר' שמואל בר נחמן, בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי שמים העליונים. רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו... א"ר חנינא יצאה האש מלמעלה וליחכה את פני הרקיע... (שם ד א)
ר' פנחס בשם ר' הושעיא אמר כחלל שבין הארץ לרקיע, כך יש בין הרקיע למים העליונים, יהי רקיע בתוך המים, ביניים ובנתיים... (שם ד ב)
א"ר יוחנן נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקינוס, הדא הוא דכתיב פלג אלקים מלא מים, פלגא. הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת הבריכה הכיפה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין... (שם ד ד)
כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר (ישעיה מ') היושב על חוג הארץ וגו', (איוב כ"ב) חוג שמים יתהלך וחוג חוג לגזרה שוה. (שם ד ה)
ויקרא אלקים לרקיע שמים, רב אמר אש ומים, ר' אבא בר כהנא אמר משום רב נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים, דבר אחר שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו (תהלים צ"ז) הגידו השמים צדקו, ואם לאו (איוב כ') יגלו שמים עונו. דבר אחר שמים, שהבריות משתוממים עליהן, לאמור של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. ר' פנחס בשם ר' לוי אמר הוא אתא וקם עליו (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו, הוי של מים הן. סמים מה סמים הללו מהן ירוקין ומהן אדומים מהם שחורים ומהם לבנים, כך שמים פעמים ירוקין ופעמים וכו'. רבי יצחק אמר שמים שא מים, טעון מים, משל לחלב שהיא נתון בקערה, עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף, כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופה ועומד, כך עמודי שמים ירופפו עמדו שמים ניתן בהם את המסו, ויהי ערב ויהי בקר יום שני, אתיא כדאמר רב לחים היו בראשון ובשני קרשו. (שם ד ט)
...ציויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר (דברים ל"ב) האזינו השמים... ציויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר (יחזקאל א') נפתחו השמים. (שם ה ד)
היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים, ר' אבהו אמר מקרא מלא הוא, (נחמיה ט') אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו', היכן הוא כל צבאם נתונים ברקיע שהוא למעלה מן השמים... (שם ו ט)
רבי יהושע בר אבין אמר (תהלים נ') ויגידו שמים צדקו, לעתיד לבא שמים מתנים צדקה שעשה הקב"ה עם עולמו שלא נתנם ברקיע הראשון, שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה בריה יכולה לעמוד מאשו של יום. (שם ו יא)
אמר רשב"ל הנה טוב מאד זו מלכות שמים, והנה טוב מאד זו מלכות הארץ... (שם ט טו)
שמים וארץ יש להן סיקוסים (גבול), חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים ואיזו זו התורה... דבר אחר לכל תכלה ראיתי קץ זו מלאכת שמים וארץ, שנאמר ויכלו השמים והארץ. (שם י א)
עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני... ומצרים בימי אברהם לז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים, אלו הן אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה. עמד אברהם הורידה לו'... עמד משה והורידה מלמעלה למטה. (שם יט יג)
דבר אחר ודברים אחדים, שאמרו דברים חדים, אמרו אחת לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט בואו ונעשה סמוכות... (שם לח ו)
...וראשו מגיע השמימה אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים... (שם סח טז)
...כך כשברא הקב"ה את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' וארץ יתן לבני אדם, כשבקש ליתן התורה בטל גזרה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל... (שמות יב ד)
הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופרשם. אנו מוצאים במעשה בראשית משברא שמים וארץ ברא האור, שנאמר (בראשית א') בראשית ברא אלקים, ואחר כך ויאמר אלקים יהי אור, ודוד פרשו מאחר שברא אור ברא שמים, שנאמר (תהלים ק"ד) עוטה אור כשלמה והדר נוטה שמים כיריעה... שס"ה חלונות ברא הקב"ה ברקיע, קפ"ג במזרח, קפ"ב במערב, מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן, חוץ מי"א חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן... (שם טו כב)
כל השביעין חביבין לעולם, למעלן השביעי חביב, שמים ושמי השמים ורקיע ושחקים זבול ומעון וערבות, וכתיב סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו. (ויקרא כט ט)
א"ר אבין כל הדברים יש להם מדה... והשמים יש להם מדה, שנאמר (ישעיה מ') ושמים בזרת תכן. (במדבר ב יז)
אליהו אומר כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה, וכל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט... (שם ד כא, וראה שם עוד)
רבנן אמרי, אמר הקב"ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות, שמים וארץ זוגות... אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם. (דברים ב כב)
דבר אחר שמע ישראל, זה שאמר הכתוב (תהלים ע"ג) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, רב אמר ב' רקיעים הן, שמים ושמי שמים. ר' אלעזר אמר ז' רקיעים הן, שמים ושמי שמים רקיע שחקים מעון זבול ערפל, וכולהו פתח הקב"ה לישראל להודיען שאין אלוה אחר אלא הוא. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם מי לי בשמים חוץ מכבודך, כשם שאין לי בשמים אלא אתה כך לא חפצתי אחר בארץ... (שם שם כג)
דבר אחר האזינו השמים, א"ר יהושע דסכנין מכאן אתה למד שיש לשמים פה ולב ואוזן, פה מנין דכתיב (תהלים י"ט) השמים מספרים כבוד א-ל. ולב מנין, דכתיב (דברים ה') וההר בוער באש עד לב השמים, ואוזן מנלן, דכתיב האזינו. דבר אחר למה לשמים ולארץ, א"ר שמואל בן נחמן למה הדבר דומה לאיסטרטיגין ששימש בב' מדינות... אמר אם קורא אני לשמים הארץ רוגזת, ואם אני קורא לארץ השמים רוגזין, אמר הריני קורא לשנים לשמים ולארץ, שנאמר האזינו השמים וגו'.
דבר אחר למה לשמים ולארץ, א"ר תנחומא שאין הקב"ה גואל את ישראל אלא על ידיהן, שכן כתוב (ישעיה מ"ד) רנו שמים כי עשה ה'. דבר אחר למה לשמים ולארץ שלא ניתנה תורה אלא על ידיהן, שנאמר (דברים ד') מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. דבר שלא ניתנה מן ושליו אלא על ידיהן, מנין שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ושליו מן הארץ דכתיב (שם) ותעל השלו וגו'. דבר אחר שמשל הקב"ה את ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ... דבר אחר למה לשמים ולארץ שהן עדותיהן של ישראל, דכתיב (דברים ד') העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ... כך כל נסים שעשה הקב"ה לישראל על ידי שמים וארץ עשה לכם, וכיון שבאו ליכנס לארץ ישראל אמרו שירה על ידיהן, שהן מיעיין בינו ובינן. (שם י ד)
דבר אחר למה לשמים ולארץ, א"ר חנינא למה הדבר דומה... אך אמרו לו למשה למה אתה מצוה לשמים ולארץ, אמר להן אני עתיד למות ואיני יודע להיכן נפשי הולכת אם לשמים אם לארץ, מנין שנאמר (קהלת ג') מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה וגו', לפיכך אני מצוה את שניהם כל מקום שתהא נפשי מונחת שתהא יפה...
דבר אחר למה לשמים ולארץ, שבהן העיד הקב"ה על ישראל ובהן חטאו ובהן לקו, ובהן הן מתנחמין. בהן העיד מנין, דכתיב (דברים ד') העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, ובהן חטאו, דכתיב (ירמיה ז') לעשות כוונים למלכת השמים, ובהן לקו מנין, דכתיב (שם ד') ואל השמים ואין אורם... (שם שם ה)
ראה שבחו של הקב"ה מן הארץ לשמים, אדם בונה טרקלין כחצי ארכו וכחצי רחבו רומו, גובהן של שמים כחצי ארכו וכחצי רחבו גובהו של רקיע, שנאמר הלא א-לוה גובה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו (איוב כ"ב). החמה הזו שעה אחת נכנסת לישוב ואין בריה בעולם שאינו רואה אותה על ראשו, ואינה נראית בשמים אלא מלא הזרת, שהשמים גבוהים, וכשהחמה עולה היא רחבה, וכן כשהיא שוקעת, אבל כשהיא ממצעת בכפת הרקיע אתה רואה אותה מלא הזרת מפני גובהו של שמים... ועביו של רקיע כמן הארץ עד לשמים, כן הכוכבים שירדו על סיסרא אתה יודע עביו של רקיע, שהיה נשמט מן הרקיע וירד ועשה מלחמה בארץ כמסמרים הקבועים בדלת, אם נשמט מן הדלת תדע עובי הדלת, כל הכוכב קבוע בשמים ועושה מלחמה בארץ, ללמדך עביו של רקיע כמן הארץ לשמים... מן השמים אתה יודע מה הוא, השמים האלו פרושים על הים ועל הישוב ועל המדבר ואינם ממלאים את הכסא... (בראשית ה)
...א"ל הקב"ה ועל דבר זה אתה תמיה, השמים האלו לא כדוק של עין הם, ואני הוא שעשיתים מראש העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה מ') הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת, ואף לעתיד לבא כך אני עושה בציון, כל אותן האוכלוסין מן אדם הראשון עד שיחיו המתים היכן הם עומדים... וכן אתה מוצא לעולם הבא שהקב"ה מרחיב את ירושלים, שנאמר (יחזקאל מ"א) ורחבה ונסבה למעלה למעלה עד שעולה לשמים, ואין מעלה אלא שמים, שנאמר (תהלים י') כי גדול עד שמים חסדך, כיון שמגעת לשמים אומר צר לי המקום, אף על פי כן מה הקב"ה עושה, מביא עננים ומעלה משמים לרקיע השני וכן לכולם... (צו יב)
אל תוסף, זה שאמר איוב אם יעלה לשמים שיאו וגו' (איוב כ'), כנגד מי אמר איוב מקרא זה, לא אמרו אלא כנגד יום המיתה, שאפילו אם יעלה אדם לשמים ויעשה כנפים כנשר כיון שיגיע קצו למות נשתברו כנפיו ונופל לפני מלאך המות...
כיון שראה משה שאין משגיחין בו הלך אצל שמים וארץ, אמר להם בקשו רחמים, אמרו ליה עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו, שכתוב (ירמיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תכלה... (ואתחנן ו)
האזינו השמים ואדברה, אשרי ילוד אשה שאומר למלאכת השמים כמלך שאומר לעבדיו האזינו ושמעו לדברי. האזינו השמים, זה שאמר הכתוב אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ מלמטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל (ירמיה ל"א), לפי שהם קיימים לעולם וישראל קיימים לעולם לכך הזמינם לעדות שיקיימו ישראל התורה והמצות, ואם חס ושלום יבטלום יד העדים תהיה בם בראשונה... (האזינו א)
האזינו השמים, זה שאמר הכתוב נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי ט"ז), מה ראה משה לקרא לשמים ולארץ בשעת פטירתו, אלא ללמדך שקרא אותן לצוותן על עצמן, אמר להן הרי גזר הקב"ה עלי שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד... תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגין על ישראל לאחר מותי...
