תהלים

(ראה גם: דוד)

 

ביום ההוא אז נתן דויד בראש להודות לה' ביד אסף ואחיו... (דברי הימים א טז ז)

כלו תפלות דוד בן ישי. (תהלים כב כ)

זהר:

אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם, ר' חייא פתח, לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, לדוד משכיל, הרי למדנו בעשרה מיני זמר נקרא ספר תהלים, בנצוח, בנגון, במשכיל, ובמכתם, במזמור, בשיר, באשרי, בתפלה, בהודאה, בהללויה, והעליון כולם הוא הללויה, וכבר העמידוהו. (אמור רכח)

רבי שמעון פתח, לדוד אליך ה' נפשי אשא אלקי בך בטחתי וגו', מה ראה דוד לסדר שבח זה כך, שכל השבחים שהם בסדר אלף בית כולם שלמים וזה חסר, שאין בו ו', ולמה הוא סדר זה לנפילת אפים. אלא סוד עליון הוא גנוז בין החברים, בשעה שנכנס הלילה אילן התחתון שהמות תלוי בו, (שהוא מלכות מצד הדין) פורש ענפיו ומכסה הכל, ועל כן נעשה חשך, וכל בני העולם טועמים טעם המות, ואדם מקדים עצמו ונותן לו פקדון נפשו... (במדבר סו)

תלמוד בבלי:

אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג' פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת, נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין, אלא משום דאית ביה פותח את ידך, נימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר, אלא משום דאית ביה תרתי. (ברכות ד ב)

דאמר ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. הני ק"ג, ק"ד הויין, אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא. דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב אשרי האיש, וסיים באשרי דכתיב אשרי כל חוסי בו. (שם ט ב)

שלשה כתובים גדולים הם, הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות... שם נז ב)

דאמר ר' יהושע בן לוי בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים, בניצוח בנגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה, גדול מכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת... תניא היה ר"מ אומר כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן, שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי, אל תיקרי כלו אלא כל אלו. הלל זה מי אמרו, רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהן...

תנו רבנן כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים ר"א אומר כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן, וחכמים אומרים יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו, האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים כנגד ציבור. ניצוח וניגון לעתיד לבא, משכיל על ידי תורגמן, לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה. (פסחים קיז א)

תניא ר' יהודה אומר משום ר"ע בראשון מה היו אומרים, לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו, בשני מה היו אומרים גדול ה' ומהולל מאד, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן, בשלישי היו אומרים אלקים נצב בעדת א-ל, על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים א-ל נקמות ה', על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי היו אומרים הרנינו לאלקים עוזנו, על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש, על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן, בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת. (ראש השנה לא א)

ועוד תניא, בחולו של מועד בראשון מה היו אומרים הבו לה' בני אלים, בשני מה היו אומרים ולרשע אמר אלקים, בשלישי מה היו אומרים מי יקום לי עם מרעים, ברביעי מה היו אומרים בינו בוערים בעם, בחמישי מה היו אומרים הסירותי מסבל שכמו, בששי מה היו אומרים ימוטו כל מוסדי ארץ... (סוכה נה א)

שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי, ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא אחד וספר תהלים אחד... (גיטין לה א)

אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון, מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, חורבן בית ראשון שנאמר על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בית שני, דכתיב זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה. (שם נז ב)

...אמר ליה לאבוה שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני... (קידושין לג א)

סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים... דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים, על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח... וליחשוב נמי איתן האזרחי, אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם, כתיב הכא איתן האזרחי, וכתיב התם מי העיר ממזרח צדק וגו'. קא חשיב משה וקא חשיב הימן... תרי הימן הוו. (בבא בתרא יד ב)

א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע, אילמלא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים. (סנהדרין צב ב)

לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא, לוי אמר לייתו לן משלי, ר"ש ברבי אמר לייתו לן תילים, כפייה ללוי ואייתו תילים... (ע"ז יט א)

