ולפי הפשט בחכמת הנקודות הקמ"ץ מעלה גדולה וראשון לשבעה תנועות שהם קמץ, פתח, צרי, סגול, חולם, שורק חירק, כי מתוך שבעתם תבנה ותכונן התורה, והם הנקראים שבע הברות או שבעה קולות שעליהם אמר דוד במזמור של מתן תורה שבעה קולות, לפי שכל התורה מיוסדת עליהם, וזהו פשט המאמר בשבעה קולות נתנה, ועליהם אמר שלמה (משלי ט') "חצבה עמודיה שבעה", כי הם העמודים אשר כל הבית נכון עליהם. וההפרש שבין קמץ לפתח אינו אלא בנקודה, כי מעלת הקמ"ץ אינו אלא כצורת הנקודה, והנקודה רמז לנקודת המציאות שהוא היכל הקדש מכוון באמצע הנמשל לנקודה, ועל כן הנקודה משמשת לשבעה פנים, כשתשימנה על האות מלמעלה יהיה חולם, באמצע האות יהיה שור"ק, ואם בפתח ישוב קמ"ץ, ואם בחיר"ק ישוב ציר"י, ואם בצירי סגו"ל, ואם בשב"א ישוב קבוץ שפתים הרי ז'... ולכך המוסיף נקודה או גורעה מחריב את העולם ומקצץ נטיעות התורה ושרשיה. ואף על פי שנראה שהקמ"ץ והפת"ח הכל דבר אחד ותנועה אחת אין הדבר כן, אלא שיש הפרש ביניהן במבטא, שהרי תנועת הקמ"ץ גבוהה ותנועת הפת"ח למטה ממנה, כי הקמ"ץ בתיבה יורה על מעלה גדולה ועל דבר שהוא עומד בפני עצמו אינו נסמך לאחר... וכן מצינו המחליף פת"ח בקמ"ץ לא ימלט מאחת משתים, או יהרוס הכונה או יבא לידי כפירה... ומטעם זה נמשלו האותיות לגוף והנקודה לנשמה, כי הנקודות מניעות האותיות כמו שהנשמה מניעה את הגוף, כמו שדרשו רבותינו ז"ל בספר הבהיר... (בראשית יח ג, וראה שם עוד)
...ואני ראיתי בני אדם קורים על האשכנזים תגר כי הם משנים בנקוד בענין התנועות שהם עם ישראל, וכאשר ראיתי כי יש אשר בו דעת חיצוני בענין התנועות בפרט בשו"א ושלש נקודות, לומר כי האשכנזים אינם קוראים אותו כראוי, כי השו"א יש לקרותו כמו פת"ח, והשור"ק שהוא תוך האות ושלש נקודות קריאה אחת שוה יש להם, מפני שקרא בספרי המדקדקים. ולמען אשר לא יטעו שאר הבריות אשר אינם בקיאים בדקדוק הלשון ויחשבו לאמת דבר זה ויבא אל קלקול הלשון שהוא דבר גדול נחשב אל חכמי תורה, הנה אבאר בעדים נאמנים כי קריאת האשכנזים קריה הגונה, ולא תמצא אשר הוא דרך אמת רק קריאת אשכנזים... (תפארת ישראל פרק סו, וראה שם עוד באורך)