(ראה גם: אברהם-באור כשדים)
ויחי נחור תשע ועשרים שנה, ויולד את תרח... ויחי תרח שבעים שנה, ויולד את אברם את נחור ואת הרן... ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו, ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם. ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה, וימת תרח בחרן. (בראשית יא כד)
ויאמר ה' אל אברם וגו', מה כתוב למעלה מזה, וימת הרן על פני תרח אביו וגו', מה משמיענו כאן (שאומר על פני תרח אביו, ואם תאמר שעל פני משמע בחיי אביו), הכי עד היום הזה לא היה אדם שמת בחיי אביו חוץ מזה, ומכל מקום לא כתוב בו על פני, דהיינו הבל שמת בחיי אדם אביו, חנוך שלקח אותו אלקים בחיי ירד אביו. כשהשליכו את אברם לאש נהרג הרן, ומשום זה יצאו משם מאור כשדים, ועל כן כתוב על פני תרח אביו, כלומר שגרם לו יציאתו.
תא חזי מה כתוב ויקח תרח וגו' ויצאו אתם מאור כשדים. כתוב ויצאו אתם, ויצאו אתו (צריך לכתוב, דהיינו עם תרח, כי כתוב ויקח תרח וגו' למה כתוב ויצאו אתם), אלא תרח ולוט עם אברהם ושרה יצאו, כי הם שרצו לצאת בעיקר מתוך הרשעים, ואחר שראה תרח שאברהם בנו ניצל מתוך האש חזר לעשות רצונו של אברהם, ומשום זה ויצאו אתם, תרח ולוט... (לך לך טז)
כי הגם שתרח היה עובד ע"ז אבל כיון שנתעורר בהתעוררות יפה לצאת עם אברהם, וראינו שהקב"ה חפץ בתשובת הרשעים, והוא התחיל לצאת, למה לא כתוב לכו לכם, למה רק לאברהם לבדו נאמר לך לך.
אמר לו ר' שמעון, אם תחשוב, כשתרח יצא מאור כשדים, היה זה כדי לעשות תשובה, אינו כן, אלא כשיצא רק להנצל יצא, כי כל אנשי ארצו היו רוצים להרגו, כי אחר שראו שאברהם ניצל (מכבשן האש), היו אומרים לתרח אתה הוא שהיית מטעה אותנו בפסילים הללו, (היו רוצים להורגו), ומשום הפחד מפניהם יצא תרח, (ולפיכך), כיון שהגיע לחרן לא יצא עוד משם, כי כתוב, וילך אברם וגו' וילך אתו לוט, ואלו תרח לא נזכר בהכתוב.
פתח ואמר וימנע מרשעים אורם וכו', מקרא זה כבר בארוהו, אבל וימנע רשעים אורם זה נמרוד ובני דורו... פירוש אחר זהו תרח ובני ביתו, אורם זהו אברהם, כי האור לא כתוב אלא אורם, שהיה עמהם, דהיינו אברהם שהיה עמהם, ויצא מהם, וזרוע רמה תשבר זהו נמרוד, שהיה מטעה אחריו כל בני העולם...
