(ראה גם: אדם הראשון-חטא, עץ הדעת)
עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, עד שיעבור הקיץ עד שיקפילו המקצועות. תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים. תניא הנודר מפירות הקיץ אין אסור אלא בתאנים, רשב"ג אומר ענבים בכלל תאנים. מאי טעמא דתנא קמא קסבר תאנים מיקצצן בידא ענבים לא מיקצצן בידא, רשב"ג סבר ענבים נמי כי מירדדן (כשמתבשלים יפה) מיקצצן בידא... תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות... (נדרים סא ב)
המוכר פירות לחבירו... תאנים מקבל עליו עשר מתולעות למאה. (בבא בתרא צג ב)
...רבי נחמיה אומר תאנה היה, שבדבר שקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה. (סנהדרין ע ב)
אמר רבי חייא בר אשי אמר שמואל פי תאנה אין בו משום גילוי, כמאן, כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר שומר פתאים ה'. (ע"ז ל ב)
...כי אתא רב דימי א"ר אלעזר שאני גרוגרות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן. תנו רבנן תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות, ולא גרוגרות על תאנים ואפילו במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות... (מנחות נה א, וראה שם עוד)
מיתיבי, וכי כל העצים כשרים למערכה, הן, כל העצים כשרים חוץ מן זית וגפן, אבל באלו היו רגילין במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן... אלא מאי אית לך למימר בתאנה דלא עבידא פירא... ומי איכא תאנא דלא עבדא פירא, אין, כדרחבה דאמר רחבה מייתי תאיני חיורתא ושייפי להו בחבלא בצבתא דסריך עליה בזרא וקברי היכא דמסיק ימא שרטון, קורה עבדא פירי לא עבדא, ותלת בריכי מינייהו לא מחזקה להו (הגשר אינו סובלן מרוב גודלן). (תמיד כט ב)
כל שהוא חייב בפאה חייב במעשרות, ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה. לאתויי מאי, לאתויי תאנה וירק שאינו חייב בפאה, דתנן כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחד ומכניסו לקיום חייב בפאה... ולקיטתו כאחד למעוטי תאנה. (נדה נ א)
דלמא ר' חייה בר אבא וחבורתיה, ואית דמרין ר' יוסי בי ר' חלפתא וחבורתיה, ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באורייתא תחות הדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום, אמרין שמא הוא חושדינו, נחלוף את מקומינו, למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמר לון מריי אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבידן עמי מנעתונה מיני, אמרון ליה אמרין דלמא דאחשד לן, בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה (בבקר האחר אמר בעל התאנה בלבו הנני מודיע אותם שלא מפני החשד עשיתי כך ולא היה לוקטן בהשכמה, וזרחה עליהם החמה וכו'). באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט והיה לוקטה, כך הקב"ה יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן. (ברכות כ א, וביתר פירוש מ"ר שיר ו ו)
אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הן תאנים, אם ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן... ולמה אמרו תאנים, על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה... אמר רבי חייא בר אדא כל אילניא עבדין שנה פרא שנה והדא תאינתא עבדא כל שנה. (שביעית ב א)
אין תולין תוכין בתאנה, כיצד הוא עושה מייתי יחור מתאנה שטר ותולה בה ואמר לה הדא עבדת ואת לית את עבדת... (שמביא יחור של תאנה וממחה ותוחב ותולה בו אפילו כן כעבודה היא שמתוך כך נתחזק האילן)... מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית, הפגין משהזריחו אוכל בהן פתו בשדה (שיתחיל המים והלחלוחית להכנס בתוכן דרכן להבהיק), ביחלו כונס לתוך ביתו, וכן כיוצא בהן בשאר שני שובע חייבין במעשרות (שהתחילו להתגדל ולהתבשל). (שם יא ב)
...לקט תאנה ואינו יודע אימתי חנטה, אמר רבי יונה מונה מאה יומין למפרע, אם חל לתוכן חמשה עשר בשבט והוא יודע אימתי חנטה. אמרו לו והרי עמך בטבריא והן עושות לשנה אחת (מחניטת עד גמר הפרי והיאך אתה סומך על מאה יום למפרע), אמר להן והרי עמכם בציפורין והן עושות לשתי שנים, (אלא לא אמרנו אלא בסתם תאנה). (שם יג ב)
תאנים של שביעית אין קוצין אותה במוקצה אבל קוצה הוא בחרבה... (שם כג ב)
כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחד ותורם מזה על זה... תני תורמין תאנים על הגרוגרות במניין וגרוגרות על התאנים במידה אבל לא תאנים על הגרוגרות במידה (דכלי המחזיק מאה גרוגרות לא יחזיק מן התאנים אלא חמשים שהן לחין ותפוחין) ולא גרוגרות על התאנים במניין, רשב"ג אומר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה, א"ר ישמעאל בי ר' יוסי אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה... (תרומות יב ב)
פירות שתרמן עד שלא נגמרו מלאכתן, רבי ליעזר אוסר מלוכל מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים. כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרים. האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. אמר רבי יהודה מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאיניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם... (מעשרות ט ב)
מצא קציעות בדרך אפילו בצד שדה קציעות, וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות... (שם טו ב)
אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות (שיש בהן קוצים) מנוקבות ענבים מאבקות ומעושנות אין מביאין אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלוניות מן המובחר הן... (בכורים ג א)
למה נמשלה תורה בתאנה, שרוב האילנות הזית הגפן התמרה נלקטים כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט, וכך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים, ועליו נאמר נוצר תאנה, מהו יאכל פריה, פרי של תורה מלכות ושרות... (במדבר יב יא)
ויתפרו עלה תאנה, לכסות ערותן, מן הטעם הזה אמרו שאותן העץ שאכלו ממנו היה תאנה, בו בדבר שנתקלקלו בה נתקנו ותפרו עלה לכסות ערותן. (בראשית ג ז)
ויאמר ה' אל יהושע, זה שאמר הכתוב נוצר תאנה יאכל פריה, שנו רבותינו הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת לו, שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה, דבר אחר למה נמשלה תורה לתאנה, אלא כל הפירות יש בהם פסולת, תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רמונים יש בהם קליפין אבל תאנה כלה יפה לאכול, כך דברי תורה אין בהם פסולת, שנאמר כי לא דבר רק הוא מכם. דבר אחר נוצר תאנה זה דוד שנתן נפשו לבנות הבית, דכתיב זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו', יאכל פריה, שנקרא על שמו, דכתיב מזמור שיר חנוכת הבית לדוד... דבר אחר נוצר תאנה זה יהושע, שנאמר ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, יאכל פריה, שנאמר קח לך את יהושע, ואומר ויאמר ה' אל יהושע. (יהושע פרק א, ב)
ענבים ותאנים - ירבה אדם מהם יותר משאר הפרות, וכן הזכירם בברכה. (ירמיה ח יג)
לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות ולא ירבה מהן ואפילו יבשין ואין צריך לומר רטובים... והתאנים והענבים והשקדים לעולם טובים בין רטובין בין יבשין ואוכל אדם מהם כל צורכו, ולא יתמיד אכילתם אף על פי שהן טובים מכל פרי האילנות. (דעות ד יא)