תלמוד ירושלמי:

רב ושמואל, חד אמר הללויה וחורנה אמר הללו י-ה, מאן דאמר הללו י-ה נחלק ואינו נמחק, מאן דאמר הללויה נמחק ואינו נחלק... מן מה דאמר רב שמעית מן חביבי אם יתן לי אדם ספר תילים של ר"מ מוחק אני את כל הללויה שבו שלא נתכוין לקדשן, הוי דו אמר הללויה. מיליהון דרבנן פליגן דא"ר סימון בשם ר' יהושע בן לוי בעשרה לשונות של שבח נאמר ספר תילים, באישור בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה בתודה בתפילה בברכה, המאושר שבכולן הללויה, שהשם והשבח כלולין בו... (סוכה טז א)

וכתבי הקדש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו, א"ר הושעיה כגון תילים ודברי הימים, אבל תילין בתילין חולקין, (ספר אחד של תהלים עם ספר השני של תהלים חולקין ששתיהן שוין הן). א"ר עוקבא אפילו תילים בתילים אין חולקין, שמתוך שאין חולקין אילו באין וקורין באילו ואלו באין קורין באלו. (בבא בתרא ג א)

מדרש רבה:

מה היה אומר, ר' יהושע בן לוי אומר הדא הוא דכתיב (תהלים קכ"ד) לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, ישראל סבא. ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תלים היה אומר, (שם כ"ב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא. (בראשית עד ח)

וישלח יעקב מלאכים לפניו, רבי פנחס בשם ר' ראובן פתח, (תהלים י"ז) קומה ה' קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך, ר' פנחס אמר חמשה פעמים דוד מקים להקב"ה בספר תלים, קומה ה' הושיענו אלקי (שם ז'), (שם י') קומה ה' באפך... א"ל הקב"ה דוד בני אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים... (עה א)

רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי, ר' יוחנן אמר חמשה פעמים אמר דוד ברכי נפשי את ה' כנגד חמשה ספרי תורה, ריב"ל אמר כנגד חמשה עולמות שאדם רואה, ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, בשעה שהוא נתון במעי אמו, ברכי נפשי את ה' ולא תשכחי כל גמוליו, בשעה שהוא יוצא ממעי אמו... ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן אמר מאה ועשרים מזמורים אמר דוד ולא חתם בהם הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ וגו'. (ויקרא ד ז)

אמר רשב"ל מה לי ללמד דבר זה מספר תהלים דבר תורה הוא, אפילו במקומה אינה חסרה כלום, ראה מה כתיב וישם לך שלום, אימתי ביום כלות משה. (במדבר יב א)

...דוד כתב ספרים תהלים נכתב על שמו... (שיר א ו, וראה שם עוד)

כמגדל דוד צוארך, מה שגידל אתכם דוד בספרו, ומה גידל אתכם דוד בספרו, (תהלים קל"ו) לגוזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות, מהו לתלפיות, ספר שאמרו לו פיות הרבה, עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, אברהם משה ודוד ושלמה, על אילין חמשה לא איתפלגון, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ור' יוחנן, רב אמר אסף והימן וידותון ושלשה בני קרח ועזרא, ר' יוחנן אמר אסף והימן וידותון אחד, ושלשה בני קרח א', ועזרא... רב חונא בשם ר' אחא אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים מכולהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל, משלו משל למה הדבר דומה, לחבורה של אנשים שמבקשת לומר הימנון למלך, אמר להם המלך כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משובחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם למה שקולו ערב... (שם ד ג, וראה שם עוד)

דבר אחר החכמה תעוז לחכם זה דוד, מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תלים ואלו הן... (קהלת ז לט)

מסכת סופרים:

מאה וארבעים ושבעה מזמורים שכתוב בספר תהלים כנגד שנותיו של יעקב, ללמדך שכל קילוסין שישראל מקלסין להקב"ה כנגד שנותיו של יעקב אבינו, (תהלים כ"ב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. מאה וכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן, הללויה הללו א-ל בקדשו, לקדושו לאהרן קדוש ה'. (פרק טז יא, וכן בשוח"ט מזמור כב)

שוחר טוב:

משה נתן להם חמשה חומשי תורה, וכנגדם נתן להם דוד ספר תהלים שיש בו חמשה ספרים ...כיון שעמד דוד פתח במה שחתם משה, ואמר אף אני אברך את ישראל באשרי... ר' הונא בשם ר' אבא אמר אף על פי שנאמר על ידי עשרה זקנים לא נתקן אלא על ידי דוד מלך ישראל, משל לחבורה של זמרין שהיתה מבקשת לומר שבחו של מלך הימנון למלך, אמר להם המלך כולכם זכאין כולכם זמרין כולכם משובחין וראויין לומר הימנון אלא איש פלוני יאמר על ידי כולם שקולו ערב יותר מן הכל, הדא הוא דכתיב (שמואל ב' כ"ג) ונעים זמירות ישראל, של כולם ערבים אבל של דוד בן ישי יותר מן הכל, מנעים זמירותיהן של ישראל, גדול בן גדול, אביינוס בן אביינוס. מהו אומר בסוף תהלים (תהלים ע"ב) כלו תפלות דוד בן ישי. וכשם שנאמר על ידי עשרה בני אדם כך נאמר בעשרה מיני זמר, בניצוח בניגון במזמור בשיר בתפלה בהלל בברכה בהודיה באשרי בהללויה, וגדול מכולם הללויה... (מזמור א)

תני דבי רבי יהושע בן קרחא עשרים אשרי כתיב בספר תלים כנגד עשרים הוי שבספר ישעיה. (שם)

ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל אמר כל מה שפרט דוד בספר תהלים כלל אותו רשע בפסוק אחד, אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשוט, את מוצא בדוד שאמר (התלים קמ"ז) שבחי ירושלים את ה' הללויה, והוא אמר למלך שמיא... (מזמור ה)

למנצח לעבד ה' זה שאמר הכתוב (תהלים ע"ד) לך יום אף לך לילה, ר' יודן בשם ר' יהודה אמר כל מה שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו... (מזמור יח)

אשר דבר לה' וגו', מהו השירה הזאת, אמר ר' יודן זה שאמר הכתוב (תהלים ע"א) כמופת הייתי לרבים, אמר דוד מה אני לא אמרתי שירה עד שנתחרפתי ועד שנפלו בידי ארבעה, ועד שנפל בידי בעל אצבעות, כך ישראל אין אומרים שירה... (שם )

א"ר שמעון בר אבא את מוצא שמונה עשרה מזמורים יש מראש הספר ועד הפסוק הזה (יענך ה' ביום צרה), שאשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא, כנגד שמונה עשרה ברכות שאדם מתפללן בכל יום... (מזמור כ)

...אמרו בני קרח אנו שושנים, אמר להם הקב"ה נצחתם, הוי למנצח על שושנים שיר ידידות. בשלשה דברים נאמר המזמור הזה, בניצוח במשכיל בשיר כנגד שלשה בני קרח, ומפני שהם שלשה נאמר בשלשה ידידות, אמר הקב"ה כל אחד ואחד מהם ידידות הם לפני, מנין אתה יודע שהיה משה ואהרן וכל הגדולים באין לשמוע שירתן של בני קרח, שנאמר למנצח לבני קרח משכיל וגו', משמיע לידידים של הקב"ה לכך נאמר שיר ידידות, ומלמדים לומר שירה להקב"ה, שנאמר (ישעיה נ"ד) וכל בניך לימודי ה'. (מזמור מה)

