רבי נתן אומר גדול הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב מהברית שנכרתה עם דוד, שהברית שנכרתה עם דוד לא נכרתה אלא על תנאי, שנאמר אם ישמרו בניך בריתי, ואם לאו ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב לא נכרתה עמו על תנאי... שלשה דברים נתנו על תנאי, ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד, חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי, ארץ ישראל מנין, שנאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו', וחרה אף ה' בכם... ומנין לספר תורה שלא ניתנה על תנאי, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה. ומנין לבריתו של אהרן שלא נתנה על תנאי, שנאמר ברית מלח עולם היא והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם... (יתרו פרשה ב)
אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאיי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות, שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים. (קדושים פרק ח)
המוציא אתכם מארץ מצרים, על תניי הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תניי שתמסרו עצמכם לקדש את שמי... (אמור פרק ט)
אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם, על תניי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תניי שתקבלו את התורה מצות ריבית, שכל המודה במצות ריבית מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות ריבית כאלו כופר ביציאת מצרים. (בהר פרשה ה)
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, על תנאי שלא ישתעבדו בהם. (שם פרק ט)
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה' יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. (שבת פח א)
דאמר מר עשרה תנאים התנה יהושע, שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עצים משדותיהן... (עירובין יז א)
מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב, מן המערב עירובי למזרח... דתני איו ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח, ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא... (שם לו ב)
והתניא סיככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין... אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג, ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו, אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר איני בודל מהם כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו... (ביצה ל ב)
...ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת שתהא מנחתו קריבה משל צבור... (שקלים כ א)
א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואף על פי כן אין נוהגין בהן קלות ראש... (מגילה כח ב)
...אמר ליה אימור כך התנו ביניהן (בשעת התקנה) כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל. (מועד קטן ג ב)
...איבעית אימא יש תנאי בביאה איכא בינייהו. (יבמות טו א)
...והכא ביש תנאי בחליצה קמיפלגי... רבינא אמר דכולי עלמא יש תנאי בחליצה, והכא בתנאי כפול קמיפלגי, מר סבר בעינן תנאי כפול, ומר סבר לא בעינן תנאי כפול. (שם נג א)
בעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו... א"ל כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא. עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי, א"ר פפא תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי, והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים... האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי. (כתובות יט ב)
...ושמעינן ליה לר' יהודה דאמר דבר שבממון תנאו קיים, דתניא אומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר, ר' יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים... (שם נו א)
המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת, כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה, על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת... איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר צריכה הימנו גט ושמואל אמר אינה צריכה הימנו גט... טעמא דרב לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות... (שם עב ב, וראה שם עוד)
...דאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה... דאילו רשב"ג סבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, ורב סבר תנאו קיים... והא איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה, רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה... (שם פג א וב וראה שם עוד)
הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן... ור' יהושע בן לוי אמר לך האי על מנת כחוץ דמי... (נזיר יא א)
...ואמר רבא אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד אבל פותחין בתנאי נולד היכי דמי, אמרי להון אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש מי הוה נדריתון... (שם לב ב)
הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן, על מנת שתתני לי מיכן ועד שלשים יום אם נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת ואם לאו אינה מגורשת... הכל מודים באומר על מנת כאומר מעכשיו דמי, לא נחלקו אלא במהיום ולאחר מיתה... (גיטין עד א, וראה שם עוד)
...הא מני ר' מאיר היא דאמר בעינן תנאי כפול... מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי קודם למעשה אף כל תנאי קודם למעשה... מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר אף כל לאפוקי הכא דתנאי ומעשה בדבר אחד... מה התם הן קודם ללאו אף כל... (שם עה א, וראה שם עוד)
תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא... שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה, ואם נשאת לאחר לא תצא... ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן...
