תרגום השבעים

מכילתא:

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן ל' שנה וד' מאות שנה. וזה אחד מן הדברים שכתבו לתלמי המלך, כיוצא בו כתבו אליו אלקים ברא בראשית, אעשה אדם בצלם ובדמות, זכר ונקוביו בראם, ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי, הבה ארדה ואבלה שם שפתם, ותצחק שרה בקרוביה לאמר, כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו אבוס. ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם, לא חמוד אחד מהם נשאתי, אשר חלק ה' אלקיך אותם להאיר לכל העמים, אשר לא צויתי לאומות לעבדם. וכתבו לו ואת צעירת הרגלים. (בא פרשה יד)

תלמוד בבלי:

ותניא א"ר יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה ומשום מעשה דתלמי המלך. דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת, וכתבו לו אלקים ברא בראשית, אעשה אדם בצלם ובדמות, ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי, זכר ונקבה בראו, הבא ארדה ואבלה שם שפתם, ותצחק שרה בקרוביה, כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו אבוס, ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם, ומושבות בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה, וישלח את זאטוטי בני ישראל, ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו, לא חמד אחד מהם נשאתי... וכתבו לו את צעירת הרגלים ולא כתבו לו את הארנבת מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה, שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה. (מגילה ט א)

תלמוד ירושלמי:

י"ג דברים שינו חכמים לתלמי המלך, כתבו לו אלקים ברא בראשית... ואת הארנבת את צעירת הרגלים, אמו של תלמי המלך ארנבתא הוות שמה... (מגילה יב ב)

מסכת סופרים:

מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית, והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכול להתרגם כל צרכה.

שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם שבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם, נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם, נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה לדעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה, וי"ג דברים שינו בה ואלו הן... (א ז וח)

מסכת ספר תורה:

שבעים זקנים כתבו התורה לתלמי המלך כתיבה יונית והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו את העגל, שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה... (פרק א)

מהר"ל:

והביא הוא עצמו בשם חכמיהם שהם נותנים לנו מקום אל קבלתנו, כי תורתנו והעתקתנו אמת ומה שנמצא בידם העתקת ע"ב זקנים שהעתיקו התורה יונית מזויפת, ושקר נחלו אבותם... (באר הגולה באר ו)

שפת אמת:

מה שהיה הנס דחנוכה במנורה כנראה שכל מחשבות היונים היה לטמא השמן וכו', דהיונים רצו להעביר בני ישראל מהשי"ת על ידי החכמה, כי היה להם התורה שבכתב מפורשת בלשון יונית, כדאיתא בגמרא יפת אלקים ליפת וכו', דבריו של שם נאמרין בלשון של יפת והתירו שיכתבו בלשון יונית. ובמדרש על פסוק "אכתוב לו רובי תורתי", שבקש משה רבינו ע"ה שיהיה גם תורה שבעל פה מפורשת, והשיבו הקב"ה כמו זר נחשבו, שיעתיקו היונים להם גם כן, רק התורה שבעל פה מה שחכמים משיגים בחכמתם רצון הבורא ית' הוא עדות שאין שייכות לשום אומה להתורה רק בני ישראל... (חנוכה תרל"ה)

מהר"ל ז"ל כתב איך רצו להשכיח התורה מבני ישראל מצד שיש להם קצת אחיזה במה שהתורה נכתבת בלשון יונית, "יפת אלקים ליפת" וכו'. היינו שיש נקודה במלכות יון אשר צריכה להתקרב אל הקדושה, והלשון כמו לבוש שהתורה מתלבשת בלשון זה, ובני ישראל כאשר גברו היונים המשיכו זה הלבוש להתורה, והיונים רצו לעשות הטפל עיקר ושיתדבקו בני ישראל חס ושלום בלבוש הזה ולהשכיחם הפנימיות, והקב"ה הצילנו מהם... (שם תרל"ו)

ענין הנס דחנוכה... ובזה מיושב מה דקשה לפי מה דאיתא שהיה צער גדול לחכמים מה שהוצרכו לכתוב התורה יונית בגזרת תלמי המלך, אם כן אחר ביטול מלכות יון הוה להו לחזור ולאסור לכתוב התורה יונית, ובאמת נשאר היתר זה לעולם. אכן באמת כל הצער שלהם היה על ידי שהבינו כי מחשבותם לרע, כדי שעל ידי זה יהיה להם כח להשכיחם תורתך וכו', ולכן היו צריכין שיעשה להם הקב"ה נסים ונתרוממו מהטבע, וממילא בטל אותו כח ושייכות שהיה ליונים והיה להם מפלה, ושוב אחר מפלתם אין חשש במה שנכתבה יונית. ואדרבה היה הכל סיבה כדי לדחותם שלא יהיה להם חלק בקדושה... (שם תר"מ)

ר' צדוק:

...והתחלת שמד יונים היה על ידי העתקת התורה יונית שזה היה על ידי העתקת התורה יונית, שזה היה על ידי הרגשת ההוד דכנסת ישראל, עד שגם מלכי עמים הודו להם, כי בקשת העתקת התורה היה בשביל שהכירו מעלתה, וכבוד גדול כיבדם תלמי על זה, ועל כן היה ההעתקה על ידי כהנים, אבל חכמי ישראל הרגישו שזה היה הפיכת ההוד למשחית וגזרו תענית על זה... (חלק ה רסיסי לילה עמוד קסז)

ר' ירוחם:

עכשיו התבוננתי בברייתא דמסכת סופרים (פ"א ה"ז) דאיתא שם מעשה שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית, והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה. מזה משמע כי מה שהיה היום קשה לישראל הנה זה לא מחמת ההעתקה הפשוטה, אלא בעיקר מחמת "שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה". והזקנים ידעו זה מראש כל כונתו של המלך, כי על ההעתקה פשוטה למה היה לו לתלמי להכניס את הזקנים בע"ב בתים, וגם לא גילה להם על מה הוא שכונסם, אלא להטיל עליהם אימה ופחד, כי יעתיקו לו את התורה בהעתקה כזאת שהוא חפץ ורוצה. והבינו ודאי כי לו יעתיקו כפשוטו ולא כרצונו, כי אז יגזור על התורה לשורפה, או לגזור שלא יקיימוה, זאת היתה ודאי ה"להשכיחם תורתך" של מלכות יון, ונתן להם הקב"ה עצה וכתבו לו אלקים ברא בראשית וכו'...

הרי סוף סוף הכל אמת כמו שכתבו, לא אמרו חלילה שום שקר, ואם אשר בתורה כתוב נעשה אדם והם כתבו אעשה, הרי אעשה אמת הוא, ואמרו לו אמת. אבל בתורה כתוב נעשה, ומזה ילפינן ללמדך דרך ארץ שהגדול יטול רשות מן הקטן, וזה לא היו יכולים לומר לתלמי, והנה אעשה הוא גם כן אמת, אבל אין זה תורה, תורה היא נעשה, וזהו שלא היתה יכולה להתרגם כל צרכה... לא הגידו הסוד של "חוקים חקקתי גזירה גזרתי"... (דעת תורה דברים ב עמוד רו, וראה שם עוד)