אמר רבי עקיבא מלמד כיון שאמר משה את התורה בשמים היה, והיה מדבר עם השמים כאדם שמדבר עם חבירו, שאמר האזינו השמים, וראה את הארץ רחוקה ממנו ואמר ותשמע הארץ. אבל ישעיה שהיה בארץ וראה שמים רחוקים ממנו, התחיל לומר שמעו שמים ואחר כך והאזיני ארץ שהיתה קרובה אליו. (שם ב)
שמים מאיזה מקום נבראו, מאור לבושו של הקב"ה שהוא לבוש לקח ממנו ופרש כשמלה והיו מותחין והולכין עד שאמר להם די, ועל כן נקרא שמו ש-די, שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא, שנאמר (תהלים ק"ד) עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה... קורקוסי השמים במימי אוקיינוס הם אחוזים, שמימי אוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמים, וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו. תוכן של שמים עולה למעלה כדורם היא כאוהל פרושה קצותיה למטה ותוכה למעלה, וכל בני אדם יושבים תחתיה, כך הן השמים קצותם למטה ותוכן למעלה כאהל, שנאמר (ישעיה מ') וימתחם כאהל לשבת. (פרק ג)
...ואיזה רקיע ברא ביום שני, ר' אליעזר אומר רקיע שעל ראשי ד' החיות, שנאמר (יחזקאל א') ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא... ואילולי הרקיע ההוא היה העולם נבלע מן המים שלמעלה ממנו ולמטה ממנו מים והוא מבדיל בין מים למים... (פרק ד)
דבר אחר אמר הקב"ה נבראו שמים למכון כסא מלכותו, שנאמר (תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו, אבל בצבא השמים יגיעה הרבה נאמר בה, שנאמר (שם) וברוח פיו כל צבאם... (פרק ז)
וחכמים אומרים שמים וארץ עתידים ליעבר ולהתחדש, מה כתיב עליהם (ישעיה ל"ד) ונגולו כספר השמים, כאדם שהוא קורא בספר וגולל אותו, כך עתיד הקב"ה לגלול את השמים ונגלו כספר השמים... (פרק נא)
שבעה בריות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, למעלה מכלם ברא רקיע, למעלה מן הרקיע ברא כוכבים שמאירין לעולם, למעלה מכוכבים ברא אילנות... (לז א)
...ומה נשתנה שחקים מכל רקיעי מרומים, מפני שכל כחו וגבורתו של הקב"ה אינו מראה אלא בשחקים, עוזו, גאותו, שכינתו, תורתו, מן, ירשלים, בית המקדש כולם בשחקים, עוזו מנין, שנאמר תנו עוז לאלקים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים... תורתו בשחקים מנין, שנאמר ועוזו בשחקים, ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן. וירושלים ובית המקדש בשחקים בנויה באבנים טובות ומרגליות באבן ספיר ובאבן כדכד ובכל מיני אבן יקרה מנין, שנאמר (ישעיה מ"ה) ושחקים יזלו צדק, ואין צדק אלא ירושלים, שנאמר (ישעיה א') צדק ילין בה.
ולמה נקרא שמו שחקים, שהן שוחקים מן טל ומטר ודגן לישראל בין העולם הזה ובין לעולם הבא. דבר אחר על תקרא שחקים אלא סוחקים, שהם משחקים בכל מיני שיר ובכל מיני שבח ובכל מיני זמרה לפני השכינה בבית המקדש שבמרום, שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ"ו)... דבר אחר שחקים שאלף ושמונה עשר מחנות עומדים לפני השכינה בבית המקדש שבשחקים לומר לפניו קדוש בכל יום... (גימ"ל ד"ל, וראה שם עוד)
...ובזמן שאדם משתמש בהן מתמלא כל רקיע ורקיע כולו אש ויורדין לשרוף את העולם באש, וכיון שמגיעין לארץ ורואין שכנפי שמים קשורים בכנפי ארץ וכנפי ארץ בכנפי שמים וחתומין בטבעת אה-יה אשר אה-יה מיד עומדין מכעסן ונוהגין במדת רחמים עם כל העולם ועם אותו האדם... (הי וא)
כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, רבי איבו אמר שלש כתות הן, אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו, שנאמר כי אראה שמיך... (מזמור ח)
דבר אחר השמים מספרים כבוד א-ל, זה שאמר הכתוב (איוב ל"ח) מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב. א"ר שמואל בר אבא מכיר אני חוצות הרקיע כשם שאני מכיר חוצות נהדרעא. וכי שמואל עלה לרקיע, אלא על ידי שיגע בחכמתה של תורה למד מתוכה מה שיש בשחקים. א"ר הושעיא כחלל שבין מים התחתונים לרקיע כך יש חלל בין רקיע למים העליונים, אמר רבי פנחס הכהן בר חמא ומקרא מלא הוא, (בראשית א') ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, אינו אומר אלא אשר מעל לרקיע, שמים העליונים תלויים באויר ומזיע המים העליונים הגשמים יורדין, שנאמר (תהלים ק"ד) משקה הרים מעליותיו, וכי ר' הושעיא עלה לרקיע אלא לפי שיגע בחכמתה של תורה למד ממנה מה שיש ברקיע. דבר אחר השמים מספרים כבוד א-ל, אמר רבי יעקב בר זבדי זה שאמר הכתוב (שם קט"ז) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, אמר רבי שמואל בר נחמן ארבעה מזמורות שהיה אדם צריך לאמרן כללן במזמור חמישי... כך מהשמים אנו למידין כחו של הקב"ה. אמר ר"י לפי שהוא אומר (ירמיה כ"ג) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, יכול שכבודו מלא עליונים ותחתונים והלא כבר נאמר (תהלים ח') כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, אין בהן אלא כדי אצבעו של הקב"ה... כך הקב"ה מתח השמים כדוק הזה של עין, שנאמר (ישעיה מ') הנוטה כדוק שמים, אלא שפירסו כמין וילון, הקב"ה אמר כל מי שהוא חכם יאמר מה שלמה הזאת, וכל מי שהוא גבור יגע בה.
אמר רבי פינחס ממה שהשמים מורידין והארץ מגדלת הבריות מקלסין להקב"ה, לפיכך השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. כשישראל חוטאין מה כתיב (איוב כ') יגלו שמים עונו, כשהם זוכים מה כתיב (דברים כ"ח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.
ר' ינאי ורבי שמעון בן לקיש אמרי תרווייהו אין גיהנם לעתיד לבא אלא השמש הזו שהיא מלהטת את הרשעים, שנאמר (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור. את מוצא שהוא נתון בנרתיק והוא נתון בגלגל ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו והוא מתיש חמתו במים אשר מעל לרקיע, ואף על פי כן אין נסתר מחמתו. מה הקב"ה עושה לעתיד לבא שולף אותו מנרתיקו ומביאו לרקיע השני ודן בו את הרשעים והוא שורפן. אמר רבי יהושע צדקה עשה הקב"ה בעולם שלא נתנו ברקיע הראשון, שאלמלא נתנו ברקיע הראשון לא היה כל בריה תחתיו צל... (מזמור יט)
המקרה במים עליותיו, אמר רבי פנחס בשם רבי לוי השמים הללו של נתר הן או של בורית ואין אתה יודע ממה הן, וממה שנאמר המקרה במים עליותיו הוי אומר של מים הן. (מזמור קד)
...מהו דברך נצב בשמים, אי זהו דבר הנצב בשמים, אלא אמר הקב"ה על מה השמים עומדים על אותו דבר שאמרתי, (בראשית א') יהי רקיע בתוך המים ויהי כן, וכתיב (תהלים ל"ג) כי הוא אמר ויהי וגו', אותו הדבר שאמר הוא עשה, לכך נאמר (שם) הוא צוה ויעמוד, בדבר ה' שמים נעשו ובאותו הדבר שברא אותן בו הם עומדים לעולם, לכך נאמר לעולם ה' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך וגו', השמים והארץ עומדין על האמונה... (מזמור קיט)
...ומי הן כוכבי אור, אלו הצדיקים, שנאמר (דניאל י"ב) ומצדיקי הרבים ככוכבים, לכך נאמר הללוהו כל כוכבי אור, מכאן אתה למד שכל אחד מהן יש לו כוכב בשמים, ולפי מעשיו כך כוכבו מאיר... הללו שמי השמים, מכאן אתה למד שאינן אלא ג' שמים, וכן הוא אומר (מ"א ח') הנה השמים ושמי השמים... ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור, ואי זה חק נתן, שאמר להם (בראשית א') יהי רקיע וגו'. מאותו יום לא זזו... בראן להיות מקלסין וקלסוהו, שנאמר (תהלים י"ט) השמים מספרים וגו'... (מזמור קמח)
אש וברד שלג וקיטור, מכאן אתה למד שאין בשמים כלום רע לא אש ולא ברד ולא שלג ולא קיטור אלא מן הארץ הן, שנאמר הללו את ה' מן הארץ וגו', וכן הוא אומר (תהלים ה') לא יגורך רע, אין דבר רע אצלו... ואם כן למה נאמר (בראשית י"ט) וה' המטיר על סדום וגו' מן השמים, אמר הקב"ה גזירה מן השמים, ולמטה הן נעשין אש. (מזמור קמט)
עוד ברא הקב"ה שבעה רקיעים ותחתון שבכולן וילון שמו, והוא כוילון שמשוך לפני פתח הבתים שהפנימיים רואים את החיצונים והחיצונים אינם רואים את הפנימיים... למעלה מן הוילון רקיע, וברקיע יש בו כוכבים ומזלות וי"ב חלונות כנגד שנים עשר שעות, ושלש מאות וששים וחמשה מלאכים פקודים על החמה ומוליכין אותה בנחת מחלון לחלון... למעלה מן הרקיע שחקים, ובשחקים יש בהם רחיים מתוקנות שטוחנות מן לצדיקים לעתיד לבא... (מדרש עשרת הדברות, ההמשך כבתלמוד בבלי חגיגה)
דבר אחר את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו, למה הדבר דומה, למלך שהיו לו שני שמשים והתחיל אחד מזמר ואחד בוכה, אמר המלך למה אתה בוכה, והלא השויתי שניכם כאחד, אמר לו אדוני חבירי שרוי אצלך ונהנה מן שולחנך דין הו שיזמר, אבל אני שהרחקתני ותלית מזוני ביד אחרים לכך אני בוכה... כך השמים מזמרים שנאמר השמים מספרים כבוד א-ל, והארץ בוכה... (בראשית פרק א, ד)
כתיב המקרה במים עליותיו, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה בעצים באבנים ובעפר, שמא במים, אבל הקב"ה לא קירה את עולמו אלא במים, כדכתיב יהי רקיע בתוך המים, גלדה טפה אמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים... (שם שם ה)
הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה והיא מזעת טיפין עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ולא מתערבין... כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר היושב על חוג הארץ, וכתיב וחוג שמים יתהלך, חוג חוג לגזרה שוה... (שם)
דבר אחר בשעה שאמר משה האזינו השמים היו השמים ושמי השמים דוממין... ואם אתה תמה על הדבר צא וראה מה נאמר ביהושע ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום, נמצינו למדין שצדיקים שולטים בכל העולם כולו... דבר אחר לפי שהשמים מרובים פתח בהם בלשון מרובה, ולפי שהארץ מועטת פתח לה בלשון מועט ותשמע הארץ... (ישעיה פרק א, שפז)
ויקרא אלקים לרקיע שמים, נקרא שמים בשותפות השם, שכל הגבוה מן הארץ נקרא שמים. (בראשית א ח)
הכתוב מקדים שמים לארץ למעלתה, כי הנבראים השכליים נבדלים מן הגופנים מפני שאלו נצחיים ואלו כלים והולכים, והקדים גם כן לארץ מן השמים לפי ששם בית המקדש ושכינה שרויה בתוכה... (בראשית)
שמים, למעלה מן השמים ים, ולמעלה מן הים ברד ורעמים מרחפים לכולם וחומות חזקות של אש מקיפים אותם וסולם גדול נצב בשמים וראשו מגיע למעלה לרקיע, ומלאכים קדושים ושרים נכבדים ממונים עליהם... ומלאכים שבשמים הם רגל עגל עגול בתוכו ומבחוץ מפוצל לקים איש על עבר פניו ילכו לא יסבו בלכתם, שהעיגול בתוך הבליטות רגלים מגלגלין כף רגל העגל... רקיע, למעלה מן השמים רקיע שבו חמה ולבנה וכסיל וכוכבים וכל מזלות מושלים וכל תהום ותהום, וסולם גדול נצב ברקיע ראשו מגיע לשחקים, ומלאכים קדושים ממונים עליהם להם שבעה ממונים על רקיע ועל מעשה רקיע... ואתו רקיע מלא פחד כי בתוכו מלאכים אין חקר עשויים צבאות צבאות ועליהם שוטרים, וברקיע י"ב מעלות ובכל מעלה ומעלה עומדים עליהם מלאכים בכבודה גובה מכל גובה ושומעים ממעשה בני אדם...
