שמיר

(ראה גם: בית המקדש-בנין, שלמה)

תלמוד בבלי:

והא תניא עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אלו הן באר והמן וקשת... ר' יאשיה אומר משום אביו אף האיל והשמיר... (פסחים נד א)

משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים... תנו רבנן שמיר שבו בנה שלמה את בית המקדש, שנאמר והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה, הדברים ככתבן... ור' נחמיה שמיר למאי אתא, מיבעי ליה לכדתניא, אבנים הללו אין כותבין אותן בדיו משום שנאמר פתוחי חותם, ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במלואותם, אלא כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן... תנו רבנן שמיר זה ברייתו כשעורה ומששת ימי בראשית נברא, ואין כל דבר קשה יכול לעמוד בפניו, במה משמרין אותו, כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סיבי שעורין. (סוטה מח ב)

שידה ושידתין למאי איבעי ליה, דכתיב והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', אמר להו לרבנן היכי אעביד, אמרו ליה איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד, אמר להו היכא אישתכח, אמרו ליה אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אפשר דידעי ומגלו לך... אמרי אנן לא ידעינן דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע... א"ל לדידי לא מסיר לי, לשרא דימא מסיר ליה ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה, ומאי עבד ביה, ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב ומנח לה אשינא דטורא ופקע טורא, ומנקיט מייתי ביזרני (זרעים) מאילני ושדי התם והוי ישוב... (גיטין סח א וב)

תלמוד ירושלמי:

תני אמר רבי יודה מה טיבו של שמיר הזה, ביריה היא מששת ימי בראשית, וכיון שהיו מראין אותו לאבנים היו מתפתחות לפניו כלווחין של פינקס, ובו בנה שלמה בית העולמים... ואין כל דבר יכול לעמוד בו אפילו נתון על גבי האבן או לתוך טס של מתכת מיד היה בוקע ויורד... הדא היא דכתיב המבליג שוד על עז. (סוטה מה ב)

שוחר טוב:

והשמיר שהוא כמין שעורה נתון לתוך כלי של עופרת מלא מוכין או מלא סובין, ואם היה נותנו אפילו על ההר או על הצור היה יורד ובוקע למטה, ובו חלק שלמה כל אבני מזבח, שכתוב בהן (דברים כ"ז) לא תניף עליהן ברזל. ומי הביאו, הנשר, ואמרי לה לא הביאו הנשר אלא כדכתיב (קהלת ב') עשיתי לי שרים ושרות... שידה ושדות... (מזמור עח)

רד"ק:

אבן שלמה מסע - ...ורז"ל אומרים שבהר פוסלים אותם על ידי שמיר שהנשר הביאו לשלמה מגן עדן, והוא אחד מהדברים שהשליט הקב"ה הרך בקשה, ובו פסל משה אבני אפוד ולוחות ראשונות (?) ושניות. וזה מדרך הקבלה מימות משה ואין להרהר אחריו. (מלכים א ו ז)

מהר"ל:

כלל הדבר כי בא להגיד כי השמיר הגיע, מפני שהיה על הכוחות הרוחניים כמו השדים, ועל זה היה שלמה מושל והיה מגיע אליו השמיר, אף שאין ראוי אל השמיר שיהיה לו שנוי מענינו ובמקום שהוא שם יהיה. וכל הדברים האלו אינם גשמיים רק שכליים בלבד... וכל עניין השמיר שהוא גוזר וחותך, לכך לא נמסר רק לתרנגולתא ברא דמהימן אשבועתא, כלומר שכל הנהגתו בלא שנוי, לפי שהוא גבר יבא השמיר אל האדם, כי אם היה נמסר לשום בריאה היה בא השמיר אל האדם, ובריאה זאת אינה ראויה שתהיה עם האדם כלל... יש לך להבין שהכל הוא מושכל לבד, ואז תוכל להבין עניין המאמר הזה על אמתו לא זולת זה. (חידושי אגדות גיטין סח ב)