תופת

(ראה גם: גיהנם, ע"ז-מולך)

רש"י:

תופת - על שם שהכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב נהמת הבן. (מלכים ב כג י)

כתופת - מלאה הרוגים כתופת שהורגים שם הילדים. (ירמיה יט יא)

ותופת אהיה - כמו תוף של בריות אני. (איוב יז ו)

רד"ק:

התופת - היה בגיא אדם ששמו הינם, והיה חוץ לעיר... (מלכים ב כג י)