תפלה למשה איש האלקים, בטרם הרים יולדו ותחולל תשב אנוש עד דכא כנגד ראובן, (דברים ל"ג) יחי ראובן. יושב בסתר עליון כנגד שבטו של לוי, שהיה יושב בצל העזרות, מזמור שיר ליום השבת טוב להודות כנגד שבטו של יהודה, שנאמר (בראשית כ"ט) הפעם אודה את ה'. ה' מלך גאות לבש כנגד שבטו של בנימין, שהיה יושב בצלו של הקב"ה... (מזמור צ, וראה שם עוד)

תדע לך שכן הוא, משאמר דוד מאה וארבעים וחמשה מזמורים קילס להקב"ה, שנאמר (תהלים קמ"ה) תהלת ה' ידבר פי, סוף כל דבר קלסו ברמ"ח אברים שיש בו באדם, שנאמר (שם ל"ה) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, לא הניח אבר שלא קילס בו להקב"ה. אמר להם מה אתם סבורים מפני שקלסתי להקב"ה בכל הדברים האלה שמא נגעתי באחת מרובי רבבות של שבחיו, עכשיו אני בראש הקילוסין (שם קמ"ה) תהלה לדוד ארומימך אלקי המלך... (מזמור קד)

לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, ישראל סבא, כתיב (בראשית כ"ח) וישכב במקום ההוא, אריב"ל כאן שכב הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר, ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים, ר' שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר מאי טעמא, (תהלים כ"ב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא. (מזמור קכד)

ילקוט שמעוני:

אחד עשר מזמורים אמר משה כנגד אחד עשר שבטים שברך, ואלו הן, תשב אנוש עד דכא זה שבט של ראובן שהן בעלי תשובה למקום, יושב בסתר עליון זה שבטו של לוי שהיו לנים בעזרה, טוב להודות כנגד שבטו של יהודה שנאמר הפעם אודה את ה', לכו נרננה זה שבטו של יששכר שהיו עוסקין בתורה, עדותיך נאמנו מאד לביתך וגו' זה שבטו של בנימין שהיה בית המקדש בנוי בתחומו, א-ל נקמות ה' זה שבטו של גד אליהו שהוא עתיד לגדע מתיתן של עובדי אלילים, אמר רבי יהושע בן לוי עד כאן שמעתי מכאן ואילך שב ופשור לעצמך. אמר רבי לוי בשם ר' אמא ב"ח אחד עשר מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן, ולמה לא אמרן בתורה, אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה. (דברים פרק לג תתקנ)

אמר ר' שמואל ארבעה מזמורים שהיה לאדם הראשון לאמרן אמרן דוד, אלו הם, לה' הארץ ומלואה, ולמה היה צריך אדם הראשון לאמרו, שבשבילו נברא העולם על מלואו... (תהלים ה, תרל)

למנצח בנגינות מזמור, זה המזמור נאמר בשלשה מיני שבח, בנצוח, בנגון במזמור, נגינות הוא לשון נבואה, כמה דאת אמר והיה כנגן המנגן, למנצח שהוא נאה לנצח למי שנצוחו לנצח נצחים, למנצח, למי שהוא מנוצח מבריותיו... למנצח בנגינות, ננצח למי שהוא קלוס בפיהם של צדיקים לקלסו, דבר אחר למי שהוא נותן הנצח לבניו במצרים בעמלק בסיחון בעוג במלכי כנען, דבר אחר למי שהנצח שלו, שנאמר לך ה' הגדולה והגבורה והנצח... (שם ד, תרכז)

יהיו לרצון אמרי פי, שיעשו לדורות ויחקקו לדורות ואל יהו קורין בהן כקורין בספרי מירוס אלא יהו קרובין בהן והוגין בהם ונוטלין שכר עליהן כנגעים ואהלות. א"ר ירמיה בשם רבי יוחנן אגורה באהלך עולמים, וכי תעלה על דעתך שדוד מבקש דירת שני עולמים, אלא יהו קורין ומזכירין אותי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כאלו אני קיים... (שם יט, תרעח)

לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה, דוד הוא נאה למזמורו ומזמורו נאה לו, מה כתיב למעלה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, וכאן לדוד מזמור, כל מקום שנאמר למנצח בנגיגות אינו אלא לעתיד לבא, מזמור לדוד היה מנגן ואחר כך שורה עליו רוח הקדש, לדוד מזמור שורה עליו רוח הקדש ואחר כך מנגן. משכיל לדוד על ידי עצמו, לדוד משכיל היה אומר על ידי מתורגמן... (שם כד, תרצה)

תניא היה רבי מאיר אומר כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן, שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי, אל תקרי כלו אלא כל אלו תפלות דוד. (שם עב תתו)

אמרו על דוד המלך בשעה שסיים ספר תהלים זחה דעתו עליו, אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש דבר בעולם שאמר שירה כמותי, נזדמנה לו צפרדע אחת אמרה לו אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירה יותר ממך, ועל כל שירה ושירה שאני אומרת אני ממשלה עליה שלשת אלפים משל, שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. (שם קנ, תתפט)

ילקוט ראובני:

י"א מזמורים שאמר משה שכחוהו וחזרו ויסדו דוד, אלו י"א מזמורים הם כחות הקליפות שהם י"א בסוד אחד עשר יום מחורב, והאריך במדרש נגד י"א שבטים שברך משה לפני מותו להכניע י"א קליפות הידועים לחכמי האמת בסוד עשתי עשרה יריעות וי"א סמני הקטורת וי"א פסוקים המתחילים בנו"ן ומסיימין בנו"ן, נגד י"א קליפות שמצדם השכחה, ומזה נשתכחו גם כן י"א מזמורים, ורמז לדבר מש"ה בגימטריה פעו"ר, וי"א יתירים היינו י"א קליפות. (ברכה)

רש"י:

נעים זמירות - אין משוררים במקדש אלא זמירותיו. דבר בי - השרה בי רוח קדשו ונדבר בי... (שמואל ב כג א וב)

להזכיר - לאומרו בעת צרה, להזכיר צרת ישראל לפני הקב"ה. (שם לח א)

כלו תפלות - לרז"ל רוצה לומר כל אלו, ואף מה שאמרו בני קרח וי' זקנים. ויש לפתור נסתימו, ואם כן אין בתהלים סדר מוקדם ומאוחר, ואמר המזמור בזקנתו כשהמליך את שלמה. (שם עב כ)

אבן עזרא:

חנוכת הבית - יש אומרים שצוה לנגנו בחנכת בית המקדש הראשון, ויש אומרים לשני או לשלישי, כי דמה הגלות לימי החולי. והקרוב אלי שחברו לחנוכת ביתו בית הארזים, כי לא הזכיר בו בית ה', ובאותו זמן קם מחליו. ולר' משה מאבלו על שלא יבנה הבית לה', ויגון הנפש כחולי, ויותר קשה. (שם ל א)

תפלה למשה - לדעתי חברה משה, כי המזמור בלשון רבים ואין דברי דוד ככה. ואמר "מעון אתה היית", ובתורה מעונה אלקי קדם. (שם צ א)

רד"ק:

על השמינית - בדרש על המילה, וזה רחוק, ואולי אמר דוד המזמור על חליו, או לכל אדם המדוכא בחליים, שהרבה מזמורים חבר להיותם מזומנים לכל מתפלל... (תהלים ו א)

אליך נפשי - המזמור בא"ב ולא נדע למה, אלא אם כן נזדמן בפיו ברוח הקדש, ואין בו בי"ת וי"ו וקו"ף בראש פסוק, ורי"ש נמצא פעמים. (שם כה א)

חנכת הבית - ...וכאשר נפוצו אנשי אדוניה הכירו שמלכות שלמה מה' ונמחל אותו עון, והראה לשלמה צורת הבית לעיני ישראל, והתנדב הוא וכל ישראל, וחבר מזמור זה שהזכיר בו סליחת נפשו. (שם ל א)