תנו רבנן הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע, על מנת שתרדי לתהום, על מנת שתבלעי קנה של ד' אמות, על מנת שתביאי לי קנה בן ק' אמה, על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט, רבי יהודה בן תימא אומר כזה גט, כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר... איבעיא להו הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר מהו, אמר אביי היא היא, רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא... (שם פד א, וראה שם עוד)
תנו רבנן על מנת שאני קריינא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת, ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם... אבל אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא. על מנת שאני שונה, חזקיה אמר הלכות ור' יוחנן אמר תורה... על מנת שאני תלמיד, אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין אותו בכל מקום דבר אחר בלימודו ואומרו ואפילו במסכתא דכלה... (קידושין מט א, וראה שם עוד)
האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן, על מנת שאתן לך מכאן ועד ל' יום נתן בתוך שלשים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת, על מנת שיש לי מאתים זוז הרי זו מקודשת ויש לו... איתמר רב הונא אמר והוא יתן, רב יהודה אמר לכשיתן... מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר... (שם ס א, וראה שם עוד)
רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים, רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו... (שם סא א)
מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, והשואל להיות פטור מלשלם... כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו תנאו בטל, וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עמו מתחילתו תנאו קיים. אמאי, מתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, הא מני ר' יהודה היא, דאמר בדבר שבממון תנאו קיים... (בבא מציעא צד א)
...ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן. (בבא בתרא ח ב)
אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחין (אחר מעשה דפלגש בגבעה)... (שם קטז א)
האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה... אפילו תימא ר' יהודה התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל... (שם קכו ב)
ואמר רב יהודה אמר שמואל האומר לחבירו על מנת שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת... והא איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אומר יש לו עליו אונאה ושמואל אומר אין לו עליו אונאה, הא איתמר עלה אמר רב ענן לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל, על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה, על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה, הכא נמי על מנת שלא תשמטני בשביעית אין שביעית משמטתו, על מנת שלא תשמטני שביעית שביעית משמטתו. (מכות ג ב)
א"ר אבהו קללת חכם אפילו על תנאי היא באה, מנלן מעלי, דקאמר ליה לשמואל כה יעשה לך אלקים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר, ואף על גב דכתיב ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו, ואפילו הכי כתיב ולא הלכו בניו בדרכיו וגו'. אמר רב יהודה אמר רב נידוי על תנאי צריך הפרה, מנלן מיהודה... (שם יא א)
דאר"ש בן לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. (ע"ז ג א)
...למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי, והכתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות, על תנאי, ומי כתיבי קראי על תנאי, אין... (שם ה א)
...מה בין דמאי ומה בין ודאי, דמאי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו, ודאי אין אדם מתנה אלא על דבר שהוא ברשותו... (דמאי כט ב, וראה שם עוד)
...אמר ר' לעזר מאן תנא אם באו אם לא באו רבי מאיר. היידן ר' מאיר, חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין, דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים, ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת, רבי מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו. הכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ברם כרבנין בין שירדו בין שלא ירדו מקודשת... (עירובין כג ב)
הריני נזיר על מנת שאהא שותה ביין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן... מתניתא דרבי מאיר ורבי יהודה בן תימא, דתני הרי זה גיטך על מנת שלא תפרחי באויר שלא תעברי את הים הגדול ברגלייך הרי זה גט, ועל מנת שתפרחי באויר... אינו גט, ר' יהודה בן תימא אומר גט, אמר רבי זעירא תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד. מה טעמא דר' יודה בן תימא מכיון שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד כמי שנתקיים התנאי בגט... (נזיר ז א)
הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן.... תני לא הספיקה ליתן עד שמת, רבן שמעון בן גמליאל אומר תינתן לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן היבום, אף בקידושין כן...
הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני... א"ר חייה בר' בא בחייו והוא שתשמשינו כל צורכו והוא שתניקי כל צורכו לאחר מיתה אפילו לא הניקתו כל צורכו אפילו לא שימשתו כל צורכו, אלא אפילו שימשתו שעה אחת... (גיטין מג א, וראה שם עוד)
...זה הכלל שהיה ר' יודה בן תימא אומר כל דבר שאיפשר להתקיים והתנה עמה לא נתכוון אלא להפליגה בין שאמר בכתב בין שאמר בפה כל המתקיים בפה מתקיים בכתב... (בבא מציעא כט ב)
התורם את הבור ואמר הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום, שלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה, רש"א אף מן הטומאה, נשברה אינה מדמעת... רבי יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה נשברה אינה מדמעת מפני שהוא תנאי בית דין. (טבול יום ד ז)
אמר לשנים תנו גט לאשתו על מנת שתמתין לי שתי שנים חזר ואמר לשנים האחרונים על מנת שתתני לי מאתים זוז לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים, והרשות בידה רוצה תמתין ורוצה תתן... (גיטין ו, וראה שם עוד)
הרי זה גיטך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם ועל מנת שלא תשתי יין לעולם אינו גט שמא תלך ושמא תשתה. על מנת שלא תלכי לבית אביך מיכן ועד שלשים יום ועל מנת שלא תשתי יין מיכן ועד שלשים יום הרי זה גט. על מנת שלא תעלי באילן זה... נקצץ האילן ונסתר הכותל הרי זה גט, על מנת שתעלי באילן זה ועל מנת שתעלי בכותל זה נקצץ האילן ונפל הכותל אינו גט... (שם ז)
א"ר יוחנן תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות י"ד) וישב הים לאיתנו, לתנאין שהתנה עמו. א"ר ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי... צויתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה. את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע... (בראשית ה ד)
ולא זכר שר המשקים וגו' כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן, וקושר קשרים ומלאך בא ומתירן... (שם פח ו)
...א"ל הקב"ה לא כך התניתי עמך כשיהיו פניך כעוסות יהיו פני מרצין את פניך וכשיהיו פני כעוסות יהיו פניך מרצין את פני, חזור בך והכנס למחנה. (שמות מה א)
מהו ויהי, א"ר יהושע תנאים עשה הקב"ה עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מוציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם... (במדבר יב ה)
...הוי תנאין שהתנית עם משה, וכשם שהתנית עמו כך באזנינו שמענו... (דברים ג יא)
לחקת משפט, מכאן אמרו כל תנאי שבבמון קיים חוץ מתנאי שבירושה, שנאמר לחקת משפט. (במדבר כז יא)
המקדש על תנאי, אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת, בין שיהיה התנאי מן האיש בין שיהיה מן האשה. וכל תנאי שבעולם בין בקידושין בין בגירושין, בין במקח בין בממכר בין בשאר דיני ממון צריך להיות בתנאי ארבעה דברים.
ואלו הן הד' דברים של כל תנאי: שיהיה כפול, ושיהיה הן שלו קודם ללאו, ושיהיה התנאי קודם למעשה, ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו, ואם חסר התנאי אחד מהן הרי התנאי בטל וכאילו אין שם תנאי כלל, אלא תהיה זו מקודשת או מגורשת מיד, ויתקיים המקח או המתנה מיד וכאילו לא התנה כלל הואיל וחסר התנאי אחד מן הד'...
אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי בדינר זה ונתן הדינר בידה והשלים התנאי ואמר אם תתני לי מאתים זוז תהיי מקודשת ואם לא תתני לי לא תהיי מקודשת, הרי התנאי בטל מפני שהקדים המעשה ונתן בידה ואחר כך התנה, ואף על פי שהכל בתוך כדי דיבור...
וכן אם אמר לה אם תעלי לרקיע או תרדי לתהום הרי את מקודשת לי בדינר זה ואם לא תעלי לרקיע ולא תרדי לתהום לא תהיי מקודשת ואחר כן נתן הדינר בידה, הרי התנאי בטל והרי היא מקודשת מיד, שהדבר ידוע שאי אפשר לה לקיים תנאי זה ואין זה אלא כמפליגה בדברים דרך שחוק והיתול.
הרי שהתנה בדבר שאפשר לעשותו אלא שהתורה אסרה אותו, כגון שאמר לאשה אם תאכלי חלב ודם הרי את מקודשת לי בדינר זה ואם לא תאכלי לא תהיי מקודשת... הרי התנאי קיים, ואם עברה ואכלה תהיה מקודשת או מגורשת ואם לא אכלה אינה מקודשת ואינה מגורשת. ואין אומרים בזה הרי התנה על מה שכתוב בתורה, שהרי בידה שלא תאכל ושלא תתקדש ולא תתגרש.
ובמה אמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל חוץ מדבר שבממון שתנאו קיים, כגון שקידש או גירש או נתן או מכר על תנאי שהוא רוצה בתנאו שיזכה עצמו בדבר שלא זיכתה לו תורה ומנעה ממנו או יפטור עצמו בתנאו מדבר שחייבה אותו בו התורה שאומרין לו תנאך בטל וכבר נתקיימו מעשיך ואין אתה נפטר מדבר שחייבה אותך בו התורה ולא תזכה בדבר שמנעה אותך ממנו.