ברקיע יש אהל יפה ונאה מתוקן לשמש גדול הוא ומלא אורה, שנאמר לשמש שם אהל בהם. להרקיע חלק עוביו ז' מעונות לז' כוכבים ושבת"י למעלה לכולם כזה, מיכאל ממונה על שבתי קר ויבש בקרח וכפור... (שם)
...רקיע הראשון הוא מזל שבתאי, והוא כח וגבורה לעורר מלחמות לעקור מלכיות. רקיע השני הוא צדק מרבה שובע בעולם ושלום ושכל הבריות נראות יפות, משבית מלחמה...
ברא הקב"ה ש"ץ רקיעים אבל אלו ז' רקיעים הם עיקר ועתה השמים הם מהלך ת"ק וסולם מוצב ארצה על חלד וראשו מגיע השמימה, ושיעור הסולם מהלך ת"ק שנה ושרים רבים נכבדים ממונים עליו, ה"ז סריסים הממונים על הארצות ויורדים וכו'. רקיע הראשון ובו מחנות מלאכי חמה וז' כסאות מרכבות על השמים, לא שישב עליהם כי אם להראות, ומשרתים עליהם שולטים ומחנות שלהם חונים סביבותיהם, והם מזומנים לנקום נקם עבור עוברי רצונו של מקום... (שם)
ואת הארץ, בכל מקום זכר את בכל מקום נקבה, והוא ובית דינו, ואין צריך להביא. א"ל למה נקראו שמו שמים בעבור שמים מימינו ואש לשמאלו והוא באמצע ומקבל משניהם וזהו עושה שלום, וזהו גיבל אש ומים ועירבן זה בזה ועשה בהם שמים... יצתה בת קול ואמרה בעבור שהאש למטה מן המים והוא קרוב וסמוך לאש על כן הקדים שי"ן מן המים ונקרא שמים. אמרו רובו דעלמא זיל בתר רובא ורוב קבלתו מן המים לכתוב תחלה מים ואחר כך אש, א"ל האש מקבל תחלה שהוא אש, ואחר כך באים המים מכבים האש, ולפי שהמים גוברים על האש לכן נכתב שי"ן תחלה. (שם)
ויקרא אלקים לרקיע שמים, כתב הרר"ז כי לפי פשט הכתוב כי השמים הנזכרים בפסוק ראשון הרי השמים העליונים ואינם מכלל הגלגלים, אבל הם למעלה מן המרכבה, כענין שנאמר ועל ראשי החיות רקיע נטוי, ומהם נקרא הקב"ה רוכב שמים, לא יספר הכתוב דבר מן בריאתו כדרך שלא הזכיר בבריאת מלאכים וחיות המרכבה. (שם)
עשר תעשר, ת"ח שם רקיעים יש המשפיעים ברכה וטובה לישראל בעבור המעשר, וזה שאמר עשר תעשר בת"ח שם. (ראה)
והשטה השמינית, שטת האומר כי השמים היא פעולת הגופות, והוא עושה אותה קדומה ולא מארבעת טבעים אלו אלא מדבר אחר חמישי. וכאשר משיבים עליהם בחום השמש מדמים שאין גופה חם, ומה שהאויר מתחמם הוא מעוצם סבובה ומשום כך מגיע אלינו כשהוא חם... והנני מבאר הכל ואומר, כי אופן טעותו במה שלמד בו מכך שאלו היתה השמים אש היתה תנועתה כלפי מעלה כמו האש, אנו אומרים כי תנועת האש עצמה הטבעית היא בעיגול...
ועם אלה הריני משיב עליו במה שטען קדמות השמים מארבעה פנים אחרים... (מאמר א פרק ג, וראה שם)
ואומר על המקום, לא יתכן שיהא הבורא צריך למקום שיהיה בו, מכמה פנים, תחלה מפני שהוא בורא כל מקום... וזה שאומרים הנביאים שהוא בשמים הוא על דרך הגדולה והרוממות, כיון שהשמים אצלינו גבוהים מכל מה שידוע לנו, כמו שפירשה (קהלת ה') "כי האלקים בשמים ואתה על הארץ"... (מאמר ב פרק יא)
...ואפילו השמים יש שם מן החלקים השונים והשעורים והצורות והמראות והתנועות מה שלא נוכל לספור, ובכך הם שמים, כמו שנאמר (איוב ט') "עשה עש כסיל וכימה וחדרי תימן". (מאמר י הקדמה)
וכן כשהוא מעיין במרוצת הגלגלים והחלוקים בתנועות משתנות והמאורים החלוקים לסדר ענין הכל, בהם יראה מסימני היכולת והחכמה מה שלא תכילהו מחשבת אדם, וילאה לספרם בלשון, כמו שאמר דוד ע"ה (תהלים י"ט) השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע ושאר המזמור. ואמר (שם ח') "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה". ומן המופלא שבמה שנופלת עליו עין האדם מבריאות הבורא יתעלה גדולת, השמים, כי בכל מקום שהוא עומד מן הארץ יראה חצי הגלגל הסובב את הארץ וכשמסתכל בו האדם על דרך הבחינה יראה כי הבורא אותו בחפצו אין תכלית ליכלתו וחכמתו וגדלו... (שער ב הבחינה פרק ה)
השמים - אנגלי מרומא. (תהלים צז ו)
שמים חדשים - יש אומרים חדשים ממש, וכן עיקר, דכתיב לקמן כאשר השמים החדשים וגו'. (שם סה יז)
ושמים - צבא השמים. (איוב טו טו)
ותעלומה - חלון בשמים ושמו תעלומה משם תולדות השמש בתקופתו, רוצה לומר לכל דבר מוצא רק לא לחכמה, אלא מפיו. (שם כח יא)
השמים - בה"א הידיעה להורות כי על אלה הנראים ידבר, ולעולם לשון רבים, ויתכן להיות משטרו משטר על אחד ואחד (מהגלגלים). וטעם שמים גובה ומעלה וכן בלשון ישמעאל. ויש שמי השמים. ולא יתפרדו כמו רחים וצהרים. ואנשי המדות יבינו אלה הסודות... ולא יתכן להיות הקו הסובב קודם הנקודה או הוא קודם הקו, על כן אמרו שנבראו השמים והארץ בפעם אחת... (בראשית א א)
וארד - בעבור היות השמים נכבדים מן הארץ והשם מלא כבודו הכל, רק בעבור כי כל הגזרות באות מן השמים על כן מלת וארד. ועוד כי מעלת המלאך עצומה ואין יכולת במשה לעלות אל השמים על כן מלת וארד להציל עמי. (שמות ג ח)
...על השמים הוא האויר, וכמוהו "על פני רקיע השמים" (שם ט כב)
...כי שמים מגזרת שם ישר נכח עמו, רמז לשני מקומות... (שם יב ו)
האזינו השמים - המלאכים. (דברים לב א)
בורא השמים - כי יש להם קו גבול, ונוטיהם - על הארץ, רמז לרקיע. (ישעיה מב ה)
כי - ...ור' יהודה המדקדק נ"ע אמר כי טעם בראות שמים והארץ על הפרטים, והנכון כי השמים הם הרקיע, והשם יחדש אויר טוב שיהיו בני האדם בריאים בגופם ויחיו שנים רבות, וגם יוסיף בכח הארץ. (שם סה יז)
השמים - תנועת הגלגלים שהן שוות בדרך אחת ושונות בדרך אחרת, והולכות על דרך ישרה בעצמם, ואיננה ישרה כנגד יושבי הארץ, ומדת התנועה לא תוסיף ולא תגרע בראיות גמורות, והיא תוסיף ותגרע במראית העין. והנה היודע דרכי העגולות יודע דעת עליון, והנה השמים כמו מלמדים מורי צדק על דרך או שיח לארץ ותורך. והנה השמים הם מעונות הכוכבים ומלת מספרים עבור היותם עומדים על מתכונת אחת, וזה הוא כבוד השם.. מגיד הרקיע - שהוא האויר כמו שפירשתי בפרשת בראשית דברים מתחדשים בכל יום... כי יקבל האויר כח המשרתים והצבא הגדול. (תהלים יט ב)
וטעם שמים מעונות המלאכים שהזכיר והוא השם הנורא על הנשמות שהם צורות נכבדות והוא עשה הגופות. (שם צו ה)
הגידו השמים - יושבי השמים, כי הם עושים דברי השם. (שם צז ו)
ומעשה ידיך שמים - שהוא קו הרוחב. (שם קב כז)
אל השמים - שישבעו בדבר עומד, והוא היכל קודש הוא השמים. (דניאל יב ז)
השמים - הרקיע, ושמי השמים - הגלגלים העליונים. (נחמיה ט ו)
בראשית - ...ודע כי השמים וכל אשר בם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד, והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים והכל נעשים מהם... והנה בבריאה הזאת שהיא בנקודה קטנה דקה ואין בה ממש נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ... וכן אמרו רבותינו את השמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות... (בראשית א א)
יהי רקיע - החומר ההוא בתחלה שבראו מאין אמר שיהיה רקיע מתוח כאהל בתוך המים והיה מבדיל בין מים למים, ושמא לזה כונו באמרם רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון וביום השני קרשו... בתוך המים - באמצע המים בין מים העליונים למים התחתונים, כמו שיש הפרש בין הרקיע למים שעל הארץ, כך יש הפרש בין מים העליונים לרקיע הא למדת שהן תלויים במאמר... ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר, שהענין הוא מסתרי התורה ואין הפסוקים צריכין לבאור בזה כי לא יאריך הכתוב בענינו, והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו. (שם שם ו)
ויקרא אלקים לרקיע שמים - ביום השני קראם בשם הזה כאשר הלביש אותם צורת רקיע, כי בראשון היו שמים בבריאה אבל אין השם נתפש בהם עד שלבשו הצורה הזו. ופירוש השם הזה כאלו הוא נקוד בסגול תחת השין במלת "שלמה אהיה כעטיה", כאלו אמר שמים הם שנקרעו ונמתחו כאהל בתוך מים העליונים והתחתונים הודיע בשם הזה סוד יצירתם... ויהי שם השמים והארץ בפסוק הראשון על העתיד לקרא להם, כי לא יתכן להודיעם רק בלשון הזה.
