(ראה גם: אדום, עמלק, עשו, שעיר)
ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק, אלה בני עדה אשת עשו. (בראשית לו יב)
כי לא דבר רק הוא מכם, אין לך דבר ריקם בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, תדע שכן שהרי אמרו למה נכתב ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש, לפי שאמרה אין אני כדיי שאהיה לו לאשה אהיה לו לפילגש, וכל כך למה, להודיעך שבחו של אברהם אבינו שהיו מלכים ושולטנים מתאוים לידבק בו. (האזינו שלו)
דאתן עלה מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא, תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע, וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא, בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו, אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת, נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל, מאי טעמא דלא איבעי להו לרחקה. (סנהדרין צט ב)
ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו, תני רשב"י למה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש לאליפז, להודיע שבחה של ביתו של אברהם אבינו עד היכן היו מלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו, ומה היה לוטן הוא היה אחד מן השלטונים, שנאמר אלוף לוטן, וכתיב ואחות לוטן תמנע, ותמנע היתה פילגש וגו', אמרה הואיל ואיני כדאי להנשא לו לאשה אהא לו לשפחה, והרי הדברים קל וחומר, ומה אם עשו הרשע שלא היה בידו אלא מצוה אחת על ידי שהיה מכבד את אביו היו מלכיות ושלטונים רוצים להדבק לו, על אחת כמה וכמה שיהיו רוצין להדבק ביעקב אבינו הצדיק שקיים את כל התורה כולה. (בראשית פב טו)
...ותמנע איתתא חשובה הויא והות בעא לדבוקי בזרעא דאברהם, אתיא לגביה דיעקב א"ל גיירני ואהוי לך פלגש ולא קבלוה, הלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו, אמרה אהיה שפחה לפסולה של אומה זו ואל אהיה גבירה באומה אחרת, אתיא לגבי אליפז ואמרה ליה הכי אמר לה הן, נפק מינה עמלק דאתא לצערינהו לישראל, דלא הוה מיבעיא להו לאברהם ליצחק וליעקב לרחקה. (בראשית פרק כט, קכט)
ותמנע היתה פילגש - מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם דרשו רבותינו כי זה להודיע גדולתו של אברהם אבינו כמה היו תאבים להדבק בזרעו, שהרי תמנע זו בת אלופים היתה... ויתכן כי בני אליפז החמשה היו ידועים לו כי הולידם מנשיו, ועמלק בעבור היותו בן פלגש לא היה לו שם כאחיו והיה נכלל עם בני עשו בעבור היתו מזרעו, והוצרך הכתוב לומר כי אמו פלונית אשר הוא נודע לה ילדתו לאליפז אבל איננו בכלל בני עשו, ולא יושב עמהם בהר שעיר, כי בבני הגבירות יקרא לו זרע ולא בבן הפילגש, כי לא ירש בן אמה עם בניו. והנה אנחנו נצטוינו בבני עשו שלא נתעב אותם ולא נקח את ארצם, והם כל בניו הידועים לו היושבים בהר שעיר, אבל בן הפילגש אינו בכלל, ונצטוינו בו בהפך לתעב אותו ולמחות את שמו.
וכתב רש"י עוד ובדברי הימים מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה היתה פילגשו, וזהו "ואחות לוטן תמנע"... ואין הדעת סובלת זה, כי היה ראוי לומר בדברי הימים ותמנע בתו, ולמה ימנה האשה בבנים, ואלי לא יקפיד הכתוב בכך בדבר הידוע... או נאמר על דעת רבותינו כי תמנע הנזכר בדברי הימים הוא תמנע האלוף הנזכר למטה, שנמנה שם מבני אליפז כאשר מנה קרח והוא בן אהליבמה, כי שניהם היו ממזרים, נולדו מן האחד ונמנים עם בני האחר, כי רחוק שימנה האשה בין הבנים.