ורוח עברה ותטהרם, (סובב על תרח ובני עירו), כי לאחר כך חזרו בתשובה תרח וכל בני עירו, שכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן, (הרי שבני עירו עשו תשובה), תרח (עשה תשובה) שכתוב ואתה תבא אל אבותיך בשלום, ואם תרח לא היה עושה תשובה לא היה אומר לו הקב"ה לאברהם שיבא אל אבותיו בשלום. (שם לה)
תא חזי, בהתעוררות של מטה מתעורר למעלה, וטרם שמתעוררים למטה, לא יתעורר למעלה לשרות עליו. מה כתוב באברהם, ויצאו אתם מאור כשדים, ויצאו אתם ויצאו אתו היה צריך לומר שהרי כתוב ויקח תרח את אברם בנו וגו', מהו ויצאו אתם, אלא תרח ולוט יצאו עם אברהם ושרה, כי אחר שניצל אברהם מן האש, חזר תרח לעשות רצונו, ומשום כך כתוב ויצאו אתם... (וארא קצו)
וימת הרן על פני תרח אביו, ר' חייא בריה דרב אדא דיפו אמר תרח עובד לצלמים ומוכר היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו. הוה אתי בר איניש בעי דיזבן, והוה א"ל בר כמה שנין את, והוה א"ל בר חמשין או שיתין, והוה א"ל ווי ליה לההוא גברא דהוא בר שיתין ובעי למסגד לבר יומא, והיה מתבייש והולך לו. חד זמן אתת חדא איתתא טעינא בידה חדא פינך דסולת, א"ל הא לך קרב קודמיהון. קם נסיב בוקלסא ידיה ותברהון לכולהון פסיליא (שבר את כל הפסילים) ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה א"ל מאן עביד להון כדין, א"ל מה נכפור מינך, אתת חדא איתתא טעינא לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קדמיהון, קירבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול קדמאי, ודין אמר אנא איכול קדמאי, קם הדין רבה דהוה ביניהון נסיב בוקלסא ותברינון. א"ל מה אתה מפלה בי וידעון אינון? א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר, נסביה ומסריה לנמרוד, א"ל נסגוד לנורא, א"ל אברהם ונסגוד למיא דמטפין נורא... א"ל איני משתחוה אלא לאור הרי אני משליכך בתוכו ויבא א-לוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו... (בראשית לח יט)
ויאמר ה' אל אברם לך לך מה כתיב למעלה מן הענין וימת תרח בחרן, א"ר יצחק אם לענין החשבון ועד עכשיו מתבקש לו עוד ששים וחמש שנים, אלא בתחלה אתה דורש שהרשעים קרויים מתים בחייהן, לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו, א"ל הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם, ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך, בתחלה וימת תרח בחרן, ואחר כך ויאמר ה' אל אברם וגו'. (שם לט ז)
ותרח היה רואה במזלות, ורואה מזלו של הרן שהוא נשרף ומזלו של אברהם שכל העולם מתמלא ממנו, נכנסו כל האומות אצל אברהם אמרו לו של מי אתה, אמר להם לעולם לא אניח הקב"ה שבשמים, מיד נטלוהו והשליכוהו לכבשן האש... (מזמור קיח)
...ואומרים המלאכים לפניו למה אתה נושא להם פנים בשביל אברהם אביהם. ואמר להם הקב"ה בשעה שנתן לו לאברהם תרח אביו הרבה אלהות ואמר לו לאברהם לך ומכור אותם בשוק, והלך אברהם ושבר אותם והיה מבטל לכל ע"א שבשוק מן העולם וקדש את שמי בעולם. אמרו עליו על אברהם אבינו שבשעה שנתן לו אביו מלא קופות של אלהות למכור אותם בשוק, בא אדם אחד אל אברהם בשוק ואמר לו לאברהם יש לך אלוה אחד למכור, ואמר לו אברהם איזה אלוה אתה רוצה ליקח, ואמר לו לאברהם אני הוא גבור תן לי אלוה גבור כמותי, ונטל אברהם פסל אחד שהיה עומד למעלה מכולם ואמר לו טול לך את זה... ואמר לו אברהם והלא שוטה שבעולם אתה אלמלא לא היה אלוה זה גבור מכולם לא היה יושב למעלה מכולם, אבל איני רוצה לדבר עמך כלום עד שתתן לי את הדמים... בשעת פטירתו להלוך אמר לו אברהם בן כמה שנים אתה, ואמר לו בן שבעים שנה, ואמר לו אברהם... והלא אתה גדול מאלהיך, שאתה נבראת מן שבעים שנה והיאך תשתחוה לאלוה זה שנעשה היום בקורנס... ועד אותה שעה לא הכיר תרח את בוראו, מיד באו שכניו ובני עירו וטפחו לו על ראשו ואמרו לו בושת בושה גדולה וכלמה, אותו בן שהיית אומר עליו שהוא יורש עולם הזה ועולם הבא שרפו נמרוד. