(ראה גם: חינוך, למוד, קטן, תלמיד)
ומי הוא המקיים את העולם וגורם לאבות שיתגלו, היינו קול הילדים העוסקים בתורה, ובשביל ילדי עולם אלו, העולם ניצל, כנגדם (כתוב) תורי זהב נעשה לך, אלו הם ילדים נערים עלמים, שכתוב, ועשית שנים כרובים זהב. (הקדמה ו)
המשיח נוסע מהיכל זה הב' ונכנס בהיכל השלישי, ושם כל אלו שסבלו מחלות ומכאובים ביותר, בכדי להתתקן, וכל אלו תנוקות של בית רבן שלא השלימו ימיהם, (ומתו בלא עתם, שהם לא טעמו טעם חטא, ועל כן אלו הנפשות הטהורות עולות למ"ן וממשיכות האורות דבחינה השניה של היכל זה שהיא חג"ת, ובחינה השלישית הוא)... (בראשית ב טז)
פתח אותו הילד ואמר, אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו, מקרא זה סוד עליון הוא, אסרי, אסר היה צריך לומר, כי עד עתה מדבר בלשון יחיד, עירה, עיר היה צריך לומר, אלא סוד הוא, שיש לתנוקות של בית רבן להשמר מן החץ (של הקליפה) עיר, והשם הקדוש י"ה נכלל שם, (כדי להכניעו, דהיינו הי' של אוסרי, והה' של עירה)... (ויחי תרכו, ועיין שם עוד)
ונתקבצו אליו כל אלו שעסקו בתורה, (והם שנקראים בכתוב) בנים, והם מעטים בעולם, ובזכות תנוקות של בית רבן יתחזק כחו (של משיח) להתגבר, וזה סוד אפרוחים (שבכתוב), ואם לא נמצא אלה, הנה היונקים שיושבים בחיק אמותם ויונקים, כמש"א גמולי מחלב עתיקי משדים, והיינו או ביצים (שבכתוב), כי בשביל אלו שורה השכינה עם ישראל בגלות. (שמות קל)
דבר אחר וכל בניך למודי ה', (שיש לשאול) וכי כל הבנים של ישראל מלמד אותם הקב"ה כולם תורה, כן, כי בשעה שאלו הילדים למדים בתורה, באה השכינה ונותנת להם כח ואומץ ללמוד בתורה, ולולא העזרה של הקב"ה לא יכלו הילדים לסבול.
רבי שמעון היה נמצא יום אחד בפתחו של לוד ור' חייא עמו, אמר רבי שמעון ודאי שהקב"ה מעורר בעולם בשנה הזו לימים מועטים גלגול גדול, (דהיינו מלחמות גדולות), בעוד שהם צוררים אלו באלו יהיו ישראל בהרוחה.
אמר אותו ילד, והרי ביום הזה התחיל התעוררות זו, שהרי ביום הזה דם רב נשפך בעולם. אמר לו ר' חייא, מאין יודע זה ילד הזה, אמר ר' שמעון לפעמים נופל נבואה בפיהם של ילדים ומתנבאים יותר מנביא.
