שתום העין

(ראה גם: בלעם)

תרגום יונתן:

שתום העין - דרזיא סתימיא מה דאתכסי מן נבייא הוה מתגלי ליה. (במדבר כד ג)

תרגום אונקלוס:

שתום העין - דשפיר חזי. (שם)

רש"י:

שתום העין - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח, ולשון משנה הוא "כדי שישסתום ויסתום". ורבותינו אמרו לפי שאמר "ומספר את רובע ישראל", שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסתמה עינו של בלעם. ויש מפרשים שתום העין פתוח העין, כמו שתרגם אונקלוס, ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה. (שם)

רמב"ן:

שתום העין - לא מצאו מוצא למלה הזאת מן המקרא... ואולי היא מלה מורכבת מן שיתי אותותי אלה, שתוי מן הגבר שישיג לכל מה שישית עינו. (שם)

אור החיים:

...כנגד מעשיו אמר הגבר שתום העין, שהיה ניכר במעשה עיניו, שכל מקום שהיה מסתכל בעיניו היה לוקה, ולכן היה סותם עינו הרע לבל יזיק, ואפשר שהיתה לו עין השמאלית מיוחדת לזה. ואם נפרש שתום העין היא לשון פתיחה ירצה שהיה מסומן בפתיחת עינו להרע, (שם)

מלבי"ם:

שתום העין - שאף שנשא עיניו למרום להמשיך עליהם קללה מאת משטרי שמים והמזלות בכל זאת היה עינו סתום, שזה הפך מן גלוי עינים, רוצה לומר שגם בנאם זה עדיין לא חזה מראות אלקים. (שם)