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד בעצמו אצלו, שנאמר (בראשית ט"ו) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. אמר תרח בלבו שמא יעמדו ויהרגו את בני, מיד עמד תרח ויצא משם עם אברהם בנו... ובשכר שיצא משם תרח עם אברהם בנו לשם שמים המליכו הקב"ה לאברהם אבינו בחיי תרח אביו ל"ה שנה, שנאמר (שם כ"ג) ויענו בני חת את אברהם לאמר לו שמענו אדוני נשיא אלקים אתה בתוכנו... (פרק כה)
אלה תולדות נח נח, כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו לעולם הבא, מתיבין והכתיב ואלה תולדות תרח תרח, יש לו עולם הזה ויש לו לעולם הבא, אף היא לא תברא דכתיב ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, בשרו שיש לאביו חלק לעולם הבא... (בראשית פרק ו, מח)
ודע כי גלגול תרח ואשתו שהם אביו ואמו של אברהם נתגלגלו באיוב ואשתו, כי אמו של אברהם אמתלאי בר כרנבו נתגלגלה באשת איוב ונשאת לאיוב. (נח בסוף)
אמרו רז"ל אברהם יושב בפתחו של גיהנם להציל את הנמולים, לא היה לו זה עד שנימול, ואחר שנימול היה מוציא משם והוציא את תרח כדי שיתגלגל אחר כך באיוב... (וירא)
אלה תולדות תרח תרח, נתן הקב"ה גדולה לתרח וקיבלו בתשובה, ואף על פי שהיה בתחלה עובד צלמים, ולולי שיקבל הקב"ה תשובתו לא היה אומר לאברהם "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" להיות עמו במחיצתו,ולא עוד אלא שהסכימה דעתו שלתרח לבחור את ארץ ישראל עד שלא נצטוה, שנאמר (בראשית י"א) ויקח תרח את אברם בנו. (בראשית יא כז)
...אמרו לו קוסמיו (לנמרוד) נולד היום נער אחד שהוא עתיד לירש את העולם ועתיד לאבד את המלכיות ולהוציאך ממלכותך, אם רצונך שלח אצל אביו ופדהו ממנו בבית מלא כסף וזהב ועקריהו מן העולם. והיה תרח יושב ביניהן, אמר להן דבריכם דומין לפרד שאומרין לו טול כור שעורים ונחתוך את ראשך, מה יעשה באותן שעורים לאחר שיחתכו ראשו, כך זה כשיהרג בנו מה יעשה בנכסים למי מורישן. אמרו לו מתוך דבריך ניכר שנולד לך בן זה, אמר להן לא אוכל לכחד מכם בן נולד לי וכבר מת, אמרו לו לא על מת אנו מספרים אלא על חי ואנו רואין מזלו ברקיע, עכשו לך והביא אותו. מיד הלך תרח ולקח את אברהם ואת מניקתו והטמינם במערה והיו שם שלוש שנים... והיה תרח כומר לע"ז והוא היה מוכר אלילים לבני אדם לעבדם, והיה נותן לאברהם למכור בשוק וציוהו ליקח דמים רבים בהן, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו... (שם שם כח)
על פני תרח אביו - בחיי אביו, ומדר"א יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת צלמיו, והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו, וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה אמר להם משל אברם אני, השליכוהו לכבשן האש ונשרף... (שם)