אבל יותר נכון לפי פשט הכתובים שנאמר כי השמים הנזכרים בפסוק הראשון הם השמים העליונים, אינם מכלל הגלגלים אבל הם למעלה מן המרכבה, כענין "ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה", ומהם נקרא הקב"ה רוכב שמים. ולא ספר הכתוב בבריאתם דבר, כאשר לא הזכיר המלאכים וחיות המרכבה וכל דבר נפרד שאינו בעל גוף, רק הזכיר בשמים שהם נבראים, כלומר שקדמותם אפס. ואמר בשני שהיה רקיע בתוך המים, כלומר שיתהוה מן המים הנזכר שהזכיר בריאתם דבר מרוקע מבדיל ביניהם, וקרא גם לאלו הכדורים שמים בשם השמים העליונים הראשונים, ולכן יקראם בפרשה רקיע השמים, "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים", לבאר שאינם הנזכרים בשם השמים רק הרקיעים שקראם שמים. וגם זה דעת רבותינו הזכירוהו בבראשית רבה, אמרו כל רבנין אמרין לה בשם רבי חנניה ברבי פנחס ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי שמואל ברבי נחמן בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים נולדה טפה האמצעית ונעשו המים התחתונים ושמי השמים העליונים ומאמר זה יתפשט לכדורי הגלגלים שבהם תחתונים ועליונים נקראים שמי השמים, כדכתיב "הללוהו שמש וירח וגו' הללוהו שמי השמים" וגו', אבל השמים הנזכרים בראשון ששם כסאו של הקב"ה, דכתיב השמים כסאי, הם הנזכרים בתחלת זה המזמור, "הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים". וזה הלשון נכון בפשט הכתוב, עם מה שיש עוד בשם השמים ובשם הכסא סוד נשגב ונעלם, כי יש שמים לשמים וכסא לכסא, ומזה אומרים החכמים "כדי לקבל עליו עול מלכות שמים", ואמר "יראת שמים", והכתוב אמר "די שליטין שמיא". ויש להם מדרש נפלא במה שכתוב "ואתה תשמע השמים", וכל זה יראנו נרמז בפסוק הראשון הזוכה לו.
ואל יקשה עליך מאמר רבי אליעזר הגדול שאמר שמים מהיכן נבראו, מאור לבושו של הקב"ה, וכן הוא בבראשית רבה, כי בעבור שירצו החכמים עוד לעלות החומר הראשון עד תכלית ולעשותו דק מן הדקים לא יראו שהשמים שהם גוף מתנועע בעל חומר וצורה הם הנבראים מן האין, אבל אור הלבוש הוא הנברא הראשון ממנו יצא חומר הממש בשמים ונתן לארץ חומר אחר ואיננו בדקות הראשון, והוא שלג שתחת כסא הכבוד... (שם שם ח)
...ופירוש שמי השמים - גלגלי ארבעה יסודות שהם בכח השמים למטה מהם... (דברים י יד)
האזינו השמים - ועל דרך האמת הם השמים והארץ הראשונים הנזכרים בבראשית, כי הם יבאו בברית עם ישראל, לכן אמר שיאזינו השמים וישמעו התנאים ואיך יעשה בהם... (שם לב א)
רקיע - כל דבר הנמתח ומרוקע נקרא רקיע, כמו "רקועי פחים", והוא האויר הסובב את כל כדור הארצי. (בראשית א ו)
שמים -... שם מים, ונקרא השמים העליונים על שם הרקיע כמו כן שמים... ולפירושנו קרא הא-ל לרקיע שמים לפי שגם הם נמתחים כאהל, וקראם בדרך השאלה על שם השמים העליונים. (שם שם ח)
וימיני טפחה שמים - ...ואדוני אבי ז"ל פירש יעמדו יחדו, כי כאשר ברא הבורא יתברך שמים וארץ הנה הוציאם מאין ליש ומכח הטבע למעשה ומחוברים בראם בראשיתם, ועלו השמים בטבעם כדרך העליונים לעלות, וירדה הארץ בטבעה כדרך התחתונים לרדת, ואלו לא העמידם הא-ל היו עוד היום השמים עולים והארץ יורדת... (ישעיה מח יג)
השמים מספרים - ממה שיראה אדם בשמים יספר כבוד א-ל. או במהלך כסדר השמים הם עצמם מספרים יראתו. (תהלים יט ב)
שמי שמי - הגלגל העליון המקיף הכל הנקרא ערבות. קדם - השמים ואישים עומדים מיום שנבראו. (שם סח לד)
המה יאבדו - אם תרצה או תחליפם באחרים. (שם קב כז)
מן השמים - כל הנהיים מיסוד השמים שהוא יסוד חמישי, ונכללו בזה צורות אמת שאינם גוף ולא בגוף. (שם קמח א)
שמי השמים - יש מפרשים עליוני השמים, ולדבריהם מה שאינו גוף, והוא עולם הנשמות, ואם כן גם המים - הם צורת הצורות ממנה יוצאות הצורות. ויש אומרים ששמי השמים מתחת השמש, כדור האש הסמוך לגלגל הלבנה, והשמים הוא האויר, והמים כדור הקרח שבין כדור האש והארץ, ואין הפילוסופים מודים בזה... (שם שם ד)
...כן רומזים אל השמים, מפני שהוא כלי משמש בחפצו גרידא מבלתי סבות אחרות אמצעיות ביניהם, ואין רומזים אל דבר מהמורכבות, מפני שהם כלים משמשים במצוע סבות האחרות משתלשלות אליו יתברך שהוא סבת הסבות, ויאמר "היושבי בשמים" (תהלים קכ"ג), "כי האלקים בשמים" (קהלת ה'), ויש שיאמר על דרך העברה "יראת שמים", "ירא שמים בסתר" ו"מן השמים ירחמו"... (מאמר ד ג)
...ומפני זה נקראו השמים כסא, להוראתם אצל מי שידעם ויתבונן בהם עוצם ממציאם ומניעם ומנהיג העולם השפל בהשפעה טובה. ואמר עוד "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי", יאמר הם יורו על מציאותי ועצמותי ויכולתי... (חלק א פרק ט)
...ואמנם תיוחד אל השמים ברוב המקומות להיות השמים הם אשר אין שינוי בהם ולא התחלפות, רצוני לומר שלא ישתנו אישיהם כאשר ישתנו אישי הווי הארץ ונפסדיה. (שם פרק יא)
...ואתה האיש המעיין במאמרי זה יודע כי זה הרקיע הוא גשם מתנועע שכבר ידענו זרתותיו ואמותיו וידענו שיעור חלקים ממנו ורוב תנועותיהם, נלאה שכלנו כל הלאות מהשיג מהותו עם היותנו יודעים שהוא בעל חומר וצורה בהכרח, אלא שאינו זה החומר אשר בנו, ולזה לא נוכל לתארו אלא בשמות בלתי מקיימים לא בחיוב המקיים, שאנחנו אומרים כי השמים לא קלים ולא כבדים ולא מתפעלים, ולזה לא יקבלו פעולה, ואינם בעלי טעם ולא בעלי ריח וכיוצא באלו השלילות, כל זה לסכלותנו בחומר ההוא... (שם פרק נח)
...ולפי זה הענין נאמר בא-ל ית' "רוכב שמים בעזרך", פירושו השליט על השמים, וכן "לרוכב בערבות", ענינו השליט על ערבות, והוא הגלגל העליון המקיף בכל, ובדברי חז"ל הנכפלים בכל מקום שהם שבע רקיעים, ושערבות הוא העליון המקיף הכל, ולא תרחיק היותם מונים הרקיעים שבע ואם הם יותר, כי פעמים ימנה הכדור אחד ואף על פי שבו גלגלים הרבה, כמו שהוא מבואר למעיינים בענין זה. אמנם המכוון הנה הראותם תמיד, שערבות הוא למעלה מן הכל... והסתכל אמרם שוכן עליו, ולא אמרו שוכן בו, שאלו אמרו שוכן בו היה מחייב לשם מקום או שיהיה השם כח בגלגל כמו שדמו כתות הצא"בה שהם רוח הגלגל, ואמרם שוכן עליו הראו שהוא ית' נבדל מן הגלגל ואינו כח בו...
ודע כי הושאל לו יתעלה "רוכב שמים" לדמיון הזה המופלא, וזה כי הרוכב יותר מעולה מן הנרכב... ותבין איך בארו יחסו ית' לגלגל, ושהוא כלי לו אשר בו ינהיג המציאות, כי כל מה שתמצא לחז"ל כי השמים הפלוניים הם כך וכך, והשמים הפלוניים בהם כך וכך, אין ענינו שבשמים גשמים אחרים בלתי השמים, אבל ענינו שהכחות המהוות הענין הפלוני והשומרות סדורו יבואו מן השמים ההם. והראיה על מה שאמרתי לך, אמרם ערבות שבו צדק צדקה ומשפט וגנזי חיים ושלום וגנזי ברכה ונשמות של צדיקים... ומבואר הוא שכל מה שמנאוהו הנה אין מהם דבר שהוא גשם שיהיה במקום, כי הטל אינו טל כפשוטו. והתבונן איך אמרו בזה 'שבו', רוצה לומר שהם בערבות ולא אמרו שהם עליו...
ובפרקי רבי אליעזר אמרו שבע רקיעים ברא הקב"ה, ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, שנאמר "סולו לרוכב בערבות", אלו דבריו והבינם גם כן. ודע כי כלל הבהמות הנרכבות נקראות מרכבה... ולזה אמר כי כאשר נאמר לפי מה שנאמר שכסא הכבוד נושאים אותו ארבע חיות קראוהו החכמים מרכבה, לדמות במרכבה אשר היא ארבעה אישים... אמנם המכוון בזה הפרק אשר דיו היתה השבת הדברים, כי אמרו רוכב שמים ענינו מסבב הגלגל המקיף ומניע ביכולתו ורצונו... כי בתנועת הגלגל העליון זאת התנועה היומית יתנועעו הגלגלים כולם כתנועת החלק בכל, וזאת היא היכולת העצומה אשר הניעה הכל, ולזה קראה גאוה... (שם פרק ע)
...וכבר באר דוד ע"ה וגלה נצחות השמים והתמדת חקיהם וכל מה שבהם על ענין לא ישתנה לעולם, ואמרו "הללו את ה' מן השמים וגו' כי הוא ציוה ונבראו", ואמר ירמיה ע"ה "נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה', גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי"... (חלק ב פרק כח, וראה שם עוד)
...והרקיע עצמו מן המים נתהוה, כמו שאמרו הוגלדה טפה האמצעית, ואמר גם כן "ויקרא אלקים לרקיע שמים", כפי מה שבארתי לך לבאר שתוף השם. ושאין השמים הנאמר תחלה באמרו "את השמים ואת הארץ", הם אלו אשר נקראו השמים. וחזק זה הענין באמרו "על פני רקיע השמים", לבאר שהרקיע בלתי השמים, ומפני זה השתוף בשם יקראו גם כן שמים האמתיים רקיע, כמו שנקרא הרקיע האמתי שמים, והוא אומרו "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים". ויתבאר גם כן בזה המאמר מה שכבר התבאר במופת מהיות הכוכבים כלם והשמש והירח תקועות בגלגל, שאין ריקות בעולם, ואינם על שטח גלגל כמו שידמו ההמון, מאמרו ברקיע השמים ולא נאמר על רקיע השמים. הנה כבר התבאר שחומר אחד היה משותף וקראו מים, ואחר כך הובדל בשלש צורות, והיה קצתו ימים, וקצתו רקיע, וקצתו על הרקיע ההוא וזה כלו חוץ לארץ...
