(ראה גם: פרי)
ר' חייא פתח, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וגו', מקרא זה העמידוהו החברים, אבל כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה שהיא משבחת לו (בכתוב) הזה, כאן יש להסתכל, למה משבחת אותו בתפוח ולא בדבר אחר, או בדבר (שיש לו) צבע, או ריח או טעם.
אבל כיון שכתוב תפוח משבחת אותו בכל, בצבעים בריח ובטעם, כי מה תפוח הוא רפואה לכל, אף הקב"ה הוא רפואה לכל, מה התפוח נמצא בצבעים, כמו שהעמדנו, (שיש בו לבן אדום ירוק), אף הקב"ה נמצא בגוונים עליונים, (שהם חסד גבורה ת"ת, שהוא סוד לבן אדום ירוק). מה תפוח יש בו ריח דק מכל שאר אילנות, אף הקב"ה כתוב בו, וריח לו כלבנון. מה תפוח טעם ומתוק, אף הקב"ה כתוב בו חכו ממתקים. (אחרי שיז)
...הקב"ה הוא כתפוח, כנסת ישראל היא כשושנה. כי כך אמרה כנסת ישראל, תחת התפוח עוררתיך, תחת התפוח, באיזה מקום הוא, אלא אלו הם האבות, שאמרנו (שהם חג"ת הנקראים אבות), ר' יוסי אומר זה יובל, (דהיינו בינה שנקראת תפוח). ר' אבא אמר הכל יפה כי אלו האבות שאמרנו, הם ג' צבעים שמתחברים בתפוח, (פירוש שהם בחינת ג' קוין שבבינה והם בחינת חג"ת שבז"א, ועל כן אפשר לומר שתפוח הוא ז"א, ואפשר לומר שהוא בינה)... (האזינו יא)
ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כריח שדה של תפוחים. (תענית כט ב)
הנודר מן היין מותר ביין תפוחים... (נדרים נג א)
התפוח והחזרד... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה... בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חיזרד, ובא תלמיד אחד אמר להם אסורין אתם, הלכו וקצצום, ובאו ושאלו ביבנה אמר להן יפה אמר התלמיד... (כלאים ב א וב)
דבש תמרים ויין תפוחים... של תרומה ר' ליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר. ר' ליעזר מטמא משום משקה, א"ר יהושע לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמין אלא אמרו שבעה משקין טמאין ושאר כל המשקין טהורין... (תרומות נה א)
תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה הרי זו אסורה, תני רבי יוסי אומר מותר, רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא מה פליגים במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר... וכן הוא אומר הכא אין חימוצו ברור. (חלה א ב)
כתפוח בעצי היער, ר' הונא ור' אחא בשם ר' יוסי בן זמרא מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב, ולמה כן לפי שאין לו צל לישב בצילו, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הקב"ה ביום מתן תורה, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר בצלו חמדתי וישבתי. ר' אחא בר' זעירא אמר תרתי אמר חדא התפוח הזה מוציא ניצו קודם לעליו, כך ישראל שבמצרים הקדימו אמנה לשמועה, הדא הוא דכתיב (שמות ה') ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' וגו'. ר' אחא בר זעירא אומר חורי מה התפוח הזה ניצו קודם לעליו כך ישראל בסיני הקדימו עשייה לשמיעה, שנאמר (שמות כ"ד) נעשה ונשמע. ר' עזריה אמר תרתי, מה התפוח זה אינו גומר בפירותיו אלא בסיון, כך לא נתנו ישראל ריח טוב אלא בסיון. ר' עזריה אמר חורי, מה התפוח זה משעה שמוציא ניצו ועד שגומר פירותיו חמשים יום, כך משעה שיצאו ישראל ממצרים ועד שקבלו את התורה חמשים יום... רבי יהודה בר' סימון אמר תרתי, מה תפוח זה את נותן בו איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך אמר להם משה לישראל אם מבקשין אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלין... (שיר ב י)
...דבר אחר תחת התפוח עוררתיך זה סיני, ולמה נמשל כתפוח אלא מה תפוח זה עושה פירות בחודש סיון כך התורה נתנה בסיון. דבר אחר תחת התפוח עוררתיך, למה לא כאגוז ואילן אחר אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואחר כך פירותיו, ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואחר כך מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשיה לשמיעה, שנאמר נעשה ונשמע. (שם ח ב)
כתפוח - היכמא דיאי אתרוגא ביני אילני סרק... (שיר ב ג)
כתפוח - שפריו טוב בטעם ובריח כן דודי נבחר מכל... (שם)
...וכן כתפוח בעצי היער, וריח אפך כתפוחים, רפדוני בתפוחים, תחת התפוח עוררתיך, קבלנו כי הוא משל לכבוד השכינה לפי השתנות המראות ירוק, אדום לבן, כמראה הקשת אשר יהיה בענן, והתפוח משל על שני הכרובים, וכמו שאמרו חכמים במסכת שבת כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רבי יהודה אמר רב כריח שדה תפחים, וכן הרועה בשושנים, סוגה בשושנים... המשל בו על השכינה... (שיר השירים הקדמה)
וזהו שאמרו שם שנמשלו ישראל לתפוח וכו', הן הן הדברים אשר אמרנו לך למעלה, כי קודם הוא המעשה כי על זה נבראו, ודבר שעליו נבראו בודאי קודם, ולפיכך נמשלו לתפוח אשר העיקר קודם ואחר זה נמשכו העלין שהם אינם עיקר רק טפלים ובשאר האילנות העלים קודמים וזה מפני כי העלין קלים ליציאה והפרי אינו קל להוציא, ולפיכך העלין קודמים, אבל התפוח יש בהם כח הוצאה ביותר ולכך מוציא פריו קודם כמו שראוי אל דבר שהוא קודם ואחר כך הטפל שהם עליו שהם שומרי הפרי. ודבר זה ראוי להבין, ודבר זה נרמז במה שאמר "תחת התפוח עוררתיך שם חבלתך אמך שם חבלה ילדתך"... (תפארת ישראל פרק כט)
רפדוני בתפוחים - ברוח גן עדן הנקרא שדה תפוחים להחיותם שוב. (שם ב ה)
כתפוח בעצי היער - שעצי היער מסתירים אותו כן הנהגת ה' ההשגחית מוסתרת בצל ההנהגה הטבעית... (שם ב ג)