להזכיר - אולי הוא מטעמי הנגינות, ויש מפרשים להורות, ולדעתי להזכיר כל נדכה שיתפלל בו. (שם לח א)

כלו תפלות - אם יתקימו התפלות נשלמו התפלות, כי אז ישובו מהגולה ולא יהיו צריכים כפרה והצלה. (שם עב כ)

שיר חדש - תחדשו לו שיר חוץ מהמזמורים הכתובים, וזה חברו דוד כשהעלה הארון מבית עובד אדום... (שם צו א)

הודו לה' - בדברי הימים שזה המזמור חברו כשהעלה הארון מבית עובד אדום הגתי אלא שיש מעט שינוי במלים, וכשחיבר תהלים כתב בו מזמור זה. ואמרו רז"ל שהודו זה אמרו בבוקר ושירו לה' בערב. (שם קה א)

לא לנו - יש אומרים מחז"ל שנאמר על שעבוד גלויות, ויש אומרים שאמרוהו על הים, ויש אומרים חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בכבשן, ויש אומרים מרדכי ואסתר כשעמד עליהם המן. (שם קטו א)

תהלה לדוד - ה' המזמורים הבאים תהלת הא-ל בקבוץ גלויות, וראשונה תהלות ה' בא"ב, ולא כתב הנו"ן לרז"ל שיש בה מפלת שונאי ישראל, ובמזמור נפלאות ה' ומשפטיו על ברואיו, לפיכך אמרו חז"ל האומרו ג' פעמים ביום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, והוא האומרו בלבבו. (שם קמה א)

משנה תורה:

ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף הספר, וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהם ולאחריהם... (תפלה ז יב)

מורה נבוכים:

והמדרגה הב' הוא שימצא האדם כאלו ענין אחד חל עליו וכח אחד התחדש וישימהו לדבר וידבר בחכמות או בתושבחות או בדברי הזהרה מועילים, או בענינים הנהגיים או אלקיים, וזה כלו בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם, וזהו אשר יאמר עליו שהוא מדבר ברוח הקודש, ובזה המין מרוח הקודש חבר דוד תהלים... ועל כיוצא ברוח הקודש הזה אמר דוד "רוח השם דבר בי ומלתו על לשוני", רוצה לומר שהיא הביאתהו לדבר מאלו הדברים... (חלק ב פרק מה)

מאירי:

למה רגשו גוים - דע שהמזמורים לא נכתבו על סדר שאירעו לדוד, ושמא לא חברם על הסדר רק מה ששם אלקים בפיו כתבו. לרוב המפרשים אמר מזמור זה בתחלת מלכותו כשנקבצו פלשתים עליו. (תהלים ב א)

מזמור - ...או יש לומר שאחר שניצל אסף כל שיריו לשיר בבית המקדש, וכן המזמורים על החורבן, ומה שכתב למנצח רוצה לומר נתן השיר להזמר על ידי כלי נגון הנאות לו. (שם ג א)

מהר"י יעבץ:

הפלה חסדיך - כמה פעמים כתבתי לך שהמלך דוד היה מדבר בעדו ורומז על כל ישראל, ורוב הפעמים התחיל המזמור בעניני עצמו וסיומו בעניני כל ישראל... (תהלים יז ז)

לדוד מזמור - כי רוח הקודש תובעתו ומבקשת לחול עליו... (שם כד א)

...כוכב הוא כוכב השכל והבינה, וכנגדו חבר דוד האלפא ביתא הגדולה (מזמור קי"ט), להגיד כי אם הוא קטן בכמות כערך הכוכבים הוא גדול במעלה, וזה כי דוד חסר ז' מזמורים כלם באלפא ביתא, ואין עוד בכל ספר תהלים, והם כנגד אלו הז' כוכבים... (שם כט א)

שמחו בה' - כבר כתבתי כי רוב הזמירות יחתמו מעין הפתיחה, כתיקון י"ח ברכות, והנה חתם מעין פתיחתו... (שם לב יא)