וזה הרקיע והדבר אשר עליו אשר נקרא מים הענין בו מן ההסתר כמו שתראהו, וזה שאם ילקח על פשוטו בגסות העיון יהיה ענין בלתי נמצא כלל, שאין שם גוף אחר בלתי היסודות בינינו ובין השמים התחתונים ואין שם מים למעלה מן האויר, כל שכן שידמה מדמה שזה הרקיע ומה שעליו הוא למעלה מן השמים, ויהי הענין יותר נמנע ויותר רחוק משיושג, ואם ילקח לפי נסתרו ומה שנרצה בו הוא יותר נעלם, שהוא צריך שיהיה מן הסודות החתומים עד שלא ידעהו ההמון... (שם פרק ל)
ראה עוד ערך מציאות.
וראשו בשמים - גבוה הרבה, כמו "ערים גדולות ובצורות בשמים", כי יש שמים משמים לשון אויר... (בראשית יא ד)
ויאמר אלקים - ...ותבין מזה כי הכח הנסתר שהוא ראשית ברא אלקים, והם המלאכים והשמים והם הגלגלים, ואת הארץ והוא העולם השפל מגלגל הירח ולמטה... וצריך אתה לדעת כי מנין הגלגלים תתקנ"ה כמנין השמים, וכן נמצא בפרקי מרכבה בשעה שהקב"ה יורד משמי השמים מתשע מאות וחמשים וחמשה רקיעים ויושב על כסא כבודו בערבות כל שערי רקיע וכל שערי ערבות אומרים (תהלים כ"ד) "שאו שערים ראשיכם" וגו'... לדעת רבותינו חכמי האמת הם שבעה והוא שדרשו במסכת חגיגה...
ועל דרך הקבלה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, יש בכתוב הזה סוד י' ספירות, ושמים והארץ הם השמים והארץ העליונים שאינם מכלל הגלגלים, והם הנקראים שמי קדם וארץ החיים. ומלת בראשית תרמוז אל החכמה...
ודע כי מה שלא פירש הכתוב בשמים מה היו תחלה כמו שפירש בארץ, מתוך שפירש ענין הארץ תוכל להבין ענין השמים, ועל זה סמך ושתק שלא הזכיר ענין השמים ולא פירש מה היו הגלגלים קודם הגיעם אל תכלית כמו שהם היום. אבל לפי הקבלה שרמזתי לך יבא ענין אמת ויציב ונכון וקיים כשלא פירש ענין השמים, לפי שהם העדן, והיאך יוכל לפרש מה היה תחלה, וכבר דרשו רז"ל (ישעיה ס"ד) "עין לא ראתה אלקים זולתך", זה עדן שלא ראתה עין מעולם, ולכך גלה ענינו וסתם הנסתרות והאריך בנגלות. והבן זה היטב כי השמים והארץ שבפסוק ראשון הם התפארת והעטרה והם העדן והגן שהכתוב מזכיר לפניו... (בראשית א ב, ועיין שם עוד)
ברקיע השמים - קרא הכתוב בכאן שבעה רקיעים שבם ז' כוכבי לכת עד השמיני שבו כל הכוכבים וי"ב מזלות בשם רקיע, ויחס רקיע זה אל השמים שהוא הגלגל המקיף, כי הם רקיע שלו מוקפין בתוכו מתנועעים בתנועתו. ובאר כי המאורות כלן נתונים ברקיעים הללו שהם מיוחסים לשמים, וזהו לשון "ברקיע השמים". (שם שם יד)
...ומה שאמר הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים, השמים הן הגלגלים ושמי השמים הן היסודות שהם בכח השמים למטה מהם, כענין הארץ וכל אשר בה, זה דעת הרמב"ן ז"ל בלשון השמים שפירושו הגלגלים והיסודות שתחתיהם. אבל הרמב"ם ז"ל פירש כי שמי השמים על ט' הגלגלים, ואמר כי השמים הוא הגלגל המקיף ושמי השמים שהם בתוכו שבהם הכוכבים, ולפי שכל הגלגלים נכללים בשני חלקים אלו, חלק אחד שאין בו כוכבים כלל וחלק שני עם כוכבים על כן עשה הכתוב בכאן שני חלקים ואמר שמי השמים...
ויש לך להתבונן בדבר ר"י האומר שני רקיעין הן, כי כנגדן היו שני גזרי עצים שבמערכה, והוא שאמרו במסכת יומא, פרק אמר להם הממונה, מערכה ראשונה קודמת למערכה שניה, שניה קודמת לשני גזרי עצים, שני גזרי עצים קודמין לדשון מזבח הפנימי. מערכה ראשונה ירמזו לכל הבנין, מערכה שניה למציאות המלאכים, שני גזרי עצים ירמוז לכל הגלגלים הנחלקים לשני חלקים, אלו שמשם באות הגזרות לעולם השפל, ודשון מזבח הפנימי ירמוז לעולם השפל, ומי יתן והיינו יודעין שאר הענינים שהזכיר בברייתא ההיא... (דברים י יד)
מי עלה שמים - ספק ראשון איך תהיה התיחסות בין שמים וארץ שיושפעו כחות משמים להשלים מה שבארץ? שברור כי אין לגרמים השמימיים דבר מהאיכויות שבם יושפעו הנמצאות השפלות, כגון קור וחום, ולהפך לא יחויב שהתפתחות הדברים המשתנים תהיה גם כן משתנה, כי התחלת הדברים הנפסדים תחויב שלא תהיה נפסדת, ואם כן אין השמים התחלה למה שבארץ?
ספק ב' מי אסף רוח - שנאצל רוח מהשמים באופנים, הוא רוח החיה שבאופנים, הנפש הנאצלת מהגלגלים, ואיך יושפע אחד בלתי מתחלק מרבים? ואיך יסתבך רוח זה ביסודות?... (משלי ל ד, וראה שם עוד)
האזינו השמים - פירוש יושבי הערים הגדולות בצורות בשמים. (דברים לב א)
ספר הבהיר, ומנ"ל דשמים הוי קב"ה, דכתיב ואתה תשמע השמים אטו שלמה מתפלל אל השמים שישמעו תפלתו, אלא שנקרא שמן על שמו, ולמה נקרא שמים, אלא שהוא עגול כמו ראש, ומלמד שמים בימינו ואש משמאלו והוא באמצע שא מים, מאש וממים, ומכניס ביניהם שלום. מאי שמים מלמד שגבל הקב"ה אש ומים ושפכן זה בזה ועשה מהן ראש לדבריו, שנאמר ראש דברך אמת, הכוונה היא כי מדת רחמים מקבלת מן החסד ומן הגבורה הנקראים אש ומים, שנאמר "כי ה' אלקיך אש אוכלה", וכתיב לבושיה כתלג חוור וגו', והם המים העליונים...
ודע כי בכח השמים העליונים הנזכרים נבראו השמים התחתונים, וכן אמרו רז"ל בספר הזוהר כתיב בדבר ה' שמים נעשו אלין שמיא דלתתא, דאתעבידו בדבר שמיא דלעילא, ועל כן נקראו שמים התחתונים שמי השמים, שנאמר השמים ושמי השמים. בפרקי רבי אליעזר הגדול ז"ל מה עשה הקב"ה, פשט ימינו ונטה שמים, פשט יד שמאלו ויסד ארץ, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וגו'. ואפשר כי ירמוז עוד למה שכתבנו, כי השמים העליונים עיקר קבלתם מן הימין, והארץ עיקר קבלתה מן השמאל... (בראשית ועיין שם עוד)
השמים - אם זהו השמים ממש נראה שאין התורה מסכמת לדעה שהמלאכים מניעי השמים והמשפיעים אותם כדעת הפילוסופים, וטענתם, אם היתה תנועת השמים מהתחלה טבעית יחויב שינוחו הגלגלים בהגיעם למקומם הטבעי, (כהיסודות שתנועתם מלמעלה למטה למקומם הטבעי), ואם כן יחויב שהתחלת תנועתם תהיה על ידי נפש שכלית. וזוהי אומדנא, ועיין במורה נבוכים ב' פרק ד', וא' פרק ע"ב. ואולי נאמר שהבורא שם בכל חלקי הגלגל תנועה טבעית אל הנקודה המערבית, ומהיות חלקי הגלגל מדובקים יתנועעו בתמידות בכוון זה... וכבר כתבנו בשער הקודם שראיית המורה ממזמור "השמים מספרים" וגו' שיש להם חיות והשכלה אינה מוכרחת מהלשון ולא מהמשך הכתובים, וכן אין ראיה מדברי חז"ל לכך, ולהיפך...