וימת תרח בחרן - ...ואולי כונתם שעשה תשובה בשעת מיתה אבל ימיו היו כלם ברשע והיה קרוי מת, ולשון רש"י למדך שעשה תרח תשובה בשעת מיתה, או שמא יש לו חלק לעולם הבא שאחז"ל בזכות בנו, והיא הבשורה, שהוא לא היה יודע עד שנתבשר על כך בעת שאמר לו "ואתה תבא אל אבותיך בשלום". ולשון מצאתי במדרש, כל העצים כשרין חוץ משל זית ושל גפן, שהשמן והיין קרבין לגבי מזבח הצילו הפירות האילנות, וכן מצינו באברהם שהציל את תרח, שנאמר "ואתה תבא אל אבותיך בשלום". (שם לב)
וימת תרח בחרן - להודיע כי לא הניח גלוליו ולא יצא ממקומו אלא לאהבת בנו, לא ששנה אומנתו ויצא לאהבת הא-ל, שהרי נתעכב בחרן עד שמת שם, ואלו עשה תשובה והניח גילוליו וחזר לעבודת הא-ל ולאומנתו באבדן בנו היה נכנס לפי דרכו לארץ כנען במצות הא-ל לבנו ולא היה מתעכב בחרן. ואפשר שהיה נשמר בשאר מצות בני נח, כי אברהם אבינו היה מדריכו בדרך ישרה בכל כחו, אבל בעבודת אלהים אחרים היו הדורות ההם משוקעים בה ולא היו יכולים ליפרד ממנה אלא בקושי, ואותה עבודה לא עזב תרח, והרי יהושע הנביא העיד עליו ואמר "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים", ואלו היה בעל תשובה לא אמר עליו כן. ונו"ן "מחרן" מלופפפת ודרשו בו להודיע כי בחרון אף הא-ל המיתו שלא עשה תשובה. ויש דרש אחר שעשה תשובה מדכתיב "ואתה תבא אל אבותיך בשלום". (שם)
...ועוד הרי לא כתיב וימת סתם, שנאמר כי המיתה הוא השלמת הדור, רק כתוב וימת תרח בחרן, ואין זה כמו שזכר סתם מיתה בשאר דורות שהוא להשלמת הדור. ומה שפירש הרמב"ן במדרש הזה שלכך הזכיר מיתתו שלא יהיה הדבר מפורסם לכל שהניח את אביו לכך הזכיר את מיתתו קודם, ודברי תימה הן, וכי התורה רוצה להעלים הדבר ליתן טעות לפני האדם חס ושלום לומר כך, כי התורה תורת אמת תקרא. אבל יש בזה דבר נפלא מאד, כי רצו בזה כמו שאמרו בתחלה, אתה דורש שהרשעים קרויים מתים בחייהם, ואמר לו הקב"ה לך אני פוטר אותך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר אחר מכיבוד אב ואם, ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו בתחלה. כי יש באברהם דבר שלא תמצא בכל אדם, כי אברהם אינו נקשר ואינו מתיחס אל אביו תרח כמו שאין יחוס וקישור האור אל החושך, כי אברהם הוא האור, שהרי הדורות הראשונים היו תהו וחושך, ואברהם הוא האור של מציאות, ומפני כך אמר הקב"ה לך אני פוטר אותך מכיבוד אב, שהרי אברהם מציאות חדש שאין לו קשר עם הראשונים, ואין אני פוטר אחר, שהרי לא תמצא זה רק באברהם, ולפיכך הוא פטור מכיבוד אב ואם שאין לו יחוס וקשר לאביו. ולא עוד שלא די שאין לאברהם התקשרות ויחוס אל אביו, אך כי מזכיר מיתתו והעדרו ואחר כך מזכיר אברהם, מפני שכן נותן הדעת כי ביאת האור הוא סלוק החושך, וכאשר האור זורח נסתלק החושך, הנה לא היה יחוס אברהם אל תרח רק כמו האור אל החושך... ולפיכך כתוב וימת תרח בחרן - ויאמר ה' אל אברם, כי ענין אברהם מתדבק אל מיתתו והעדרו לא אל מציאותו... ואף על גב שהיה תרח חי הרי חייו של תרח כאלו מת, כי הרשעים קרויים מתים אף בחייהם, והיה האור זורח בעולם כי כבר נחשב כאלו מת... ואף על גב שאמרו ז"ל שתרח עשה תשובה, כדאיתא בפרשת נח בסופו, ולמדו זה מדכתיב "ואתה תבא אל אבותיך בשלום"... והרמב"ן תירץ בזה שבסוף ימיו עשה תשובה קרוב למיתה, ויותר היה נראה לתרץ שאף על גב שעשה תשובה היה התשובה תולה ומיתתו היתה מכפרת לגמרי, ובחייו נקרא מת. ויש לומר גם כן כי לא קבל הקב"ה את תרח בתשובה רק בשביל בנו אברהם, ושניהם גרמו, תשובת תרח ועל ידי אברהם קבל אותו בתשובה... ואם לא היה אברהם לא היה מועיל תשובתו כיון שלא עשה תשובה לגמרי...