ועל דרך הפשט יש לחשוב כי תמנע פילגש אליפז אחרי לידתה את עמלק ילדה בן ותקש בלדתה ותמת ותקרא את שמו אמו תמנע בעבור הזכיר שמה, ואביו אליפז קרא לו קרח. ולא הזכיר הכתוב הבן הזה לתמנע כדי שלא יאריך... (בראשית לו יב, וראה שם עוד)
ותמנע היתה פילגש - ראיתי בשוחר טוב ותמנע מחובר לפסוק העליון, שכן בדברי הימים צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק, ואחר כך הוא אומר בבני שעיר ואחות לוטן תמנע... הראשון זכר מבני אליפז והשני נקבה... (שם)
ודרשו רז"ל כי עשו בא על אשתו של שעיר וילדה תמנע זאת, ועל כן לא מנה הכתוב לתמנע בכלל בני שעיר, כי היתה בת אשתו של שעיר לא בת שעיר, ומפני זה אמר (בראשית ל"ו) "ואחות לוטן תמנע", כי היתה אחות לוטן לא בת שעיר אביו, ולמדך הכתוב כי מתמנע השפחה הפחותה והפגומה הזאת יצא עמלק הרשע שהתחיל להיות לישראל קוץ מכאיב. והנה היא פילגש לאליפז והיא אחותו בת אביו, ואליפז זה הוליד ממנה בן ומתה כאשר ילדתו בהקשותה בלדתה וקראו את הבן תמנע בשם אמו כדי להזכיר את שמה, ועל כן תמצא את השם הזה בבני עשו, הוא שכתוב אלוף תמנע אלוף עלוה... ודע כי מפסוק ותמנע יוצא שם של שמונה תיבות מספר אותיותיו ארבעים, והיודעים אמרו כי כחו להנקם מזרעו של עשו, ואומר ארבעים יכנו. (בראשית לו יב)
תמנע (סנהדרין צ"ט ב') היא נתקנה באתון דבלעם וזכתה לראות המלאך ולדבר על שהיתה מתאוית לדבק בזרעו של אברהם, ואמרה מוטב אהיה פילגש לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת כדאיתא במדרש. (גלגולי נשמות קמא)
ולא קבלוה, נראה כי אברהם יצחק ויעקב לא קבלו לתמנע שמפני חשיבות ומלכות תמנע לא תהיה נכנסת בגירות כאשר ראוי, ואין שם גירות על אחד רק כאשר הוא מתחבר לגמרי אל אותו שמתגייר, ואברהם יצחק ויעקב היו משפילים עצמם לפני השי"ת, ותמנע שהיתה חשובה מכל מלכות לא תחשיב עצמה גיורת, לכך לא קבלוה ונתרחקה יותר, כי כל דבר שנדחה נדחה לגמרי. ואי אפשר שיהיה יוצא עמלק שכל כך היה שונא ואויב לישראל אשר כל הנבראים טפלים אליהם, ואי אפשר שיהיה אומה אחת מתנגדת לישראל כמו שהיה עמלק, לכך בארו כי הדחיה הזאת מאברהם יצחק ויעקב, והיא היתה באה להתגייר ולא קבלוה, ויש בזה ענין עמוק בסוד כח עמלק, כאשר היה מתרחק בהתחלה שהם האבות אברהם יצחק ויעקב... ואלו לא באתה להתגייר אין זה הרחקה, אבל מאחר שבאת להתגייר ונדחתה זה היא תכלית ההרחקה שלא היה שתוף כלל ויצא ממנו עמלק, והבן זה מאד. (חידושי אגדות סנהדרין צט ב)
וגלילה זו מורשה היא בידינו מיעקב אע"ה שכל אחד מישראל מושרש בכחו מלידה מבטן כח גילוי זה של האמת ללבו, ואז"ל (סנהדרין צ"ט) שרצתה לדבק בו תמנע והרחיקה, כי על ידי ההכרה שהכל מהשי"ת הנה יוכל לבוא על ידי זה לקלות ראש ולפריקת עול... ויחשוב אדם שיעשה כל התועבות וגם זה הכל מהשי"ת על ידי הכרה זו. (וזה כל שורש חטאת ירבעם, רק שהוא מישראל ויש לו תיקון אצל דורשי רשומות). וזהו ביאת תמנע להתדבק והרחיקה, ונשאת לאליפז שהיה בן עשו וגדל בחיקו של יצחק כמשאז"ל, והיה בו גם כן שורש הכרת אנכי והרחקת לא יהיה לך מורשה מאבות ולימוד מיצחק, ובזה היה מעולה מעשו שלא רצה להרוג את יעקב... ותמנע היתה פילגש לאליפז, שענין הפילגש הוא שבא עליה במטמוניות כי לא נאה שתהיה אשתו בגלוי, וכן ענין תמנע שהוא עשיית כל הנמנע מצד ההכרה שהכל מה', זהו היפך דאליפז שגדל בחיקו של יצחק, היינו בענין הרחקת הרע ואין ראוי לשימושו כלל מצד הגילוי שלו. רק באמת במטמוניות ובהעלם היה גם הוא כן דרגא דעשו שנאמר בו "נבעו מצפוניו", כי במטמוניות הוא באמת שקוע בכל מיני הרע, ולכך היתה לו פלגש שלקח דבר זה של ההכרה בהשי"ת לפרסם בעולם פעולת כל מיני רע... ויצא ממנו עמלק שזהו שרשו, דהיינו שורש הרע הנפעל בעולם... (חלק ה רסיסי לילה עמוד עט, וראה עוד ערך רע)