שמים - עיקר המלה תורה על עליוני הנמצאים, רצוני לומר העולם הרוחני, וכולל חומר גרמי הכדורים. ובהרבה פסוקים יכלל השמים ומניעיהם בשוה, וגדולה מזו אמרו "וכל מעשיך יהיו לשם שמים", (מכנה הקב"ה שמים), וכן בדברי הרמב"ן, השמים שבפסוק ראשון הם השמים העליונים, אינם מכלל הגלגלים כי אם למעלה מהמרכבה... (בראשית א א, וראה שם עוד)
יהי רקיע - היותר קרוב הוא כדברי ר' יצחק ישראל בספר יסוד עולם, שהרקיע הוא קערירות גלגל הלבנה המבדיל לנמצאות שלמעלה ממנו, וכינה את הנמצאות מים... אם כן הרקיע הוא הגבלת העליונים והתחתונים, והוא עיקר מציאות ה"אנה" (מקום)... שם שם ו שער ג, וראה עוד ערך רקיע)
אחר שהחכמה האלקית ראתה לעשות את האדם מחבור חומר וצורה, צריך לברא למענו הקרקע לעניני החומר והשמים לנשמתו, והשמים מסך מבדיל בין המדור העליון הרוחני והשפל החמרי, והתנועה הנמצאת בשמים הוא המבדיל ביניהם, כי בעליונים שאינם גוף לא תמצא תנועה ולכן אין זמן במערכותם ואינו שולט בהם כי אם להיפך הם שולטים בו. והנמצאים השמימיים שלתנועתם נמשך הזמן הם שמים לזמן, כי בהתחדש תנועתם יתחדש הזמן, והנמצאים התחתונים כל סוגי תנועותיהם מוקפים בזמן ויש לו עליהם ממשלה עצומה... (במדבר ל ב, שער פה)
את השמים - לאבן עזרא הוא יסוד האויר, כי לא נזכר במעשה בראשית דבר מהעליונים, ושמי השמים הוא האויר והאש. לרש"י ולרמב"ם הם הגרמים השמימיים המסתובבים, וגם לאבן עזרא בשטתו השניה סבור כך. לרמב"ן והמקובלים השמים הם העליונים מעל למרכבה, ועל זה אומרים חז"ל "שיקבל עליו עול מלכות שמים", והם השכלים הנבדלים הסובבים כסא כבודו. ונראה שצדקו הרמב"ם והרמב"ן יחדיו, והם השכלים והגלגלים יחד, שהנבדלים צורות הגרמים או מניעים, וזה שאמר שהם אש ומים, שהנבדלים מכונים בפי הנביאים אש, והגרמים מים מפני ספיריותם ותנועתם המתמדת, וגם הנשמות כלולות בשמים. (בראשית א א)
אלה תולדות - כל התולדות שקרו מהשמים - הפועלים העליונים, והארץ - ומהסבות החמריות. (שם ב ד)
כי יד על כס - לרלב"ג השמים, רוצה לומר היד שהיא על השמים, שהם ההשגחה, תלחם בעמלק על ידי ישראל. (שמות יז טו)
השמים החדשים - רוצה לומר שאין הויה והפסד בדברים הנסיים, כמו בשמים החדשים שנתחדשו בבריאה. (ישעיה סו כב)
את השמים - הנה מלת שם תורה על מקום רחוק, וכל סימן הרבים עם קדימה פתח מלעיל יורה על שנים שוים, ובכן מלת שמים תורה על עצם רחוק ביחס אלינו בשני מרחקים שוים מכל צד, וזה לא יקרה זולתי בגלגל סובב בתכלית העגול. אמר אם כן שברא אותו העצם אשר הוא עתה רחוק ממנו מכל צד בשני מרחקים שוים, והוא הגלגל, ולכן לא אמר ברא שמים כי לא יאמר כן מצד עצמו אלא ביחסו אל מקומו, ואמר ואת הארץ - המרכז הראוי לגלגל. (בראשית א א)
יהי רקיע - יהי טבע בתוך המים היסודיים כמו גלגל בתוכם סביב מבדיל בצורה קצתם מקצתם באופן שאיזה חלק עליון מן המים לצד האויר ישוב לטבע אידיי, והנה בזה עלו בהכרח אל איזה גבול באויר היסודי, וקבל האויר איזה עסוי בהכרח להיות מקום לחלק שנהפך לאיד והתפשט אל מקום רב הכמות ממקום הראשון. (שם שם ו)
ויקרא אלקים לרקיע שמים - מפני שפעולות השמימיים יגיעו לנו באמצעותו, כאמרו, "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ". (שם שם ח)
נטה ידך על השמים - על אותו חלק מהאויר הנקרא שמים. (שמות י כא)
ובגאותו שחקים - ובמעלתו הוא רוכב שחקים שהוא הגלגל היומי אשר אין בו כוכב ולא צורה והמניע שלו הוא כח בלתי נראה... (דברים לג כו)
על פני המים - יש ב' סוגי מים, רוחניים שעליהם היתה רוח אלקים מרחפת, וגשמיים תחתונים והטפה שביניהם בעלת מיצוע, שיש בה בחינת רוחניות וגשמיות, וממנה נעשו השמים שהם גשם ממוצע בין רוחניות לגשמיות. (בראשית א ב)
השמים - עולם הגלגלים, ושמי השמים - עולם המלאכים. (דברים י יד)
ממעון קדשך - וכפל לומר "מן השמים", רוצה לומר שישאב שפע מהבחינות העליונות להריק שפע רב, ולא מבחינת מעון בית המקדש של מעלה השרוי למטה עם הבית התחתון, כי אם מן השמים, הבחינה הנשארת למעלה. (דברים כו טו)
הללוהו במרומים - ב' רקיעים היותר עליונים, ערבות ומכון שהם נגד חסד וגבורה, שבערבות גנזי צדקה חיים ושלום, ומכון בו גבורת אוצרות שלג וברד וכו', רוצה לומר בין כחות הטובה והרוגז נעשה רצון קונם ויאות שיהללוהו. (תהלים קמה א)
שמי השמים - שחקים שהם שמים של רקיע ב'. המים אשר מעל השמים - כדפירשנו שתחלה היה מים על מים עליונים על גשמיים, ולא היה מקום להיות עולם גשמי עד שהפרידם ית', ומהטפה האמצעית הממוצעת בין רוחניות לגשמיות ברא רקיע הוא עולם הגלגלים, והעלה מים עליונים הרוחניים למעלה מרקיע ותלוים במאמרו. (שם שם ד)
גובה שמים - דז' רקיעים הם, ובשני ט' גלגלים, ועד שם יגיע גדר הגשמיות, ומשם מתחילה הרוחניות בהדרגה, ברקיע ג' שוחקים מן, רוצה לומר מלבישים גודל רוחניותו בלבוש דק שיוכלו צדיקים לקבלו לעתיד לבא, ושם מתחיל עולם המלאכים, וברביעי בית המקדש של מעלה... (איוב כב יב)
תמשילהו במעשי - הם השמים שהזכיר מעשה אצבעותיך, וכאומרו (תהלים ק"ב) ומעשי ידיך שמים, כי השמים וכל צבאם אינם נגררים אלא אחר מעשה ידי אדם אם בני אדם יעבדו השי"ת השמים יענו בטל ומטר, ואם חס ושלום יקלקלו מעשיהם אף אם ירצו לתת טל ומטר בטבע ימנעום, וזה טעם (דברים י"א) "ועצר את השמים", כי יבואו לעשות מה שבחקם לעשות ולא יניחם הא-ל ית'. (תהלים ח ז)
השמים מספרים - ידוע כי השמים הם עצמם הרקיע, שנאמר (בראשית א') ויקרא אלקים לרקיע שמים... ולדעת זה צריך שנדע למה נקראו השמים באלה השמות, ונאמר שנקראו רקיע מצד מה שיתחדש מהם בתנועתם כרצון בוראם, והוא כל מה שתחת גלגל הירח, זולת האור ונשמת האדם העליונה, וזה שכתוב (שם) יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל, הנה קראו רקיע מצד ההבדל אשר יחדש בין מים עליונים לתחתונים. נקרא שמים מצד שמהם נכיר רוממות בוראם, כי היודעים ענין תנועתם ואופן סדורם יכירו קצת מחכמת מסדרם. במדרש מהשמים אנו יודעים מה כחו של הקב"ה, ואולי כי מן הצד הא' ישמשו לאדם והם ישראל שומרי התורה, ומן הצד הב' ישמשו לתורה. ורז"ל פירשו כל הנאמר בז' הפסוקים הראשונים על זאת הכונה, אמר בכל הארץ יצא קוום, הם אומרים אימתי ראש השנה ואימתי המועדות, ובקצה תבל מליהם, בכמה בחדש בכמה בתקופה, כי הזקנים קובעים המועדות על פי תנועתם. ולזה אמר השמים מספרים, מצד תנועתם נדע כבודו של יוצר הכל...
ומעשה ידיו מגיד הרקיע - עיין איך פירש כל מה שאמרתי, כי מהצד שנקראו רקיע מגידים כי העושר והכבוד מלפניו ובידו לגדל ולחזק לכל, כי כל מה שתחת גלגל הירח מעשה ידיו, והרקיע הוא במדרגת כלי האומן, כי הכלי עצמו לא יעשה דבר כי אם המניעו. (תהלים יט ב)
...וכן בפסוק שהביא בפרקי ר' אליעזר לא נזכר כסא הכבוד, ואמר כי השמים נבראו מאור לבושו והארץ משלג שתחת כסא הכבוד, וזה כי העולם הזה שהוא העלול מן העילה הוא השי"ת יש לעלול הזה שתי בחינות, האחת מפני שהוא יתברך עילה לכך יש לו לעלול חבור וקירוב אל העילה, כמו שיש לבן חבור וצירוף אל האב שבא ממנו, וכך השי"ת שהוא עילה אל העולם יש אל העולם קירוב אל העילה. בחינה השנית מצד שהשי"ת עילה והעולם הוא עלול בודאי העילה הוא נבדל מן העלול, שזה עילה וזה עלול, ואלו שתי בחינות שהם מחולקות הם בעולם בכללו, השמים שהם עלולים יש בהם הבחינה הראשונה שיש להם קירוב וחיבור יותר אל השי"ת מצד שהוא ית' עילתם, והארץ יש לה הבחינה השנית שהשי"ת נבדל מהם מצד שהוא יתברך עילה והעולם הוא עלול, ולכך אמר כי השמים נבראו מאור לבושו, כי להלבוש יש צרוף וחבור על מי שהוא לובש אותו, ומצד בחינה זאת נבראו השמים. ואמר כי הארץ נבראת משלג אשר תחת כסא הכבוד, ורצה לומר כי בחינה שנית שיש לנמצאים שהוא ית' נבדל מהם והוא מולך עליהם, וזה שייך לארץ, ולכך אמר שהארץ נבראת משלג שתחת כסא הכבוד, רוצה לומר כי התחלת הארץ מתחת מלכותו יתברך... ומה שאמר מאור לבושו, רוצה לומר כי השמים נמצאו מן מציאות זה שהעילה יש לה חבור אל אשר הוא עלול... (באר הגולה סוף באר ד)
שמש ירח עמד זבולה וכו'... אבל פירוש הדבר, דע לך כי לא נמצא בנבראים פעולה מהירה תמידית כמו התנועה של השמים אשר הם מתנועעים תנועה תמידית מהירה, והשמש והירח הם המושלים בצבא השמים, ואם אין השמש והירח פעולת כל הנמצאים בטילה, ולכך תולה תנועת השמים בשמש וירח שהם המושלים בעולם... וכולם פועלים במדת הדין, ודבר זה ידוע כי הפעולה היא בכח, וכמו שביארנו פעמים הרבה מאד, כי בכל מעשה בראשית אשר פעל ועשה השי"ת נאמר אלקים, וכאשר אין כאן דין בעולם אין ראוי התנועה שהוא פעולת השמש והירח אשר קודם כל פעולה צריך תנועה, כמו שידוע כי התנועה בפרט התנועה הסביבית היא הקודמת לכל התנועות, וכבר התבאר בראיות ברורות דבר זה, וכאשר אין דין בעולם אין כאן תנועה... (חידושי אגדות נדרים לט ב)
ואמר אדמצלנא בעינא ליה... ומפני שיש לאדם דביקות בו יתברך שהוא נצחי קיים מבלי שינוי, נחשבו השמים אל האדם מציאות משתנה בלתי קיים, ואל יהא לך ספק בזה, שהדבר אשר מתנועע הוא בעל שנוי שאינו עומד על ענין אחד, ואין זה נחשב מציאות גמור, כי אף שאין השנוי הזה רק מצד שנוי המצב מכל מקום אין מזה מציאות גמור, רק כאשר אין לו שנוי כלל. והדברים אשר יש להם קשור ועמידה בשמים ונתלים בהם כמו משנותיו של אדם ושאר דברים אשר בעולם התחתון שהם נתלים בהם, אין מציאותם מציאות קיים מצד אשר הם עומדים ונתנים בשמים אשר הם בעלי תנועה ויש להם שנוי, וזה שאמר אדמצלנא בעינא ולא אשכחנא, שהרי מצד הדביקות שיש לאדם בו יתברך נחשבו השמים שהם בעלי גוף מתנועע והנתלה בהם אין להם מציאות קיים בערך האדם שיש לו דביקות בו יתברך...