אמר אותו הילד, וכי פלא הוא שתהיה נבואה לילדים, והרי מקרא שלם הוא, מאין זה, שכתוב, וכל בניך למודי ה', הם ודאי למודי ה', (דהיינו בחינת נצח והוד) הנקראים למודי ה', שהנבואה יוצאת מהן, מה שאין כן לכל העולם אלא לישראל לבד, שכתוב בהם וכל בניך למודי ה', ומשם זה יוצאת מהם נבואה... (תרומה תתב)
...ואלו נתמנו על הבל פיהם ההוא של התינוקות שעוסקים בתורה לקיים העולם ואלו לוקחים הבל ההוא ומעלים אותו למעלה, ומכל הבא והבל של אלו התינוקות שעוסקים בתורה לקיים העולם נעשה ממנו רוח אחד, ועולה הרוח למעלה ומתעטר בעטרה קדושה ונתמנה לשומר העולם, וכן כולם. (פקודי תרצג)
דבר אחר, על אם לא תדעי לך היפה בנשים וגו', תא חזי בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, ואלו תנוקות של בית רבן נמצאים, ועוסקים בתורה, יכולה כנסת ישראל להתקיים עמהם בגלות. ואם לא, (אם אינם בשיעור המספיק כביכול) היא והם אינם יכולים להתקיים בעולם, ואם צדיקים נמצאים הם נתפשים תחילה, (ומתים כדי לכפר על בני דורם), ואם לא, אלו הגדיים שהעולם מתקיים בשבילם נתפסים תחילה, והקב"ה לוקחם מן העולם אף על פי שלא נמצא בהם חטא, ולא זה בלבד, אלא שמרחיק ממנו את כנסת ישראל והיא יוצאה לגלות. (ויקרא רצג)
ועם כל זה, היפה בנשים, הטובה והיקרה מכל הנשים שבעולם, (שהיא המלכות), צאי לך בעקבי הצאן, כבר העמדנו שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות, ורעי את גדיותיך, אלו הם ילדים של בית רבן שלא טעמו טעם חטא בעולם, על משכנות הרועים, אלו הם מלמדי תינוקות וראשי ישיבות. (בלק רמג)
אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד מסית קראת לי, הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו וגו'... (ברכות סב ב)
...נענה ר' שמעון ואמר בעון ביטול תורה, אמרו לו... תינוקות יוכיחו, שמבטלים את אביהן, תינוקות של בית רבן יוכיחו, התם כדרבי גוריון, דאמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה בזמן שהצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור, א"ר יצחק בר זעירי ואמרי לה א"ר שמעון בן גזירא מאי קראה, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו', ואמרינן גדיים הממושכנין על הרועים. (שבת לג ב)
אמר רב המנונא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן, שנאמר שפוך על עולל בחוץ וגו', מה טעם שפוך, משום דעולל בחוץ... אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו, אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן, ובנביאי אל תרעו אלא תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי, א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. ואמר ריש לקיש משום ר"י נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש. ואמר ר"ל לר"י נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה, רבינא אמר מחרימין אותה. (שם קיט ב)
אשכחיה (נבוזראדן) לדמיה דזכריה דהוה קא מרתח וסליק... אייתי תינוקות של בית רבן קטל עילויה ולא נח, א"ל זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים, ניחא לך דאבדינהו לכולהו, כדאמר ליה הכי נח... אמר רב יהודה אמר שמואל ואיתימא רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא, מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא, דרש להן הגדול שבהן, אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים, מבשן אשיב מבין שיני אריה, אשיב ממצולות ים אלו שטובעין בים, כיון ששמעו ילדות כך קפצו כולן ונפלו לתוך הים, נשאו ילדים קל וחומר בעצמן ואמרו מה הללו שדרכן לכך כך, אנו שאין דרכנו לכך על אחת כמה וכמה, אף הם קפצו לתוך הים, ועליהם הכתוב אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.
ורב יהודה אמר זו אשה ושבעה בניה. אתיוהו קמא לקמיה דקיסר, אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים, אמר להו כתוב בתורה אנכי ה' אלקיך, אפקוהו וקטלוהו, ואתיוהו לאידך לקמיה דקיסר, אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים, אמר להו כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, אפקוהו וקטלוהו... א"ל קיסר אישדי לך גושפנקא (חותמי שצורתי טבועה בו) וגחין ושקליה כי היכי דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכא, א"ל חבל עלך קיסר חבל עלך קיסר, על כבוד עצמך כך, על כבוד הקב"ה על אחת כמה וכמה...
אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל מאי דכתיב עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי, ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן, וכשהיה אויב נכנס לשם היו דוקרין אותן בחוטריהן, וכשגבר אויב ולכדום כרכום בספריהם והציתום באש.
תנו רבנן מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו, אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו, אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד דהורה הוראה בישראל, ומנו רבי ישמעאל בן אלישע. (גיטין נז ב, וראה שם עוד)
...ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות... אלא אמר רבא סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך, דאמר רבי יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל, שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה, מאי דרוש, ולמדתם אותם, ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש כי מציון תצא תורה. ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע...
אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן, ואי מפסק נהרא לא ממטינן... ואמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי, ואי איכא חמשין מותבינן תרי, ואי איכא ארבעין מוקמינן ריש דכנא ומסייעין ליה ממתא... (בבא בתרא כ ב, וראה עוד ערך חינוך)
ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, בית דין מכין ועונשין... ומלמד תינוקות. (סנהדרין יז ב)
אמר ר' יצחק מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב מה המכות האלה בין ידיך, ואמר אשר הכתי בית מאהבי, ורבנן, ההוא בתינוקות של בית רבן הוא דכתיב. (מכות כב ב)
...ברביעיות מה עביד (הקב"ה), יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים, ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו, איבעית אימא מיטטרון, ואיבעית אימא הא והא עביד. (ע"ז ג ב)
...ואין מוסרין להם (לעכו"ם) תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. (שם טו ב)
א"ר אסי מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית, אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין, יבואו טהורין ויתעסקו בטהורים. (ויקרא ז ג)
...וכי מי מודיענו איזה כת החביבה והנעימה שבהן, תרין אמורין חד אמר זו שבאה מכחה של תורה ומכחן של מצות, ואוחרנא אמר אלו סופרין ומשנין שמלמדין תינוקות לאמיתן שהן עתידין לעמוד בימינו של הקב"ה, הדא הוא דכתיב נעימות בימנך נצח. (שם ל ב)
ר' הוה משלח לר' אסי ולר' אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והווין עלין לקרייתא ואמרין להון אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא (השומרים), והוון אמרין להון אילין נטורי קרתא אילין חרובי קרתא, אמרו להון ומאן אינון נטורי קרתא, א"ל אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה... (איכה פתיחתא)
ר' יוחנן הוה מפקד לספרייא ומתננייא דלא ליהוון טעונין ערקתא על מינוקיא (להכותם) באילין יומי. ר' שמואל בר נחמני הוה מפקד לספרייא ומתנניא דיהוון מפטרין רב טלאי בארבע שעין. (איכה א ל)
אר"י בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין לא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הדא הוא דכתיב עולליה הלכו שבי לפני צר, מיד ויצא מבת ציון כל הדרה זה הקב"ה... דבר אחר כל הדרה אלו התינוקות... (שם שם לג)
אמר ר"ג ה' מאות בתי סופרים היו בביתר וקטן שבהם לא היה פחות מג' מאות תינוקות, והיו אומרים אם יבאו השונאים עלינו במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם, וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם, ולא נשתייר מהם אלא אני... (שם ג ה)
להשקות מהם יער צומח עצים אלו התינוקות שהם למדים. (קהלת ב י)
לך אכול בשמחה לחמך, א"ר הונא בריה דר' אחא בשעה שהתינוקות נפטרין מבית רבן בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך, נתקבל הבל פיכם לפני כריח ניחוח. (שם ט א)
אמר רבי אסיא למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא, אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו, ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו טעם חטא ועון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין תחלה בסדר הקרבנות, יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים, לפיכך אני מעלה עליהם כאלו הם עומדים ומקריבים לפני הקרבנות, והודיעך שאף על פי שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג, אילולי התנוקות שקורין בסדר הקרבנות לא היה העולם עומד... (צו יד)
קטנים מקבלים פני שכינה, שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה' לדור, איבעיא להו מכפרין עון אבות או לא, תא שמע דר' עקיבא נפק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טונא אכתפיה ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתאנח, א"ל לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההיא עלמא... אזל ר"ע עאל לההיא מדינתא אמר להו בריה דפלוני היכא, אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות... אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא, נטורה עד דילדה, אזל מהליה, לכי גדל אוקמי בבי כנישתא לברוכי בקהלא, לימים אזל ר' עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה א"ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