של"ה:

מנהג בהרבה גלילות בישראל לומר כל ספר תהילים בליל יום כפורים, והוא מנהג ותיקין כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל, מרבים שבחים להשי"ת, ורבים מזמורים הם של התעוררות תשובה, ורבים מזמורים הם של בקשת מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל חבר דוד המלך ע"ה ברוח הקודש, והאומר תהלים הוא כמתפלל והוא גם כן כעוסק בתורה, כי כבר בקש דוד המלך ע"ה שיהיו מקבלים שכר הקורים בתהלים כעוסקים בעומק התורה כנגעים ואהלות... אמנם מי שעיף ויגע ואי אפשר לו על כל פנים יאמר ד' מזמורים הראשונים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי, ויש בהם ש"ו תיבות וד' מזמורים יעלה למנין קר"י, ובלילה הזאת שאנו דומין למלאכים צריכין אנו ליזהר מכל טומאה ובפרט מטמאות קר"י... (מסכת יומא דרך חיים תוכחת מוסר)

מלבי"ם:

על השמינית - התפלל המזמור כאשר חלה מאד אחר מעשה דבת שבע, ואויביו החיצוניים מררוהו בזמן ההוא. (תהלים ו א)

הבו לה' בני אלים - נוסד על סערה ושטף שהיה בעת ההיא בגלילות סוריא רעש ואש שסבבו כל הארץ, ובארץ ישראל שחו ושקטו. (שם כט א)

שיר ידידות - המזמור הזה יסדוהו בני קרח ביום חתונת המלך עם בת מלך צור שהתגיירה. (שם מה א)

יכחשו לך - נראה שמנשה בן חזקיה חבר המזמור אחר תשובתו וחזרתו, וקודם היה מכחיש בהנהגת ה' ותולה הכל במערכת. (שם סו ב)

שם תהלה יבא אצל ה' מצד גדולתו ורוממותו, ובזה גם העכו"ם מודים וקוראים לו א-להא דאלהיא, שיתחייב לו השבח והתהלה... (הכרמל)

רש"ר הירש:

תשיתהו ברכות - דוד וזמירותיו הם מכשיר להמחשת ברכות אברהם "ונברכו בך כל משפחות האדמה", ובחוטר ישי קשורה תקות האנושות. (תהלים כא ז)

לדוד - בלי "מזמור", דבריו שנבעו ממחשבתו ולבו. הסדר לפי א"ב מורה על הכונה לומר המזמור בעל פה בכל עת. (שם כה א)

אבותינו ספרו - מזמור זה מדבר רק על גלות זו, ואם ניסו שלא מבני עמינו להעביר את חבור המזמורים הקודמים שתוכנם מתאים גם על גלות בבל אל התקופה שלאחרי המאורע לא יוכלו לעשות זאת במזמור זה. משוררי ישראל חזו ברוח הקודש את עתיד העם לימים רחוקים. (שם מד ב)

מזמור לאסף - ידוע היה כי יבואו זמנים בם תתגשם התוכחה, ומהשגחת ה' שבימים הטובים קמו אנשים בעלי שאר רוח שחיו ברוחם את הזמנים הקשים ההם, וקבעו את הרגשותיהם לדורות במזמורים נצחים, כדי לרומם את רוחם המדוכא של הדורות השפלים הסובלים. (שם עט א)

מוהר"ן:

מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה, כי יש נו"ן שערי תשובה, ומ"ט שערים יכול כל אדם ליכנוס בהם ולהשיגם, אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השי"ת בעצמו כביכול, כי גם אצלו ית' מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב (מלאכי ג') "שובו אלי ואשובה אליכם"... ועל ידי אמירת תהלים אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה, וגם זוכה על ידי תהלים להגיע אל השער ואות השייך לו ולפתוח השער, נמצא שזוכה על ידי תהלים לעשות תשובה, וזה בחינת (שמואל ב' כ"ג) "נאום הגבר הוקם על", ודרשו רז"ל (מו"ק ט"ז ב') שהקים עולה של תשובה, "ונעים זמירות ישראל", כי על ידי בחינת נעים זמירות ישראל, דהיינו ספר תהלים שיסד על ידי זה הוקם עולה של תשובה... (תנינא עג)