ועל זה אמר שהטייעא אמר לו שהשכל הקונה והמשיג הכל נטר עד למחר ותשכח, באור זה שאם לא היה תנועה סביבית היה זה נחשב שינוי גמור, אבל התנועה הסביבית הזאת אינה נחשבת שנוי גמור שכל אחד אשר יתנועע ממנו חוזר להתנועע אליו כמו כל תנועה סביבית...
ומעתה תבין הדברים האלו אשר הם דברים גדולים, שבא לבאר אשר העולם הוא תחת השמים, והשמים הם בעלי תנועה מתנועעים וכל תנועה יש בזה שנוי, ועם כל זה אין זה נחשב שנוי גמור, כי התנועה הסביבית אין חוזרת למקומה, ומזה הצד יש להם מציאות קיים למזונות שהם בשמים...
וכאשר עוד תבין בחכמה יתבאר לך כי גלוי הסוד הזה השמים והשפעתם, כי במה שאמר דהוי כווי כווי, רמז בזה כי הדבר שהוא עגול ואינו שוה יש הפרש בין החלקים, שאין חלק זה כמו זה בשוה, רק כל חלק וחלק בפני עצמו, וכאלו היה הפרש בין זה לזה, וזהו שעשוי כוי כוי. ובזה גלה לך סוד השמים כי ראוים שיהיה על אופן זה, כי דבר זה להם מפני שאין השמים גשמים כמו שהם התחתונים, וכאשר הם עגולים כאלו אין כאן גשם כי הגשם יש לו המשך רוחק אורך ורוחב, והגשם העיגול אין לו המשך מתדבק ביושר, וזה שאמר שעשוי כוי כוי, כאלו היה הבדל בין חלק וחלק. ודבר זה שאין לשמים רוחק והמשך גשם, והם הם ארובות השמים אשר מזונותיו של אדם מושפעים מהם, שאלו היה להם ענין הגשם אין הגשם משפיע, ובמה שיש לשמים האלה כוי כוי הם משפיעים מזונות האדם... וזה הדבר גורם שאין לאדם השפעת מזונותיו רק לפי שעה, מפני כי אין השפעת השמים רק בשביל כוי כוי, רוצה לומר במה שהשמים משפיעים כמו שהתבאר, ואין דבר זה רק בעם מיוחד הראוי אל זה... (שם בבא בתרא עד א)
...ויראה כי אלו ג' לשונות הם שלשה דברים, שם מים רוצה לומר כי גוף הרקיע הוא מן מים ולא מן אש, מפני כי המים יש בהם ממש יותר. שא מים רוצה לומר כי הקב"ה בבריאת השמים העמיד המים כמו החלב שנתן בו דבר המקפיא ומעמיד אותו, לכך נקרא שא מים, שהעמיד המים שבהם עד שהם נשואים, כי השמים הם כדי דבר קפוי, וזהו שא מים אש ומים, רוצה לומר שהרקיע מורכב משניהם מאש ומים. ומפני כי שלשתן כאחד טובים ומתפרש בהם ענין השמים כלל רש"י את כלם יחד, כי הנך לישני כל אחד מפרש ענין שמים בענין מיוחד... (גור אריה בראשית א ז)
חביב בית המקדש שנברא בשתי ידים וכו', המאמר הזה הוא בפרק קמא דכתובות ויש לו סוד נפלא בענין מדריגת בית המקדש שהוא מיוחד למדריגה שהיא למעלה משמים וארץ... וכן פירושו, דע כי השמים הוא מציאות חלק העולם ואינו מציאות הכל, אבל הארץ היא משלימה מציאות העולם, ואינו מציאות הכל, אבל הארץ היא משלימה מציאות העולם ואין ארץ בלא שמים ואין שמים בלא ארץ... והוא ית' אלקי עולם נקרא, לכך אמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי, נתן לכל אחד ואחד מדריגתו איך נקרא עליו השם, כי הוא אלקי עולם אשר העולם הוא שמים וארץ. אבל המקדש השם נקרא על הבית הגדול והקדוש כמו שנקרא על שמים וארץ, כי שם הוא שכינתו גם כן... (שמות טו יז)
ויעש אלקים את הרקיע -...ונראה לומר כי שלשה מלאכות נעשו ברקיע, הא' היא בריאת הוית גולמו במציאות, וזה הוא שנברא ביום ראשון במאמר הראשון, והב' שאמר אליו ה' שיעשה רקיע, פירוש שימתח ויעשה וילון, ושיער לו ה' שיעור המיתוח הוא כדי שיספיק להבדיל בין מים למים, והג', להיות שהשמים כדוריים הם ומשופעים, כי אין לנו לומר שמשונית רקיע זו מכל השמים בדיבור שאמר יהי רקיע, לא אמר אלא שימתח, אבל סדר תיקונו אם יהיה נמתח כוילון בהשוואה או משופע לקצותיו או מוטה לא' מצדדי ד' רוחות העולם אין זה נשמע במאמר ה', לזה חזר ואמר ויעש, פירוש תקן סדר הערכתו כסדר תיקוני השמים, שהם כקערה הפוכה לצד מטה... (בראשית א ז)
...כן היה רצון השי"ת שימציא כח שישתוקק תמיד להתדבק בשורש שרשו ושישפיע שפע גם לקיום מדריגות שלמטה. והן הנה השמים וצבאיה והארץ וצבאיה, כי אף שתשוקת צבא השמים רוחנים להדבק במדרגות עליונים, כענין שנאמר השמים מספרים כבוד א-ל, עם כל זה בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם, היינו השפעתם בארץ. לשמש שם אהל בהם, לשון בהלו נרו, שדרך השמש נקבצים אורות רוחניות השמים ליתן הארה בתוך הארץ ממדריגה למדריגה, ומהכח או הרצון ההוא נשתלשלו ונגלמו כחות היסודות ממדריגה למדריגה עד שמשפיעים שפעם גם בכל המציאות התחתונה הלזו... (שער א פרק ד)
...ורבינו הגדול וקדוש מו"ר הגאון החסיד מווילנא ז"ל פירש על דרך זה כל המעשה בראשית והביא סמוכות מן התורה ומן הגמרא, ולפי זה בעולם הבריאה שמים נבראו תחלה ואחר כך ארץ, אבל הרקיע הנראה לנו והוא בעולם העשיה ארץ קדמה, וזה שאמר "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים". ונחלקו בית שמאי ובית הלל על עולם היצירה, מר מדמה לבריאה ומר מדמה לעשיה... (רוח חיים ו א)
השמים - הוא לשון גובה ומעלה, וכן שמי שמים לשון גבוה על כל גבוהים, ולי נראה שהוא לשון השתוממות, מן "פנו אלי והשמו" (איוב כ"א)... כי הרואה גודל גופים השמימיים גבהן חוקותיהן מסלותיהן ומרוצותיהן... הלא ישתומם על זה ויתפלא עליהם. וכן אומר בב"ר סוף פ"ד שמים שהבריות משתוממות עליהן. (בראשית א א)
לרקיע שמים - לדעת הגר"א אין זה מה שכתב ביום ראשון ברא את השמים, כי יש שמים ושמי שמים, כי שבעה רקיעים נחלקים לשנים, חמש בפני עצמן ושנים בפני עצמן, וחמשה רקיעים העליונים הם נבראו ביום ראשון, ועליהם אמר ברא את השמים, ואלה נקראו שמי שמים, ורקיע התחתון שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות נברא ביום שני, ועליהם אמר יהי רקיע, ונקרא גם כן שמים, כל הרקיעים יחד נקראו שמים והוא שם הכולל, וכל אחד לבדו יש לו שם פרטי... ועל זה התחתון אמר "יהי מאורות ברקיע השמים", וכן "ועוף יעופף על פני רקיע השמים", כדי שלא לטעות ההוא בשמים שנברא ביום ראשון... (שם שם ח)
וזה שער השמים - רוצה לומר בזה המקום יוכשר האדם בשקול ואומדן דעת להעריך דבר אל דבר לשער ולהבין באותן צורות הקדושות הטהורות השמימיות, וכבר כינו הכתובים אותו ית' בשם שמים, כמו (תהלים ע"ג) "שתו בשמים פיהם"... ורגיל בדברי רבותינו לכנות אותו ית' בשם שמים, כאמרם קמי שמיא גליא... נראה שפירושו לשון השתוממות, על שם התפלאות והשתוממות הבריות בגודל אלקותו ית'. (שם כח יז)
...ומה שהונח שמים בלשון רבים כן הוא מדרך לשון הקדש על חלק אחד מחלקי המתאימות בלשון רבים, כמו רכב ורחים, יד ידים מפני שהם נצמדים יחד, כן הרקיעים ש"צ המה למספרם יחד יתלכדו ולא יתפרדו... (שם לט כ)
את השמים - ...ועל כן העיקר במה שכתב שברא את השמים היינו כל מה שמגלגל הירח ולמעלה, שכולל בין המון רבי רבבות כוכבים ושמשות אשר בעולם הגלגלים בין העולמות העליונים, עליהם עולם המלאכים ועולם הכסא, וגבוה מעל גבוה שכולם נבראו יש מאין ברגע הראשונה... (בראשית א א)
יהי רקיע - במהות הרקיע הזה נבוכו בו המפרשים והר"י אברבנאל הביא חמש שטות... וכל אלה הדעות נבנו על קורי עכביש שארגו הראשונים שיש גלגלים במציאות... ועל כן האמת יורה דרכו שהעקר הוא שהרקיע הזה הוא אשר קראוהו חכמי הטבע בשם עיגול הנשימה (אטמוספירה) ששם יתילד הגשם והמטר והשלג ושם רעם גבורותיו וברק נוראותיו... ומבואר כי יש מחיצה בין כל עולם ועולם והוא רקיע של אותו עולם, ויחזקאל שצפה במרכבה ראה על ראשי החיות רקיע המבדיל בין עולם החיות ובין עולם הכסא שעליו... (שם שם ו, וראה שם עוד וערך רקיע)
ויקרא אלקים לרקיע שמים - משם מתחיל גבול השמים שאינו עוד גבול ברואי הארץ, שאינם יכולים להתקיים שם, ופירוש ויקרא שאז שם בו טבע זאת שיהיה שמים ולא יהיה ראוי לבני הארץ... (שם שם ח)
מכון לשבתך - הנה השמים נקראים מכון שבתו של ה', כמו שכתוב בתפלת שלמה, וגם את המקדש קורא פה מכון לשבתו, רק שיש הבדל ביניהם, שהשמים הם המכון ששם יושב ה' ומנהיג את הנהגת הטבע והמערכת הסדורה מששת ימי בראשית, ובית המקדש הוא המכון ששם יושב ומנהיג הנהגה הנסיית והפלאיית המתחדשת לפי זכות הדור. (שמות טו יז)
רוכב שמים - ששמים יורה על חקת הטבע, ורוכב יורה על הנטיה כאשר יטה הרוכב את הנרכב לצד שירצה וארח יהלך דרכו... שמים יורה על הגלגלים וגם העולמות שלמעלה מהם אשר נתן ה' להם חק ומשטר בעת הבריאה, ושחקים יורה על העולמות העליונים שיתנהגו רק על פי רצון ה' שלא שם חק ומשטר להנהגתם בעת הבריאה... (דברים לג כה)
שמי השמים - שמסגריר העבים ולמעלה נקרא שמים, ולמעלה מהם עד גלגל הירח נקרא שמי השמים ושם המים העליונים. צוה ונבראו - בשמים שייך רק בריאה יש מאין, ובארץ גם יצירה שהיא הוצאת צורה מיש ליש, ועשיה היא גמר הדבר, אך השמים נשארו על מתכונתם הראשונה. (תהלים קמח ד וה)
עמודי שמים - קורא מה שהשמים פועלים על הארץ. (איוב כו יא)
שם שמים נגזר מן מלת שם שמורה על המרחק לעינינו, ובא ברבוי הזוגי. ושם שמים יציינו עולם הגלגלים שבהם ההנהגה הטבעית הקבועה על פי תנועות הגלגלים ומהלך המאורות והכוכבים אשר יפעלו בשפלים כפי החוקים אשר קצב להם יוצר בראשית מקדם, ולא ישנו חוקיהם, ועל זה אמר "שמים תכין אמונתך בהם"... ובאשר שהנהגה הטבעית הזאת נמשכת גם אחר מעשי בני אדם הטובים או הרעים, באופן שהאדם ישנה חוקי הטבע כפי בחירתו, לזה אמר "ה' בהשמים חסדך", הנהגה הפלאית לפי המעשה שהוא החסד נמצא גם בשמים, שהאדם בבחירתו ימשול על חוקי הטבע ויכריחם תחת חוקי השכל והרצון, באופן ששני העולמות נקשרים יחד בקשורים דקים וחבלים רוחנים נפלאים ונעלמים.