ובמדרש במדבר רבה "מי יתן טהור מטמא לא אחד" כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, ישראל מאומות, מי עשה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם. ביארו רז"ל כי המדה נותן כן להיות יוצא טהור מטמא, לכך הכתוב אומר לא אחד, ולמה לו לומר לא אחד, רק רוצה לומר כי מפני שההפכים יש להם סבה אחת שאין המציאות מחולק רק יש להם סבה אחת, וזהו הסבה הראשונה שבאו ההפכים מאתו, ומפני זה יוצאים זה מזה... (גבורות ה' פרק ה, וראה שם עוד)
איזה הדרך - ידענו מחכמי אמת כי בעלות נפש מישראל במדרגה בעולם העליון אביו שהולידו יעלה עמו, על כן צריך שיוכן האב לכך, לבל יהיה עכוב מהבן, וזו היתה הבשורה לאברהם שעשה תרח תשובה, ואיוב היה גלגול תרח, וא"ל הידעת ישכן אור אברהם, וחושך - תרח אי מקומו - עד היכן יעלה על ידי התשובה. (איוב לו יט)
וימת תרח בחרן - ולא השתדל להשיג מה שכוונו להשיג בנסעם מאור כשדים ולא בא כלל אצל אברהם בהיותו בארץ כנען, ובקראו שם בשם ה' עם כל גדולת שמו אז, והפך זה עשה לוט זמן מה ולכן זכה הוא וזרעו בחלק מה ממתנות אברהם, ולא זכו לזה שאר צאצאי תרח הקרובים לאברם כמוהו או יותר. (בראשית יא לב)
ויקח תרח - הכונה היא על דרך שאמרו ז"ל מאן דביש ליה בהאי מתא וכו', כי שינוי מקום גורם לזה. אמר הכתוב כי כאשר ראה תרח שאברם בנו לא נולדו לו בנים עשה שינוי מקום ולקח את אברם ושרי להוליכם למקום אחר. והודיענו עוד הכתוב בזה שכל כך היה חשוב אברהם בעיניהם שבשבילו נסעו כל בית אביו לשנות המקום בשבילו, והוא אומר "ויצאו אתם". (שם שם לא)
ויהיו ימי תרח - טעם שלא אמר כסדר האמור בכל הדורות ויהי כל ימי, יש בזה ב' משמעות, או לומר שחיה יותר מימיו החרוצים לו, או שלא השלים שנותיו. וכאן יסבול ב' הדרכים, שחיה יותר בשכר מה שעשה וטרח בשביל אברהם כאמרו בסמוך... ותרח חיה שנים ארוכים יותר מאביו, ולזה הסמיך חיות תרח ליציאתו עם אברהם להודיעך מי גם לו אריכות ימים הללו...
ודרך ב' הוא אפשר שיותר שנים קצבו לו ממה שחיה אם היה משלים כוונתו ללכת ארצה כנען, וטעם שלא חיה שניו שלימים לצד שיצא עם אברהם ללכת ארצה כנען ולא השלים נדרו ובא עד חרן וישב שם, ולזה הודיע הכתוב ענין זה שיצאו ללכת ארצה כנען ובאו עד חרן וישבו שם, זה סיבה שהיו ימי תרח ה' שנים ומאתים שנה.
וראיתי לפקח עין בפרט אחד באברהם איך עזב את אביו אשר יצא עמו בשבילו והלך לו, כי תרח היה בן קמ"ג שנה בהפרד אברהם ממנו, כי בן ס"ח שנה היה כשנולד אברהם ובלכת אברהם ארצה כנען היה בן ע"ה... והגם כי ה' אמר אליו לך לך כבר אמרו שה' אמר אליו לך לך לדעתך, ונראה כי טעם אברהם הוא שחשב בדעתו ששלמו ימי אביו כשהגיע לשנת קמ"ג, הוסיף עליהם ה' שנים כאומרם ז"ל שידאג ה' שנים קודם זמן חיי אביו, הרי קמ"ח שהם חיי נחור, ובזמן זה הניחו והלך לו, והסכים ה' על ידו ואמר לו לך לך, והגם שחיה יותר אף על פי כן כיון שלא זכה לשנים הנותרים אלא בזכות אברהם לא יתחייב אברהם להתעכב בשבילם... (שם שם לב)
ויקח תרח - הוא לא לקח רק את אברם בנו, שהוא היה בסכנה מקצף נמרוד, כי נחור לא הלך עמו ללכת לכנען, שהוא עבד ע"ז, רק שלוט מצד שהוא בן הרן, וגם עליו היה חשד המלך שהוא אויב לו כי הוא גואל הדם של אביו... והיה היציאה ללכת ארצה כנען, רק כשבאו עד חרן ששם לא הגיעה ממשלת נמרוד נשארו יושבים שם, וכמו שכתב הר"י אברבנאל שהיה בהשגחת ה' שתרח לא יצא לארץ ישראל, כדי שיהיה אברהם נפרד מבית אביו שהיו עובדי אלילים ושלא ישתתפו בית אביו בברכת ה' עליו ובירושת הארץ... (שם)