מאי עובדייהו, תנא ופוקד עליהם מלאך ומלמד אותם תורה ומשנה הלכות והגדות, שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים, ועד כמה עד בני חמש ושש שנים שלא טעמו טעם חטא. תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הקב"ה לחבל את העולם ולהפכו לכמות שהיה, אלא כיון שהקב"ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות מיד נהפך כעסו לרחמים... א"ר יוחנן נהירנא כד הוי מטללי טליא וטלייתא כבר שית עשרה כבר שבע עשרה ערמין בשוקא ולא חיישינן לחטאה, אמר ליה משום הכי הוה טבתהון משתניא, דא"ר יוחנן דכירנא כד הוה בצע ינוקא פיתא ונגיד חוטא דמשחא על תרין דרעיהון, א"ל מאי קרא, חלב חיטים ישביעך. (פרק ב)
חזר הקב"ה לרצות את ישראל ואמר להם, בני נשבע אני בכסא הכבוד שלי שאפילו תינוק בבית רבו עוסק בתורה לשמי שכרו מונח לפני, ובלבד שיהא שמור מן העבירה. (פרק ב)
דבר אחר שתולים בבית ה' אלו התינוקות שבבית הספר. (תהלים צב, תתמה)
דבר אחר מפני מה מתחילין לתינוקות בקרבנות, כדי שידעו סדרי קרבנות וכל העבודות, כדי שתבא גאולה בימיהן ויעלו ויקריבו כסדר, שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות... (ויקרא ו ב)
המעלה הו' היא תינוקות של בית רבן שלא חטאו, והיא מעלה פנימית יותר מאלו, ובכל יום ויום מטטרון שר הפנים יורד דרך העמוד ולומד להם תורה, ומחיצתן גדולה מכולם, וכחצות הלילה עולים למתיבתא עילאה והקב"ה לומד להם תורה ומשתעשע בהם, וכנגדם למעלה מלאכים הנקראים כרובים, ועליהם נאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה לגמולי מחלב עתיקי משדים, וראש המעלה הזאת הוא יהושע נער משרת משה. (בראשית ד"ה שבע מעלות הצדיקים)
אין בונין בית המקדש בלילה... והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. (בית הבחירה א יב)
דבר אחר זה ספר תולדות אדם, מכאן רמז כשמשימין הנער בערס וקורין לו שם משימין ספר של תורת כהנים מראשותיו, וכשמגיע ללמוד שהוא בן חמש מתחילין לו בספר ויקרא, אדם כי יקריב מכם (ויקרא א'), בכם חלקתי ולא באומות, שבהבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם מתקיים כמו בזכות הקרבנות. אל תגעו במשיחי (דהי"א ט"ז) בשיחת התינוקות. (תתשמ)
ודגלו עלי אהבה (שה"ש ב'), עצים של תינוקת של בית רבן שמראין בהם האותיות. (תתשנב)
וכיון שהודעתנו על מעלת התורה שהיא עיקר הכל, ראוי שיחזיקו הרבים בענין תלמוד תורה, ושישתדלו להעמיד התינוקות אל בית הספר, כי הוא העיקר בלימוד התורה, שאם אין גדיים אין תיישים, ועיקר התורה אינה אלא בימי הנערות. וכן אמרו במסכת אבות בפרק בן זומא, הלמד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על נייר חדש, והלמד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק. הרי שהמשיל למידת האדם כשהוא נער לכתיבה שעל הנייר החדש שאינו נמחק לעולם, כן הלמוד בימי הנערות לא ישכח לעולם, וכענין שאמר שלמה במדות הנער, "חנוך לנער על פי דרכו"... וכאותה שאמרו בשבת (כ"א ב') נפקא מינה לגירסא דינקותא. ולפיכך מנהיגי הקהל שבכל עיר ועיר חייבין להתעסק במלאכת המצוה הזו, ואם הם נרפים בה נענשים הם בדבר, וכן הוא אומר חטאת הקהל הוא, וסמיך ליה אשר נשיא יחטא...
בא וראה כמה גדול כח לימוד תורה בתינוקות של בית רבן, שכן אמרו במסכת שבת (קי"ט ב') אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם כולו מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.... (כד הקמח תורה ב')
ומעלת מלמדי תינוקות כמה נחשב תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן, אמרו בפרק כל כתבי אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו, אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן... הרי קרא תינוקות של בית רבן משיחיו מפני כי הנמשח בשמן מקבל הקדושה הוא השמן, וכך הקטן כיון שאין לו דעת הוא דומה לכלי שנמשח ונתקדש, וכן התינוק מתקדש על ידי התורה שהוא מקבל...
ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש, כי תלמוד תורה גדול מבנין בית המקדש, כמו שהתבאר למעלה, כי בית המקדש אף שיש בו קדושה עליונה, מכל מקום הקדושה היא על עצים ואבנים ועל מקום מן הארץ, אבל התורה היא שכלית והיא אצל הקטן שהוא אדם בלא חטא, ולפיכך אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש...
כי אם אין שם (בעיר) תינוקות של בית רבן מחריבים אותה או מחרימין אותה, כי הדבר שהוא התחלה אל התורה הוא יותר עיקר והכרחי במה שהוא התחלה, ואם אין התחלה אין דבר, ולפיכך אם אין תינוקות של בית רבן שהוא התחלת התורה דבר זה הוא חורבן התורה, ולכך נמשך אחר זה חורבן גם כן...
אמנם עתה בדורנו זה אף כי יש תינוקות של בית רבם והם נכנסים לרבם ללמוד תורה, אבל אני חושש לגודל הקלקול שיש להם בהנהגת הלמוד בענין התורה ובפרט במקרא ומכל שכן במשנה שאין שמים לב עליה כלל, וכן בגמרא יוצא שכרם של למוד התורה בהפסד הקלקול הגדול והעצום שנוהגים בענין הלמוד. כי הדבר הזה נראה לעינים כי אין התינוקות קונים שום תורה כשיוצאים מבית רבן מן המקרא... ודבר זה בעצמם בלמודם בגמרא ועוזבים את המשנה שהיא היסוד ועיקר לכל התורה כולה... (נתיב התורה פרק י, וראה עוד ערך חינוך)
מחריבין אותה, כבר בארנו זה למעלה כי ראוי לחורבן כאשר אין בה תינוקות של בית רבן, ואף שיש כאן תלמידי חכמים גדולים, מכל מקום תינוקות של בית רבן תורתן מחויבת ביותר, כי אין תורתן כמו תורת הזקנים שלומדים תורה ואין מחויב שילמדו תורה זאת דוקא, ואם כן אין תורתן מחויבת ומוכרחת, אבל תינוקות של בית רבן שהם לומדים התחלת התורה וההתחלה הזאת מחויבת, ולפיכך התורה הזאת היא יותר בצד זה מה שתורתן מחויבת, ולפיכך כאשר מבטל דבר מחויב כמו שהוא תורה של תינוקות של בית רבן, הרי בא החורבן... (חידושי אגדות שבת קיט ב)
ואמר אחר כך וכל בניך למודי ה' וגו', ואיתא בזוהר הקדש (ח"ב קס"ט) וכל בניך למודי ה', וכי כל בניך וכו' אוליף לון קוב"ה אורייתא, אין בשעתא דאינון ינוקי לעאן באורייתא שכינתא אתיא ויהיב לון חילא ותקפא למלעי באורייתא, דאלמלא סיועא דקוב"ה לא יכלין אינון ינוקי למסבל. ונראה מזה שמה שאיתה (ע"ז ג') ברביעית מה עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר את מי יורה דעה וכו' גמולי מחלב, ופירש"י שמתו כשהן קטנים, אבל מהזוהר הקדש נראה דקאי על תינוקות של בית רבן בחיים שהשי"ת מלמדן שנותן להם כח לסבול. ואמר עוד בזוהר הקדש שם דמהאי טעמא נתנה נבואה לתינוקות וכמו שאיתא גם בגמרא (ב"ב י"ב) ואמר והוא קרא שלים הוא וכל בניך למודי ה' אינון ודאי למודי ה' ונבואה מנהון נפקי, והיינו דלמודי ה' נקראים המדות נצח והוד שמשה רבינו ואהרן מרכבה להם, שהם נקראו למודי ה'... ונצח והוד בחינת תרי נביאי קשוט, וכיון שהתינוקות נקראו למודי ה' אמר בזוהר הקדש הנ"ל ונבואה מנהון נפקי... (ראה י)