ר' צדוק:

...והיינו דידוע דיש נ' שערי טומאה, היינו שערים בדמיון שהיו משוקעים במצרים במ"ט מהם כנודע, וכל אחד כלול מג', קנאה תאוה וכבוד, כמש"ל אות ר"ו, הרי ק"נ מיני טהרות וניצוח בקרבא, ועל כל ניצוח יסד מזמור אחד, ובודאי בכח אותו מזמור לזמר עריצים היינו מחשבות ודמיונות מאותו שער. ואיתא בשוחר טוב מזמור א' דבקש שיהיו כנגעים ואהלות, פירוש דעיקר ניצוח היצר על ידי דברי תורה, כמ"ש (סוכה נ"ב) משכהו לבית המדרש, ונגעים ואהלות הם היקרים מדברי תורה... ובקש דוד שגם אמירת תהלים יועיל להציל מדמיוני היצר... (חלק ב צדקת הצדיק רח, עמוד פה)

ר' ירוחם:

בספר תהלים אנו מוצאים תמיד שאחרי שמזכיר ענינים כלליים הולך ומזכיר הפרטים ופרטי פרטים אשר בהכלל, אמר הכתוב (תהלים קמ"ו) אשרי שא-ל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו, ותיכף אחרי זה מונה הפרטים, עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגו' וגו' וכהנה כן בכמה מן המזמורים, שמזכיר ומפרט כל הפרטים שנכללו בהכלל. והנה תמיד היינו מבארים זה עם אמרתו של אדמו"ר הסבא מקלם ז"ל, שהיה נותן ציור, שכשאומרים על אחד שהנהו מליונר עדיין עוד לא מתפעלים כל כך, מאשר אם משבחים אדם ומפרטים את הרכוש שהוא רוכש, כי יש לו חצרים, ובתים וכדומה הרבה חפצים בפרטיות, אם אף שכל החפצים שחשבו על השני עדיין לא מגיעים לסכום של מיליון של הראשון... ומטעם זה יהיה גם כן הטעם שמזכיר דוד הע"ה כל הפרטים שבהכלל, למען להגדיל ההתפעלות להכרת ה' ביותר. וזה אמנם אמת, אולם עתה אנו רוצים לגלות בזה סוד גדול המקיף הרבה ענינים...

ידוע וכבר דיברנו הרבה פעמים בזה, כי יש ענין של כלל וענין של פרט, וענין הכלל הלא הוא זה אשר הוא מכיל כל הפרטים... ואחרי שבכלל כבר ישנם גם כן כל הפרטים, אם כן הפליאה גדולה וקשה מאד להבין זה, אשר סוף כל סוף הנה אין לכלל ולפרט כל שייכות אהדדי, סוף כל סוף הנה הכלל והפרט כשני עולמות שונים הם, כל אחד ואחד בחדר מיוחד, ובלימודים שונים לגמרי, עד שיתכן כי יהיה אדם טוב בתכלית בענין ה"כלל", אולם בענין ה"פרט" בענין שלא שם עסקו בו, במקום שאינו עומד שם, הנהו רחוק ממנו בתכלית, ממש כחסר לו כל הפרט לגמרי... הנה כי אהבת הבריות הוא כלל גדול, ויכול הוא האדם להיות מצוין נפלא באהבת הבריות, ואם למשל במעשים של חסד והטבה לא יעסוק, כי אז הפרטים האלו יחסרו לו לגמרי... סוד גדול הוא זה באמת, כי צריך הוא האדם לעסוק ולעמוד על יד כל פרט ופרט במיוחד... (דעת תורה דברים ב עמוד יח)