כיצד, כגון שקידש אשה על תנאי שאין לה עליו שאר כסות ועונה, שאומרין לו בכסות ושאר שהוא תנאי שבממון תנאך קיים, אבל בעונה תנאך בטל, שהתורה חייבה אותך בעונה והרי זו מקודשת ואתה חייב בעונתה, ואין בידך לפטור עצמך בתנאך, וכן כל כיוצא בזה...
התנה על האשה בשעת קידושין או בשעת גירושין שתבעל לאביה ולאחיה או לבנה וכיוצא בזה הרי זה כמי שהתנה עליה שתעלה לרקיע או שתרד לתהום ותנאו בטל, שאין בידה שיעברו אחרים ויבאו על הערוה, ונמצא שהתנה עמה בדבר שאינו בידה לקיימו, וכן כל כיוצא בזה.
אבל אם התנה עליה שיתן לי פלוני חצירו או שישיא בתו לבני וכיוצא בזה תנאו קיים, שהרי אפשר בידה לקיימו, ותתן לפלוני ממון רב עד שיתן לו חצירו ועד שישיא בתו לבנו, שהרי אין כאן עבירה, וכן כל כיוצא בזה...
יש מקצת גאונים אחרונים שאמרו שאין צריך אדם לכפול תנאו אלא בגיטין וקידושין בלבד, אבל בדיני ממון אינו צריך לכפול, ואין ראוי לסמוך על דבר זה שכפילת התנאי עם שאר הארבעה דברים מתנאי בני גד ובני ראובן למדו אותן חכמים "אם יעברו בני גד וגו' ואם לא יעברו", ותנאי זה לא היה לא בגיטין ולא בקידושין...
המקדש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מקודשת משעה שנתקיים התנאי לא משעה שנתקדשה, כיצד האומר לאשה אם אתן ליך מאתים זוז בשנה זו הרי את מקודשת לי בדינר זה ואם לא אתן ליך לא תהיי מקודשת, ונתן הדינר לידה בניסן ונתן לה המאתים זוז שהתנה עמה באלול, הרי זו מקודשת מאלול, לפיכך אם קדשה אחר קודם שיתקיים התנאי של ראשון הרי זו מקודשת לשני, וכן הדין בגיטין ובממונות...
במה דברים אמורים בשהיה שם תנאי ולא אמר מעכשיו, אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו בדינר זה אם אתן ליך מאתים זוז ולאחר זמן נתן לה מאתים זוז הרי זו מקודשת למפרע משעת הקידושין, אף על פי שלא נעשה תנאו אלא לאחר זמן מרובה.
כל האומר מעכשיו לא יצטרך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי על המעשה אלא אף על פי שהקדים המעשה תנאו קיים. אבל צריך להתנות בדבר שאפשר לקיימו... וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו ואינו צריך לכפול התנאי ולא להקדימו למעשה... (אישות פרק ו א והלאה)
האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי רצה האב מקודשת לא רצה או ששתק או שמת קודם שישמע הדבר אינה מקודשת. על מנת שלא ימחה אבי, שמע ומיחה אינה מקודשת, לא מיחה או שמת הרי זו מקודשת... (שם פרק ז א, וראה שם עוד)
האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאין עליך נדרים ונמצא עליה אחד משלשה נדרים אלו, שלא תאכל בשר או שלא תשתה יין או שלא תתקשט במיני צבעונין אינה מקודשת, נמצא עליה נדר חוץ מאלו אף על פי שהוא אומר מקפיד אני אפילו על זה הרי זו מקודשת. ואם אמר לה על מנת שאין עליך כל נדר אפילו נמצאה שנדרה שלא תאכל חרובין אינה מקודשת... (שם שם ו, וראה שם עוד)
התנה הבעל שלא יתחייב באחד מן הדברים שהוא חייב בהן, או שהתנת האשה שלא יזכה הבעל באחד מן הדברים שהוא זוכה בהם התנאי קיים חוץ משלשה דברים שאין התנאי מועיל בהן, וכל המתנה עליהן תנאו בטל, ואלו הן עונתה, ועיקר כתובתה, וירושתה.
כיצד, התנה עם האשה שאין לה עליו עונה תנאו בטל וחייב בעונתה, שהרי התנה על מה שכתוב בתורה ואינו תנאי ממון...
