אדם מטפש אף הלב מטפש, שנאמר כי בשרירות לבי אלך, ואין שרירות אלא טפשות. (למד)
כי בשרירות, כענין שנאמר (ירמיה ז') וילכו במועצות בשרירות לבם הרע, שמתירו לבו לעשות אותו דבר, לשון חכמים שרי מותר. דבר אחר שרירות לשון חכמים חיזוק, כמו שריר וקיים. (נצבים)
בשרירות - בתקוף יצרא בישא דלבי. (דברים כט יח)
בשרירות - בהרהור לבי. (דברים כט יח)
בשרירות לבי - במראית לבו, כמו "אשורנו לא קרוב", כלומר מה שלבו רואה לעשות. (דברים כט יח)
התאוה הגוברת ומתחזקת בלב תקרא שרירות, בלשון חכמים שריר וקיים, וכן בשרירי בטני... (דברים כט יח)
שרירות לבם - חוזק. (ירמיה ג יז)
שרירות - בהבטת לבם, מה שלבם פונה אליו, ויש מפרשים תקוף לבם, ויונתן תרגם הרהור לבם. (שם ז כד)
שרירות - מראה לבם שמראה להם הרע ומסית לעשותה. (ירמיה ג יז)
בשרירות לבי - הוא לשון שררה וממשלה על דרך הכתוב (אסתר א') "להיות כל איש שורר בביתו", ויכוין על הע"ז המושלת בסתר לבו. (דברים כט יח)