תמונה

(ראה גם: פסל, צורה)

זהר:

קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים, מהו ותמונה, הוא כמו שאמר ותמונת ה' יביט, (שהיא המלכות, שזה נאמר רק בשבחו של משה, שהיה מסתכל באספקלריא המאירה שהוא ז"א, ועל כן ותמונת ה' יביט, שהיא המלכות המגלה את הויה). פירוש אחר, ותמונה זה הוא קול פנימי, דהיינו בינה, שלא היתה נראית כלל (אפילו למשה), זולתי קול, זה קול אחר (חיצון), שאמרנו, (דהיינו המלכות הנקראת קול דברים). ותמונה, למה נקראת (הבינה) תמונה, משום שכל תקון הגוף (שהוא ז"א המכונה גוף דהיינו ציור ו"ק וי"ב גבולים וע' ענפין וכו') יוצא ממנה, (מן הבינה).

ואם תאמר אחר, (דהיינו המלכות) נקרא גם כן (תמונה, ולמה) נקראת היא תמונה), כן כי האחר הזה (נקרא גם כן תמונה, משום) שהתקונים שלמטה (דהיינו תקוני בי"ע) ממנו יוצאים... (ואתחנן כ)

תלמוד בבלי:

תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת, ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר אל תפנו אל האלילים. (שבת קמט א)

תרגום יונתן:

פסל וכל תמונה - צלם וצורה... (שמות כ ד)

תרגום אוקנלוס:

תמונה - דמות. (שם)

מורה נבוכים:

תמונה, תבנית, יחשב שענין תמונה ותבנית בלשון העברית אחד, ואינו כן, וזה כי תבנית שם נגזר מן בנה, וענינו בנין הדבר ותכונתו, רוצה לומר תארו בריבוע והעיגול והשילוש וזולתם מן התארים... אמנם תמונה הוא שם נופל על שלשה ענינים בספוק, וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המורגש בחושים חוץ לשכל, רוצה לומר תארו, והוא אומרו "ועשיתם פסל תמונת כל סמל", "כי לא ראיתם כל תמונה". ויאמר על הצורה הדמיונית הנמצאת בדמיון באיש אחר העלמו מן החושים, והוא אמרו "בסיעפים מחזיונות לילה" וגו', וסוף הדבר "יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני", רוצה לומר דמיון לנגד עיני בשינה. ויאמר על ענין האמיתי המושג בשכל. ולפי זה הענין השלישי יאמר בו יתעלה תמונה, אמר "ותמונת ה' יביט", ענינו ופירושו ואמתת השם ישיג. (חלק א פרק ג)

בעל הטורים:

תמונה - בגימטריא פרצוף אדם. (שמות כ ד)

מלבי"ם:

פסל וכל תמונה - במכילתא, יכול לא יעשה לו גולפה אבל יעשה אטומה, תלמוד לומר כל תמונה. בארו ההבדל בין פסל ותמונה, שהפסל הוא צורה בולטת והתמונה הוא צורה שוקעת. הנה רש"י ז"ל פירש פסל שם נגזר מפעל פסל, שחוצב אבנים בצורה ידועה. ומזה שם פסל אם חוצב על האבן צורה ידועה בולטת מן הדברים הנמצאים בטבע. ותמונה אין הצורה בולטת רק שוקעת... (שמות כ ד)

רש"ר הירש:

פסל - מציין לפי הוראתו היסודית גוף נחצב מאבן או תמונה מגולפת בעץ... לעומת זאת מציינת תמונה, משורש מו"ן שממנו נגשר "מין" כל צורה המייצגת את ה"מין", דהיינו המושג של כל דבר. מכאן שתמונה מציינת גם את הציור, ואף צורה שאינה אלא תמונה סמלית של דבר... (שם)

חכמה ומוסר:

בני יקירי וכו', ב' מכתביך באו לידי במועדם, הבילדער (תמונות) של בנותיך יחיו בכט"ס ששלחת, לא ידעתי מה זאת. אדמו"ר ז"ל לא היה חפץ בהמנהג הזה. כמדומה שהיה אומר כי על פי הזוהר הקדש אין להביט עליהם. גם אני חוששני על זה שהוא בכלל סיחה נאה. כמדומה אצלי בלי ספק שההוצאה על זה הוא בבל תשחית ואסור מן התורה. ודע בני יקירי כי לא לחנם נתפשט זה בעולם, אלא רק כדי להורות לנו חיוב ההשבה אל הלב, אם צורה שכבר ידע ומכיר אותה עם כל זה כשמביט על הצורה הזאת יושרש בו השמחה ביתר, מכל שכן בדבר שלא ידע מעולם ולא הכיר מעולם כמה צריך השבה ללב... (חלק ב רצא)