התנה עמה אחר שנשאה שלא יירשנה תנאו בטל, ואף על פי שירושת הבעל מדברי סופרים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, וכל תנאי שבירושה בטל, ואף על פי שהוא ממון, שנאמר בה לחוקת משפט... (שם פרק יב ו)
האשה שהתנית על בעלה לבטל זכות מדברים שזוכה בהן הבעל, אם כתב לה ועודה ארוסה קודם הנישואין אינו צריך לקנות מידו, אלא כל מה שכתב לה קיים, ואם יכתב לה אחר הנישואין צריך לקנות מידו.
התנה עמה שלא יהיו לו דין ודברים בנכסיה אם מכרה ונתנה מכרה ומתנתה קיים, אבל אוכל פירותיהן כל זמן שהן רשותה. ואם קנו מידו כשהיא ארוסה שאין לו דין ודברים בנכסיה הרי סילק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסיה פירות לעולם, ואפילו ערער על קניינו ואמר לא עלה בדעתי שאין לי פירות מפני קנין זה... (שם פרק כג א, וראה שם עוד)
המגרש את אשתו על תנאי, אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת, וכבר בארנו בפרק ו' מהלכות אישות משפטי התנאין כולם. ושם נתבאר שהמגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינת הגט לידה, לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות על תנאי אחד כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אף על פי שהגיע גט לידה. ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת. ולכתחלה לא תנשא עד שיתקיים התנאי, ואם נשאת לא תצא, אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו, שהרי בטל התנאי... (גירושין פרק ח א, וראה שם עוד)
כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט הרי זה גט כשר, בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו לאחר חתימת העדים. אבל אם כתבו קודם תורף הגט אפילו כתב על מנת כך וכך הרי זו ספק גירושין שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט. וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף הרי זה ספק גירושין... (שם שם ד, וראה שם עוד ופרק ט)
מי שהתנה קודם שידור ואמר כל נדר שאדור מכאן ועד עשר שנים הריני חוזר בהן או הרי הן בטלים וכיוצא בדברים אלו ואחר כך נדר, אם היה זוכר התנאי בשעה שנדר הרי נדרו קיים, שהרי בטל התנאי בנדר זה, ואם לא זכר התנאי אלא אחר שנדר, אף על פי שקבל התנאי בלבו וקיימו הרי הנדר בטל, ואף על פי שלא הוציא עתה החזרה בפיו כבר הקדים החזרה לנדר והוציאה בפיו מקודם. ויש שמורה להחמיר ואומר והיא שיזכור התנאי אחר שנדר בתוך כדי דבור. (נדרים ב ד, וראה שם עוד)
המלוה את חבירו והתנה עמו שלא תשמטנו שביעית הרי זה נשמט שאינו יכול לבטל דין השביעית, התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה ואפילו בשביעית תנאו קיים, שכל תנאי שבממון קיים, ונמצא זה חייב עצמו בממון שלא חייבתו תורה שהוא חייב. (שמטה ויובל ט י)
המקנה בין קרקע בין מטלטלין והתנה תנאין שאפשר לקיימן, בין שהתנה המקנה בין שהתנה הקונה אם נתקיימו התנאין נקנה הדבר שהוקנה ואם לא נתקיים התנאי לא קנה. וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות.
במה דברים אמורים בשקנה בדרך מן הדרכים שקונין בהן והרי יש עליו לקיים את התנאי, אבל אם לא קנה עתה והתנה עמו שאם נתקיים התנאי זה יקנה ואם לא נתקיים לא יקנה, אף על פי שנתקיים התנאי לא קנה, שזו אסמכתא היא, שהרי סמך קנייתו לעשות כך וכך, וכל אסמכתא אינה קונה, שהרי לא גמר בלבו להקנותו.
כיצד, המוכר בית לחבירו או נתנו לו במתנה על מנת שילך עמו לירושלים ביום פלוני והחזיק זה בבית הרי זה קנה כשילך עמו לירושלים באותו היום, ואם עבר אותו היום ולא הלך לא קנה. אבל אם התנה ואמר לו אם תלך עמי לירושלים ביום פלוני או אם תביא לי דבר פלוני אתן לך בית זה או אמכרנו לך בכך וכך, והלך עמו באותו היום או שהביא לו אף על פי שהחזיק בבית אחר שקיים התנאי לא קנה, שזו היא אסמכתא, וכן כל כיוצא בזה... (מכירה פרק יא א, וראה שם עוד)
כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא כך היו עושין, קונין מזה שהוא חייב לחבירו מאה דינרין, ואחר שחייב עצמו קונין מבעל חובו שכל זמן שיהיה כך או שיעשה כך הרי החוב זה מחול לו מעכשיו, ואם לא יהיה או לא יעשה הריני תובעו בממון שחייב עצמו בו. ועל דרך זו היינו עושין בכל התנאין שבין אדם לאשתו בשדוכין ובכל הדברים הדומין להם. (שם שם יח)
המוכר קרקע לחבירו והתנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זה יהיה חייב לשלם, אפילו בא עכו"ם וגזלה מחמת המוכר חייב לשלם, אבל אם נפסק הנהר שהיה משקה אותה או שחזר הנהר לעבור בתוכה ונעשית בריכה או שבאה זועה והשחיתה אותה הרי זה פטור, שאלו וכיוצא בהן אונס שאינו מצוי הוא ולא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא בעת שהתנה. וכל אונס שאינו מצוי אינו בכלל התנאי הזה.
