תור   יונה

(ראה גם: יונה, קרבן-עוף)

ספרא:

יכול כל התורים יהיו כשרין וכל בני יונה יהו פסולים, תלמוד לומר מן התורים לא כל התורים, מן בני יונה ולא כל בני יונה, פרט לתחלת הצהוב שבזה ושבזה. מאימתי תורים כשרים משיזהיבו, ומאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו. (ויקרא פרק ח, וראה שם עוד)

תלמוד בבלי:

כשר בתורין פסול בבני יונה, כשר בבני יונה פסול בתורין, תחלת הציהוב בזה ובזה פסול. תנו רבנן תורים גדולים כשרים קטנים פסולים, בני יונה קטנים כשרים גדולים פסולים... (חולין כב א)

אמר רחבה אמר רבי יהודה תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין ופסולין משום בני יונה... (שם סב א, וראה שם עוד)

תורין קודמין לבני יונה בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהן תלמוד לומר ובן יונה או תור לחטאת, מלמד ששניהם שקולין. (כריתות כח א)

...אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין, כיצד, האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול ותביא עולתה תור, עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה... (קנים כג ב)

תרגום יונתן:

מן התורים - מן שפנינייא. (ויקרא א יד)

רבינו בחיי:

מן התורים - על דרך הפשט בחר הכתוב הגדולים בתורים מפני הדבקות, כי הנקבה מהם כשתאבד בן זוגה לא תדבק באחר לעולם, וכן ישראל הדבקים בהקב"ה לעולם לא ימירוהו באחר, ולכן פסלן קטנים קודם היותם ראויים לזווג. (שם)

הכתב והקבלה:

ושתי תורים - נקרא מין עוף תור על שם אופן קפיצתו (מן "לנתר" בהם על הארץ) שכשהוא מכין עצמו לעוף הוא משפיל את עצמו תחלה ומכביד את עצמו על המקום אשר הוא חונה שם ואחר כך מעופף ונעתק משם... (ויקרא יד כב)

מלבי"ם:

מן התורים או מן בני היונה - שם שני משפחות נפרדות ממין הזה, כמו שאמרו בחולין (ס"ב) תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה וכו', כי יש בין היונה כשבעים משפחות. היונה היא נוחה להכנע לא כן התור הוא חפשי. התור נוסע בחוץ כמו שכתוב "ותור וסוס ועגור שמרו את עת בואנה" (ירמיה ח'), לא כן היונה... (ויקרא א יד)