תושב

(ראה גם: אזרח, גר)

מכילתא:

תושב זה גר תושב, שכיר זה הגוי... (בא פרשה טו)

ספרא:

תושב קנוי קניין עולם, ושכיר זה קנוי קניין שנים... (אמור פרק ד)

תלמוד בבלי:

דתניא תושב זה קנוי קנין עולם, שכיר זה קנוי קנין שנים, יאמר תושב ולא יאמר שכיר, ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא כל שכן, אילו כן הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים... (קידושין ד א)

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר, י"ב חדש, קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד... ורמינהי החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום ולנה בתוכה והודחה עמהן הן בסקילה וממונן פלט, ואם נשתהו שם שלשים יום הן בסייף וממונן אבד, אמר רבא לא קשיא הא לבני מתא והא ליתובי מתא. כדתניא המודר הנאה מאנשי העיר כל שנשתהא שם שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן מותר, מיושבי העיר כל שנשתהא שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן מותר ליהנות ממנו. וכל מילי מי בעינן י"ב חדש, והתניא שלשים יום לתמחוי, שלשה חדשים לקופה, ששה לכסות תשעה לקבורה, שנים עשר לפסי העיר, אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן כי תנן נמי מתניתין שנים עשר חדש לפסי העיר תנן... (בבא בתרא ז ב)

מתניתין דלא כרשב"ג דתניא רבן שמעון בן גמליאל אם קנה בה קרקע כל שהוא הרי הוא כאנשי העיר, והא תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם קנה שם קרקע הראויה לבית דירה הרי הוא כאנשי העיר, תרי תנאי ואליבא דרבן שמעון בן גמליאל. (שם יא א)

והתניא המודר הנאה מבני העיר אם יש אדם שנשתהא שם י"ב חדש אסור ליהנות ממנו, פחות מיכן מותר ליהנות ממנו, ביושבי העיר אם נשתהא ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו. (סנהדרין קיב א)

רש"י:

גר ותושב - אף אם הוא גר או תושב ואיזהו תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות. (ויקרא כה לה)

אבן עזרא:

ותושב - הוא הגר היושב בארץ, אמר הנה אני תושב עמכם והמות גזור עלינו ואין לי מקום שיהיה לי אחוזה כמו נחלה... (בראשית כג ג)

רמב"ן:

כשכיר כתושב - שלא יהיה עמך בבית כעבד אלא כשכיר שנה שהוא הנשכר לעבדות בני חורין ולא יכבידו עליו, או כתושב שדרך התשובים הבאים לגור בארץ שיעבדו את בעל הבית אשר הם מתגוררים עמם לרצון כענין יעקב עם לבן, שאמר הכי אחי אתה ועבדתני חנם... (ויקרא כה מ)

משנה תורה:

הנודר הנייה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם שנים עשר חדש הרי זה אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן מותר. נדר מיושבי העיר כל ששהה שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו, פחות מכן מותר. (נדרים ט יז)

מי שישב במדינה שלשים יום כופין אותו ליתן צדקה לקופה עם בני המדינה, ישב שם שלשה חדשים כופין אותו ליתן התמחוי, ישב שם ששה חדשים כופין אותו ליתן צדקה בכסות שמכסים בה עניי העיר, ישב שם תשעה חדשים כופין אותו ליתן צדקה לקבורה שקוברין בה את העניים ועושין להם כל צרכי קבורה. (מתנות עניים ט יב)

וכל הדר בעיר י"ב חדש או שקנה בה בית דירה נותן עם בני העיר בכל הדברים הצריכין לתקון החומה והדלתות ושכר הפרשין השומרין את המדינה, וכל כיוצא בדברים אלו ששומרין את העיר. (שכנים ו ה)

מלבי"ם:

כי שם תושב פירושו שיושב בביתו ומסב על שולחנו בין לזמן קצוב בין לעולם, רק כשבא עם שם שכיר אז בא בדיוק על מי שיושב בקביעות לעולם... (ויקרא כב י, וראה שם עוד)

העמק דבר:

תושב כהן - מי שיושב בבית עשיר ומתפרנס לחם חסד מיקרי תושב. (ויקרא כב י)