שעה   פנה

(ראה גם: פנה)

תרגום יונתן:

וישע - והוה רעוא קדם ה' וסבר אפין... (בראשית ד ד)

ואל ישעו - ולא יתרחצון. (שמות ה ט)

תרגום אונקלוס:

וישע - והות רעוא. (בראשית ד ד)

ואל ישעו - ולא יתעסקון. (שמות ה ט)

רש"י:

ואל ישעו - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה, ודומה לו (תהלים קי"ט) "ואשעה בחקיך תמיד" "למשל ולשנינה"... ואי אפשר לומר ישעו לשון וישע ה' אל הבל וגו', ולפרש אל ישעו אל יפנו, שאם כן היה לו לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי שקר... (שמות ה ט)

אבן עזרא:

וישע - וטעמו כמו קבל, והקרוב אליו "שעו מני". (בראשית ד ד)

ואל ישעו - אמר הגאון כי אל ישעו כמו אל ישענו, וחנו"ן חסר כחסרונו ממלת תת פחדך, ולא תאבה ולא תשמע... ולפי דעתי כי ישעו כמו ירפו, וכמו "השע ממני", "שעו מני", "ועיניו השע"... (שמות ה ט)

שעו - הרפו. (ישעיה כב ד)

אור החיים:

ואל ישעו - לשון רפיון... (שמות ה ט)

הכתב והקבלה:

וישע - שעיה ופניה ענין אחד, ואולם ההבדל ביניהם לשון פניה לא יפול כי אם על נטיית הפנים, ולשון שעיה נופל על נטיית כל הגוף, ועל שניהם ישמש מלת אל כשהנטייה אל הדבר, ושימוש מ"ם כשהנטייה מן הדבר, ועם שימוש הבי"ת יבא השעיה על עמדו, והיינו בדבור, כמו "ואל ישעו בדברי שקר". ושימוש בי"ת אחר לשון פניה לעולם היא לרעה ולשון כעס הוא. (בראשית ד ד)

מלבי"ם:

שעה מציין פנית הפנים והגוף או אל דבר או מעל הדבר... שעו ממני (ישעיה כ"ב), שעה מעליו (איוב י"ד)... הוא שעיה ופניה מעל הדבר. השע ממני (תהלים ל"ט) הוא יוצא, שיפנה היסורים ממנו. (הכרמל)

רש"ר הירש:

משמעות פנה חזקה ממשמעות שעה, הפונה מפנה את כל תשומת הלב, ואילו השועה ופונה רק לפי שעה, ומכאן שם העצם שעה, פניה קצרה של זמן. (בראשית ד ד)

העמק דבר:

וישע ה' - היינו שקבל תפלתו והצליח עסקו. (שם)