השמות שמים וארץ נאמרו בכלל וביחוד, כי שם שמים כולל מה שמגלגל הירח ולמעלה, וכולל בין המון רבי רבבות כוכבים ושמשות אשר בעולם הגלגלים... ולפעמים מקום הסגריר עלית העננים שהוא הרקיע נקרא גם כן בשם שמים...
נודע בסוד קדושים שיש שמים וארץ בכל עולם גבוה מעל גבוה, כמו עולם המלאכים השמים שלהם הוא עולם הכסא, והארץ שלהם הוא עולם האופנים... וכשאנו מדברים לפי הפשט הנגלה בעולם התחתון הארץ שלנו היא הארץ, והשמים יתחילו מן מקום העננים ולמעלה. וכשאנו מדברים בעולם האצילות ומתחילים מלמעלה למטה, הארץ שם הוא מדת מלכות והשמים הם למעלה... (הכרמל)
את השמים - שמים מציין את העולם הגדול שמחוץ לכדור הארץ. אין שמים אלא שם כפול, שם עליון ושם תחתון, מרחב מכפלה אשר אין לו חקר למעלה ולמטה מן הארץ. או אפשר שהוא נגזר משורש שום, לקבוע את מקומו של עצם השמים הם מכלול כל גופי עולם שמחוץ לכדור הארץ, כוחותיהם המגבילים זה את זה קובעים את מקומה של הארץ, כדרך שהם קובעים את מקומו של כל גוף בחלל, אמור מעתה, לכל גוף בחלל יש שמים משלו, המרחב שמסביבו וכל הגופים אשר בו הם הם שמים לכל גוף בחלל. מכל מקום עצם תיבת שמים תלמדנו, שאין לנו לצפות כאן לגילויי בריאה על עולמות עליונים מופלאים, העולם שמחוץ לכדור הארץ נזכר ונידון רק ביחסו אל הארץ, תורת ה' מורה את דרכנו בעולם הזה, והיא מכוונת את צעדינו בארצות החיים. רצונה שנבין את עצמנו ואת עולמנו ונייחס את קיומנו אל ה' הבורא... (בראשית א א, וראה עוד ערך תורה)
יהי רקיע - קשה לקבע בודאות מה כוונת הפסוק ב"מים אשר מעל לרקיע". אמת מצאנו במקום אחר "שמי השמים והמים אשר מעל השמים" (תהלים קמ"ח), ואם הבינונו אל נכון את כוונת המשורר, הרי הוא מתייחס שם למרחב אשר אין לו חקר, למעלה מכל תפיסה של מחשבה אנושית. תחילה הוא מזכיר את השמים, את כל חלל השמים אשר אין לו חקר, המקיף את הארץ מכל עבריה, על כל עולמות הכוכבים הנראים לעינינו ואין להם מספר, וכל אותו מרחב אשר אין לו חקר מתמעט אחר כך לכדי נקודה אחת מול שמים אחרים שמעליו, ויחסם עליו - כיחס שמינו אל אדמתנו, ולמעלה מאותם "שמי השמים", המים אשר מעל השמים. אולם כבר ראינו לעיל, שפרשת הבריאה שבתורה איננה מגלה לנו סודות טמירים המופלאים מתחום הבנתנו, אלא היא עוברת מהר מן הפסוק הראשון, ששמים וארץ נבראו ביד ה' אל תחום הארץ שלנו, וגם שם אין היא מגלה היאך הכל נברא, אלא מציינת את עצם העובדה שהכל נברא בידי ה'...
כמו כן יש ספק ביחס למשמעות "רקיע"... היה קרוב לומר שרקיע הוא שם לאטמוספירה, והוא מציין את החלל שבין המים העליונים והתחתונים, בשוליו התחתונים זורמים המים, ואל שכבתו העליונה עולים האדים, ליצור עננים... אך דומה שאין זו אלא הוראה משנית לשורש "רקע", משמעות רקע בכל מקום לדרוך בחזקה על חומר מוצק, נמצא הוראת רקיע כביכול הוא השטח התחתון של השמים, ואכן, בעינינו הוא נראה כמשטח קעור, הפרוש על הארץ ומקיף את הארץ. (שם שם ו)
הבט נא השמימה - שם בשמים אנחנו רואים הנהגה אחרת מאשר בארץ. בארץ אין אנחנו רואים בריה שנבראה במישרין בידי ה', כל מה שאנחנו רואים בארץ, נולד מנבראים אחרים, איננו במישרין יציר כפיו של הקב"ה אלא השתלשל מיצורים אחרים, ונגרם מנתונים טבעיים... לכן הראה לו הקב"ה את השמים, שם, בשמים, קיים עולם שונה, שם אנחנו רואים מעשה בראשית, שם הכל נברא במישרין בידי ה'... ומשום כך "צא מאצטגנינות שלך", הנח את החישובים הטבעיים הארציים ושים את מעייניך בעולם הכוכבים... (שם טו ה)
האזינו השמים - ...בשרות ההנהגה האלקית השמים הם פעילים, מעניקים, ואילו הארץ היא בעיקרה סבילה ומקבלת. משה היה רשאי לראות את עצמו קרוב לשמים, שהרי שליחותו היתה דומה להשפעה הפעילה והמעניקה של השמים... (דברים לב א)
ובגאותו שחקים - שחקים בהשואה לשמים כלולים כבר בתחום הארצי, וכאן הם נוצרים מהאדים העולים מן הארץ, לפיכך ובגאותו, עם כל גאותו, ככל שהוא נעלה מעל כל יסוד ארצי הרי הוא מכוון גם את שמיך הארציים לעזרתך. (שם לג כו)
השמים מספרים - העולם שמחוץ לארץ. מגיד הרקיע - השמים הארצי שממנו מושפעים לארץ תנאי הקיום, אור, חום גשם וכו', הרקיע שבו מתרחשת הויה תמיד, מגיד - ממחיש לאדם את פועל ה' התמידי. (תהלים יט ב)
את השמים - ...אלא נראה דשמים וארץ היינו בכלל משפיע ומקבל השפעה, והפירוש בתחלת הבריאה עלה על רצונו ית' להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע... והנה כל המשפיעים מכונים בשם שמים משום אותיות שם ים, משמעות שם מונח בכח דבר ההשפעה, וים הוא מספר זוגי לרבים, וארץ מורה על המושפע שהוא בטבע רץ לקבל ההשפעה... ולא ביאר הכתוב מאומה במשפיעים העליונים באשר אינם מושגים כי אם לגדולי הדעת. ומי שדעתו יפה ימצא ברמז הכל כאשר לכל. והארץ מתחילה מן המים העליונים אשר אחר כך עשה אלקים רקיע בתוכם... (בראשית א א)
ויעש אלקים את הרקיע - ...אלא כל זה מתבאר על פי מדרש קהלת דרקיע אינו שמים התחתונים שעל הארץ אלא הוא רקיע השני ובו נתלו אחר כך המאורות ונקרא רקיע השמים ולא סתם שמים, והביאו חז"ל מקרא מלא, "השמים ושמי השמים וכל צבאם", לפי זה מובן פירוש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, היינו בין מים שעל התחתונים למים שעל השמים העליונים שהוא הרקיע. מעתה משמעות הבדלה דהאי קרא אינו מסך מבדיל אלא ערך משונה בין מימות אלו, והדבר ברור שגם שניהם אינו בצורת מים הנראים לנו בעולם התחתון, אלא שנזדכך המים שהוא משפיע טוב וחסד בצורה אחרת המכונה בזה השם מים... ונקרא אצלנו מים העליונים. ובאמת כל מה שתחת הרקיע השני הוא הנהגת הטבע ממש, והמאורות ומזלות מושלים בהם ונקרא תחתונים. והודיע הכתוב שהבדיל ה' בין הנהגת החסד ומשפיע שהוא מעל לרקיע, היינו למעלה מהנהגת המזלות, ובין המים אשר מתחת לרקיע, שהוא הנהגת המזלות ממש... (שם שם ז, וראה שם עוד)
רוכב שמים - היינו הוא מנהיג הטבע... ובגאותו שחקים - בזמן שהקב"ה מנהיג במדת תפארת הוא כנוי על השפעה נסית שאין צריך לעזר תפלה, אז הוא רוכב שחקים, דבשחקים שוחקים מן לצדיקים, היינו בדרך נס. (דברים לג כו)
ויש לומר שבריאת שני העצים האלה מקבילה לכלל בריאת שמים וארץ, השמים הם מקור חיים ונקיים בלי שום פסולת וחלקי הרע, אלא כולם קודש, כמו שכתוב (תהלים י"ט) "השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע", והארץ יש בה פסולת ותערובת רע וצריכה זיכוך ועבודה... וכמו שהגיד כ"ק אדמו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור, השמים השי"ת עשה אותם שמים, והארץ נתן לבני אדם לעשותה שמים... (ויצא תר"פ)
ר"א המודעי אומר... והענין על פי מה ששמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דכמו שנאמר יהי רקיע בתוך המים, שהרקיע הנקרא שמים מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים, כן הוא בכל עניני העולם העליון והעולם התחתון השמים מבדילים ביניהם ואינם מניחים את זה לבא בגבול זה. ועל כן תורה שהיא מהעולם העליון וניתנה לעולם התחתון הוצרך לקרע את השמים שתעבור מעולם העליון לתחתון. ולעומת שבעולם הכללי השמים מבדילין כן הוא לעומתו באדם הפרטי דבר המפסיק בין השכל שהוא נגד העולם העליון, לבין הלב שהוא נגד העולם התחתון, והוא נקרא סגור הלב... ובמתן תורה שהיתה קריעת שמים בעולם הכללי כן נעשה באדם הפרטי... (יתרו תער"ב)