והוא הדין לכל תנאי ממון שאומדין דעת המתנה ואין כוללין באותו התנאי אלא דברים הידועין שבכללן היה התנאי והם שהיו בדעת המתנה בשעה שהתנה... (שם פרק יט ה, וראה שם עוד)
...הנותן מתנה על מנת להחזיר הרי זו מתנה, בין שהתנה להחזיר מיד בין שהתנה להחזירה לזמן קצוב או כל ימי חייו של אחד מהם, או כל ימי חייו של פלוני הרי זו מתנה בין במטלטלין בין בקרקע ואוכל פירות כל זמן המתנה... (זכיה ומתנה פרק ג ט, וראה שם עוד)
אם תשכיר סופר לכתוב לך תתנה עמו שלא תהיה בבל תלין פעולת שכיר, שמא כשיתבע לך לא יהיה לך ליתן לו, אף על פי שתעשה תנאי עמו תתן לו כשיתבע אם תוכל, ואין בזה מתנה על מה שכתוב בתורה, שהרי אמרו חכמים אדם מתנה עם פועל שלו להאכילו לחם צר ומים לחץ ואף על פי שחייב להאכילו כסעודת שלמה בשעתו. (תתרסו)
אם בחקותי תלכו - סדר הלשון במאמרים שיש בהם תנאי כפול להקדים את הדבר שיבקש שיהיה כן, ועל כן יקדים הן ללאו כמו שאמרו בקדושין ס', ופירשו התוספות שהדבר שיבקש שיהיה כן הוה כהן ומקדימו בלשון... (ויקרא כו ג)
בבאכם - כבר בארתי ההבדל בין כשבא המאמר התנאי בציון מלת כי או אם, ובין כשבא בצורת המקור עם שמוש ב' או כ', בבואכם, שאז מציין לפעמים התמדת הזמן, ולפעמים מציין שפעולת התנאי מוכרח שיהיה, ולפעמים מציין התכיפות, ופה מציין התכיפות... (במדבר טו יז)
במאמר תנאי עתידי דרך הלשון שהפעל הראשון שבראשית המאמר הכולל הסמוך למלות התנאי (כי אם) יבא בלשון עתיד והפעלים האחרים הבאים אחריו בין הבאים לפרש את הפעל בין המגבילים לו בחלוקה יבאו בלשון עבר או בלשון הוה לפי כונת המדבר. למשל "נפש כי תחטא", "או עשק או מצא אבדה" בלשון עבר, "אם מן הבקר הוא מקריב" לשון הוה, לפי שבא לפרש החלוקות של פועל התנאי, אדם כי יקריב מכם. וכל מקום שנלוז מחוק הזה יש בו דרוש, כמו "אם הכהן המשיח יחטא" היה לו לומר חטא, אחר שבא לפרש החלוקות של נפש כי תחטא, ודרשו חז"ל שרק על מה שחטא אחר שנתמנה מביא פר. וכן "אם כבש יביא" דרשו גם כן לענין שאם הפריש קרבן ואבד והפריש אחר תחתיו ואחר כך נמצא הראשון שיוכל להקריב עתה איזה מהם שירצה...
בכל מקום שבא להטיל תנאי וגדר בשלילה הקודמת מציין התנאי במלת כי אם, כמו "לא אשלחך כי אם ברכתני"...
לפעמים מצאנו שבא שני תנאים רצופים זה אחר זה שבא האחד לתנאי ואחד לרבותא, כמו בכל פרשת נגעים "ועמוק אין מראה... ושערה לא הפך לבן", פירוש אף שאין מראה עמוק כל ששערה לא הפך לבן יסגיר... (הכרמל)