ראה גם: אלקים-תאר)
יפת תאר - יאיא בריוא. (בראשית כט יז)
יפת תאר - הוא צורת הפרצוף, לשון (ישעיה מ"ד) יתארהו בשרד. (שם)
...ומזה הכת הוא הרחקת התארים העצמיים מהבורא יתברך, וזה כי הענין מושכל ראשון והוא שהתואר בלתי עצם המתואר, ושהוא ענין נוסף לעצם, ואם כן הוא מקרה, ואם היה התואר ההוא עצם המתואר יהיה התואר כפל במאמר לבד, כאלו תאמר שהאדם הוא האדם, או יהיה פירוש שם, כאלו תאמר האדם הוא החי המדבר, כי החי המדבר הוא עצם האדם ואמתתו, ואין שם ענין שלישי זולת החי והמדבר הוא האדם, והוא המתואר בחיים ובדבור. אבל ענין זה התואר פירוש שם לא זולת זה, כאלו תאמר שהדבר אשר שמו אדם הוא הדבר המורכב מן החיים והדבור. הנה כבר התבאר כי התואר לא ימלט מאחד משני דברים, אם שיהיה הוא עצם המתואר ויהיה פירוש שם, ואנחנו לא נמנע זה בחק השם מזה הצד, אבל מצד אחר כמו שיתבאר. ואם יהיה תואר בלתי המתואר אבל הוא ענין מוסף על מתואר, זה יביא להיות התואר ההוא מקרה לעצם ההוא, ולא בשלילת שם המקרה מתארי הבורא ישולל ענינו, כי כל ענין מוסף על העצם הוא משיג אותו בלתי משלים אמתתו, וזהו ענין המקרה מחובר אל מה שיתחייב מהיות דברים רבים קדומים... (חלק א פרק נא, וראה עוד אלקים-תאר)
יפת תאר - יפת התמונה מענין ובחוגה יתארהו. (בראשית כט יז)
...כי כמו שצורת שטח גשם החיצוני עגולו ורבועו נקרא בשם תואר מלשון הארה, מפני שנראה לעין הגשמית, ככה הצורה הפנימית הנעלמת מעין הגשמי ואינה מושגת כי אם בחוש השכלי נקראת צלם, ענין חשך... (בראשית א כו)
...והפירוש של יפה תאר שצורתה פנים עגולה ונאה בציורה... (בראשית מא יח)